כשגוגל עשתה בית ספר לנאס"א
כשלעצמו, העולם החדש Kepler-90i הוא לא מקום נחמד לבקר בו. כוכב הלכת מקיף את השמש Kepler-90, המרוחקת מאתנו 2,545 שנות אור, כל 14.4 יום. פירושו של דבר שכוכב הלכת הסלעי דמוי כדור הארץ אמור להיות חם כמו כוכב חמה, עם טמפרטורה ממוצעת של 420 מעלות צלזיוס על פני השטח.
מה שמעניין בתגלית החדשה הוא שיתוף הפעולה עם הבינה המלאכותית של גוגל.
טלסקופ החלל קפלר מזהה את המעבר של כוכבי הלכת על פני כוכבי השבת, מעבר שגורם להתעמעמות מחזורית של האור. בארבע שנות מעקב אחר 200,000 כוכבים, קפלר זיהה 35,000 התעמעמויות כאלה, כאשר אלגוריתמים מאשרים שאכן מדובר בהתעמעמות מחזורית שנגרמת ממעבר של כוכב לכת.
אלא ששני חוקרים מקבוצת הבינה המלאכותית של גוגל, כריסטופר שאלו ואנדרו וונדרבורג, האמינו שיש כוכבי לכת נוספים במסד הנתונים, שהאלגוריתמים המתוכנתים-מראש של נאס"א פשוט פספסו. החוקרים הזינו את הנתונים של קפלר לתוכנת בינה מלאכותית בשם Neural Network, שלמדה את דפוסי הגילוי של כוכבי הלכת שקיומם אושר וכך הצליחה למצוא שני כוכבי לכת נוספים, שגרמו להתעמעמות חלשה במיוחד: את כוכב הלכת השמיני Kepler-90i, כאמור, וכוכב לכת נוסף, במערכת שמש אחרת, בשם Kepler-80g.
VIDEO
קרדיט: NASA/Ames Research Center
עידן ה-big data באסטרונומיה
כמובן, אין להסיק ממספר כוכבי הלכת במערכות השמש שנמצאו, שמערכת השמש שלנו ייחודית. למעשה, גם סביב Kepler-90 החוקרים מעריכים שישנם כוכבי לכת נוספים, קל וחומר לגבי במערכות השמש אחרות שכבר התגלו.
טלסקופ החלל קפלר עשה היסטוריה כשגילה אלפי כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, אבל שיטת ההתעמעמות המחזורית מאפשרת לו לזהות כוכבי לכת גדולים יחסית, בגודל כדור הארץ ויותר, שמקיפים את השמשות שלהם ממרחקים קרובים מאוד. כוכב לכת בגודל ובמסלול
מאדים , למשל, לא היה מטיל מספיק צל על השמש כדי שטלסקופ חלל כמו קפלר יגלה אותו.
שיתוף הפעולה המוצלח בין נאס"א לגוגל מראה שניתן להשתמש בבינה מלאכותית כדי לזהות אותות חלשים כאלה, וסביר להניח שבעתיד נראה שימוש נרחב יותר בבינה מלאכותית באסטרונומיה – ככל שמדע האסטרונומיה מתקדם לכיוון של big data וככל שתחום הבינה המלאכותית מתפתח בזכות עצמו.
ובכלל שווה להמשיך לעקוב אחר הנעשה בעולמות רחוקים. טלסקופ קפלר אמנם מסיים את תפקידו אך ב-2018 נאס"א תשגר את טלסקופ החלל Transiting Exoplanet Survey Satellite (TESS). TESS, הדור הבא בציד כוכבי לכת מחוץ ל
מערכת השמש , יעקוב אחר התעמעמותם המחזורית של 500,000 כוכבים, בשדה ראייה שיהיה גדול פי 400 משדה הראייה של קפלר. עם כל כך הרבה כוכבים בשדה הראייה, TESS צפוי לייצר כמויות אסטרונומיות של מידע, כך שמדענים יצטרכו להסתמך יותר ויותר על מכונות למידה אוטונומיות על מנת להפריד את המוץ מהבר.
השוואה בין שתי שיאניות העולמות (נכון להיום): מערכת השמש שלנו ומערכת Kepler-90 | איור: NASA/Ames Research Center/Wendy Stenzel