ב-2015 החללית קאסיני דגמה סילוני אדים שפורצים מהקוטב הדרומי של ירח הקרח אנקלדוס, שמקיף את כוכב הלכת שבתאי. כעת, נאס"א הודיעה כי חיישני החללית גילו מולקולות של מימן בסילונים – מולקולות שמקורן בפעילות הידרותרמית בתוך האוקיינוס של אנקלדוס. כאן בכדור הארץ, פעילות הידרותרמית מקיימת מערכות אקולוגיות שלמות מתחת למים.
חיים, כפי שאנו מכירים אותם, זקוקים לשני מרכיבים: מים נוזלים ומקורות אנרגיה. לכן החיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ מתמקד בעולמות מים – עולמות בעלי אוקיינוס גלובלי. בשנים האחרונות הצטברו עדויות משכנעות לקיומם של מים נוזלים במספר ירחי קרח במערכת השמש שלנו, כמו אירופה, קליסטו ואנקלדוס, אולם עד כה לא נמצאו מקורות אנרגיה שיכולים להזין חיים בעולמות האלה.
על ידי ניתוח הסילונים שדגמה קאסיני, צוות החוקרים בראשות האנטר וייט מצא שהאדים מאנקלדוס מכילים עד ל-1.4% מולקולות של מימן (H2) ועד ל-0.8% פחמן דו-חמצני (CO2). במאמר שפרסמו בכתב העת Science, החוקרים טוענים שההסבר האפשרי היחיד לקיומן של מולקולות המימן הללו הוא פעילות הידרותרמית, כלומר סדקים תת-מימיים בקרקעית אנקלדוס שמזינים את המים בכימיקלים מומסים.
כאן בכדור הארץ, אותן מולקולות מאפשרות תהליך בשם מתאנוגנזה, שמקיים מיקרואורגניזמים במעמקים הקרים והחשוכים של האוקיינוסים. מתאנוגנזה הוא תהליך מטבולי, שבמהלכו מיקרואורגניזמים פשוטים הופכים מולקולות של מימן ופחמן דו-חמצני למתאן (CH4). בהמשך שרשרת המזון התת-קרקעית בכדור הארץ, אורגניזמים מורכבים יותר של סרטנאים ניזונים ממרבדי המיקרואורגניזמים שנוצרים סביב הנביעות ההידרותרמיות, וחלזונות, חסילונים, תולעים, דגים ומינים נוספים ניזונים מהסרטנאים. לפי סברה אחת, מקורם של החיים בכדור הארץ באותן נביעות הידרותרמיות חמות ועשירות במינרלים מומסים.
"התגלית של נאס"א מעניינת ביותר משום שאנו יודעים שנביעות הידרותרמיות מאפשרות לאורגניזמים להתקיים במעמקי הים בכדור הארץ", מסביר פרופ' יצחק בן ישראל, יו"ר סוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע והטכנולוגיה. "הדגימות של קאסיני, אם כן, מעידות על תנאים שעשויים לאפשר חיים במים התת-קרקעיים של אנקלדוס".
אמנם התגלית ההיסטורית של נאס"א מהווה ציון דרך בחיפוש אחר חיים במערכת השמש, אבל שאלות רבות נותרו פתוחות. כך, למשל, מולקולות המימן שנפלטות מקרקעית האוקיינוסים בכדור הארץ נצרכות במהרה על ידי אותם מיקרואורגניזמים החיים במעמקים – ואילו קאסיני דגמה את המולקולות לאחר שנפלטו מפני השטח הקפואים. למעשה, לא ברור אם הימצאותו של מימן מולקולרי בקצה האוקיינוס של אנקלדוס מהווה עדות לאפשרות של חיים על הירח, או להפך: ראיה להיעדרם של חיים המתקיימים מהמולקולות האלו.