איך תשתלבו ותתקדמו בתחום החלל בישראל ובעולם

מעבר לפניות שאנחנו מקבלים מאת גולשים בכל הגילאים, המתעניינים איך הם יוכלו להיות יום אחד אסטרונאוטים, לא מעט מתעניינים גם כיצד יוכלו להשתלב בתעשיית החלל בישראל ובעולם. 

 

עד כה סקרנו את האפשרויות העומדות בפני צעירים המעוניינים לעבוד בתעשיית החלל בישראל והמשכנו עם כתבה על המסלול האקדמי ותחום החינוך בנושאי החלל. אבל מה לגבי צעירים שכבר יש להם נגיעה כלשהי לאחד מתחומי החלל? כדאי להכיר את אוניברסיטת החלל הבינלאומית והוועדה המייעצת של דור החלל, שניהם מספקים פוטנציאל לצעירים להשתלב במגוון רחב של תחומים.

 

אוניברסיטת החלל הבינלאומית היא מוסד יוקרתי אך נייד. לימודי הקיץ הנודעים שלה מתארחים מדי שנה בשנה במוסדות מתחלפים ברחבי העולם. ב-2016 התארחה אוניברסיטת החלל בטכניון בחיפה. אוניברסיטת החלל מאפשרת לצעירים בתחילת דרכם המקצועית להיחשף לתחומים שונים בתחום החלל ובינתיים לבנות קשרים עם אנשים בתחום.

 

 

 

״מדובר בחודשיים מרוכזים מאוד ואינטנסיביים שבהם לומדים על חלל מכל האספקטים שלו״, אומר יבגני צודיקוביץ, דוקטורנט באוניברסיטת תל אביב בתחום תורת המשחקים. צודיקוביץ השתתף באוניברסיטת החלל בעזרת מלגה של סוכנות החלל הישראלית ואף נמנה עם צוות ההוראה בקורס הקיץ שהתארח בטכניון. לדבריו, בקורס לא עוסקים רק בהנדסת חלל אלא נוגעים גם באסטרופיזיקה, ברפואת חלל, במשפטים, במנהל עסקים ובעוד היבטים רבים אחרים. ״אתה פוגש את הדיסציפלינות השונות ולומד אותן בהקשר החללי. זו דרך מצוינת לפתוח אופקים״.

 

מעבר לכך, הוא אומר, מדובר בהזדמנות מצוינת לנטוורקינג עם דור העתיד של תעשיית החלל מרחבי העולם: ״בדרך כלל יש שם נציגים של לפחות עשרים מדינות ומגיעים לשם בכירים לשאת הרצאות מכל הגופים כמו נאס״א, סוכנות החלל האירופית, לוקהיד מרטין וכן הלאה. זאת הזדמנות מצוינת להכיר אנשים מקבילים אליך מכל העולם שגם הם בתחילת דרכם אבל יום אחד יהיו במקום גבוה יותר בתעשיית החלל״. נוסף על כך, נוצרת רשת בוגרים שאותה צודיקוביץ מכנה ״מאפיית החלל״: ״ברגע שאתה עובר את הקורס ומתחבר לכולם, אתה נכנס למועדון סגור ואקסקלוסיבי של בוגרי האוניברסיטה ויש לך קשרים כמעט בכל מקום, בכל מדינה. אם אני מנהל פרויקט וצריך איש קשר בנאס״א – לא אחפש אותו בגוגל אלא אפנה לחבר בנאס״א שיחבר אותי. לאורך השנים גם קמו סטארטאפים של בוגרים או יצאו מאמרים מכל מיני שיתופי פעולה שהתחילו באוניברסיטה״.

 

דרישת הסף לקבלה היא להיות בוגר תואר ראשון העוסק באיזשהו היבט של חלל. ״חמישים אחוז מהנדסים, אבל בשנה האחרונה למשל הייתה מישהי מישראל שהיא מורה למדעים בחטיבת ביניים, ויש גם עיתונאים״, אומר צודיקוביץ. סוכנות החלל הישראלית מעניקה מדי שנה בשנה מלגות הצטיינות לסטודנטים ישראלים בעלי תואר ראשון המעוניינים להשתתף באוניברסיטת החלל. 

 

 

 

 

ארגון נוסף העשוי לעזור לצעירים להשתלב בתחום החלל הוא הוועדה המייעצת של דור החלל, (SGAC). הארגון, שנוסד ב-1999 על ידי האו״ם, אמור לתת ייצוג לדור העתיד של תחום החלל, בני 18 עד 35, ובין השאר לקדם את הנושא בקרב קבוצת גיל זו. הארגון עושה זאת דרך ארגון כינוסים ומתן מלגות לכינוסים גדולים בתחום החלל כמו ה-IAC, מספר צודיקוביץ, המשמש נציג ישראלי בארגון. ״במסגרת הארגון יש הרבה פרויקטים שרצים לאורך השנה. יש למשל קבוצות עבודה שלאורך השנה עובדות על נושאים של חלל. אפשר להירשם לקבוצה ולעבוד עם אנשים באופן מקוון על דברים מעניינים כמו כריית אסטרואידים, לערוך איזשהו מחקר או לכתוב ניירות מדיניות. הקריטריון היחיד להשתלבות הוא השתייכות לקבוצת הגיל הנכונה והרצון לעשות משהו בתחום החלל. אם אתה מקבל מלגה זה יכול להרים את הקריירה, ואם אתה מתקבל לקבוצת עבודה ומאמר שכתבתם מתפרסם, זה גם טוב״.

 

ל-SGAC יש יתרון מרכזי והוא רשת הקשרים שהוא יוצר. לדברי צודיקוביץ, ״יש כאן ממד חזק של נטוורקינג. זה אחד הדברים החשובים ביותר לקריירה של צעירים בתחום – להכיר אנשים ופעילויות ומשם להמשיך ולצמוח״.

 

״צעירים הרוצים להתחבר לעתיד צריכים לדעת שהחלל הוא העתיד״, אומר אריה הלזבנד, מייסד חברת ההזנק אפקטיב-ספייס. ״בסופו של דבר האנושות תצטרך לחפש לעצמה מושבות אחרות בחלל, וזה יקרה במהלך חייו של הדור ההולך עכשיו ללמוד. וזה האתגר האמתי של האנושות, יותר מכל אתגר אחר. לכן זה צריך להלהיב את האנשים. מדברים כיום על תחילת המסעות המאוישים למאדים ב-2030; במונחים של האנושות זה ממש מעבר לפינה. מי שמתחילים עכשיו ללמוד יתחילו את ההתמחות האמתית שלהם לקראת המשימות האלה״.