מערך של רדיו-טלסקופים במדבר אטקמה שבצ'ילה, ALMA, (ר"ת: Atacama Large Millimeter/submillimeter Array), גילה זוהר שמקורו באבק קר באלפא קנטאורי, מערכת הכוכבים הקרובה ביותר למערכת השמש שלנו, במרחק 4.3 שנות אור "בלבד". בדומה לחגורות האבק במערכת השמש שלנו, חגורות האבק באלפא קנטאורי ככל הנראה נוצרו מאבק ומקרח שלא הצליחו ליצור כוכב לכת – דבר שעשוי להעיד על קיומם של כוכבי לכת רבים שכן נוצרו שם.
אלפא קנטאורי היא מערכת כוכבים משולשת, המורכבת משתי שמשות הדומות לשמש שלנו, אלפא קנטאורי A ו-אלפא קנטאורי C, ושמש קטנה יותר מסוג ננס אדום, פרוקסימה קנטאורי, שהיא השמש הקרובה ביותר לשמש שלנו. באוגוסט 2016, המצפה האירופי הדרומי (ESO) הודיע על גילויו של כוכב לכת ראשון במערכת – פרוקסימה קנטאורי b, כוכב לכת סלעי בגודל כדור הארץ הנמצא באזור הישיב, כלומר במרחק הנכון מהשמש שלו כדי לאפשר את קיומם של מים נוזלים על פני השטח.
תעלומה מדעית בשתי מערכות
חגורת האבק שנמצאה בפרוקסימה קנטאורי מקיפה את הננס האדום במרחק של אחד עד ארבע יחידות אסטרונומיות, שהן המרחק מכדור הארץ לשמש. המסה הכוללת של חגורת האבק היא כמאית ממסת כדור הארץ והיא בטמפרטורה של מינוס 230 מעלות צלזיוס, בדומה לחגורת קויפר במערכת השמש שלנו. בנוסף, המידע גם מעיד על אפשרות של חגורה שנייה, קרה עוד יותר, המרוחקת פי עשר מהחגורה הראשונה. אלו העדויות הראשונות לכך שסביב פרוקסימה קנטאורי קיימת מערכת עולמות מורכבת – ולא רק עולם אחד.
ככלל, חגורות אבק נוצרות משאריות החומר שלא התגבש לכדי גופים גדולים יותר, כמו כוכבי לכת. חלקיקי האבק והקרח בחגורות אלו משתנים בגודל, מגרגרי אבק הקטנים ממילימטר ועד לאסטרואידים בקטרים של קילומטרים. כאן במערכת השמש ישנן שתי חגורות אבק: חגורת האסטרואידים שבין מאדים לצדק וחגורת קויפר, הנמצאת מעבר למסלול של נפטון.
לפי הסברה המקובלת, בראשית מערכת השמש שלנו חגורת האסטרואידים וחגורת קויפר היו ריקות, ורק במרוצת השנים הן התמלאו בסלעים – כתוצאה מהתנגשויות שונות בין כוכבי הלכת הצעירים.
"התוצאות החדשות מצביעות על האפשרות שישנה מערכת של כוכבי לכת בפרוקסימה קנטאורי", אומר פרופ' גוליאם אנגלדה מהמכון האנדלוסי לאסטרופיזיקה, שהוביל את צוות החוקרים, "וחגורת האבק נוצרה כתוצאה מההיסטוריה העשירה של אינטראקציות בין כוכבי הלכת הללו".
פנינו מועדות לכוכבים
למרות שפרוקסימה קנטאורי היא השמש הקרובה ביותר לשמש שלנו, ופרוקסימה קנטאורי b העולם החוץ-שמשי הקרוב ביותר לשמש שלנו, עדיין מדובר במרחקים אסטרונומיים. בטכנולוגיה הנוכחית, מסע למערכת הננס האדום יארך כ-50,000 שנה.
עם זאת, באפריל 2016 הכריזו המיליארדר והיזם יורי מילנר והאסטרופיזיקאי סטיבן הוקינג על תכנית שאפתנית בשם Breakthrough Starshot, במסגרתה יואצו כאלף ננו-לוויינים ל-20% ממהירות האור באמצעות מפרשי שמש (משטחים הדוחים קרינה המכוונת אליהם וכך מונעים על ידה). אם התוכנית תצא לפועל, המסע לשכנינו יארך 4 שנים בלבד – ועוד בימי חיינו נזכה לשזוף את עינינו בתמונות ממערכת שמש אחרת.
אנימציה המראה כיצד פרויקט Breakthrough Starshot יביא אותנו (בעצם: את שליחינו המזעריים) לכוכבים.