ב-2017, אסטרונומים זיהו לראשונה עצם שמקורו מחוץ למערכת השמש. העצם, שזכה לשם אומואמואה, התגלה במצפה הכוכבים Pan-STARSS שבהוואי. פרופ' אבי לייב, ראש המחלקה לאסטרונומיה בהרווארד, התפרסם כשטען שהעצם המסתורי, שלא התנהג לא כמו אסטרואיד ולא כמו כוכב שביט, דומה למפרשית שמש: כלומר לחללית של ציוויליזציה אחרת, המשתמשת בקרינת השמש להנעה. כעת, פרופ' לייב טוען שהוא מצא את המבקר הבין-כוכבי השני – מטאור שפגע בכדור הארץ בינואר 2014. תוצאות המחקר נשלחו לכתב העת Astrophysical Journal Letters.
עצם חריג
"בחודש שעבר הוזמנתי לראיון רדיו בנושא המטאור שהתפוצץ מעל חצי האי הרוסי קמצ'טקה בסוף 2018", מספר פרופ' לייב לסוכנות החלל הישראלית. "כחלק מההכנה לראיון, התחלתי לעבור על הקטלוג ה-Center for Near Earth Objects Studies, או CNEOS, של נאס"א, המדרג מטאורים לפי עוצמת כדור האש שהם ייצרו. הקטלוג מסתמך על נתונים של גלי קול ואור באטמוספרה של כדור הארץ, כפי שנאספו על ידי תחנות ניתור מסווגות של ממשלת ארצות הברית, כדי לקבוע את הצורה התלת-ממדית ואת מהירותם של המטאורים בעת הפגיעה".
תוך התבוננות בקטלוג CNEOS, לפרופ' לייב ועמיתו, הדוקטורנט אמיר סירג', עלה רעיון מקורי: ניתן להשתמש בנתוני הקטלוג כדי לחשב לאחור את מסלולי המטאורים, לפי כוחות הכבידה של השמש, הארץ ושאר כוכבי הלכת, וכך לקבל עליהם מידע נוסף מהיכן הגיעו. לאחר שהחלו בעבודתם, החוקרים גילו עצם אחד בקטלוג שבלט בין כל השאר. העצם השני במהירותו בין כל המטאורים, הגיע לכדור הארץ במהירות של כ-60 ק"מ לשנייה. במילים אחרות, המטאור נע במהירות הבריחה ממערכת השמש, ובמסלול החוצה את מישור המילקה, ולפי חישובי החוקרים, הוא פגע בכדור הארץ לאחר שחדר למערכת השמש מהחלל הבין-כוכבי שבגלקסיית שביל החלב.
Chelyabinsk_meteor_trace_15-02-2013.jpg
למרבה המזל, העצם המהיר היה קטן יחסית – ולכן כשהתפוצץ ככדור אש מעל חופי פפואה גינאה החדשה בינואר 2014, עוצמת הפיצוץ הייתה רק כאחוז אחד מפצצת האטום שהוטלה על הירושימה. אורכו של העצם היה כמטר, ומשקלו, לפי עוצמת הפיצוץ ומהירות העצם, מוערך בכ-500 ק"ג. שלא כמו אומואמואה, שהיה גדול מספיק כדי להתגלות על ידי טלסקופים, המטאור מ-2014 לא התגלה עד שפגע באטמוספרה.
שאלת מוצא החיים
אז מניין הגיע אלינו האורח הבין-כוכבי השני? פרופ' לייב ועמיתו אינם יודעים לומר, אבל יש להם השערה: "מהירויות גבוהות כאלה יכולות להיווצר מפליטה של עצם מהאזורים הפנימיים של מערכת שמש אחרת", מסביר פרופ' לייב, "בערך ממסלולו של כוכב חמה אם אנחנו מדברים על השמש שלנו, או מהאזורים הישיבים, כלומר מכוכבי הלכת הנמצאים במרחק הנכון מהשמש שלהם כדי לאפשר את קיומם של מים נוזלים, אם אנחנו מדברים על כוכבים חלשים וקטנים יותר מסוג ננסים אדומים".
לדברי פרופ' לייב, אין דרך לדעת מה היה טיבו של העצם, אך השיטה שהוא פיתח עם עמיתו, סירג', עשויה לסייע לאתר עצמים בין-כוכביים נוספים. "יכול להיות שהמטאור היה עצם מלאכותי כמו חללית, אבל לעולם לא נדע את זה – שכן הוא נשרף לחלוטין כשחדר לאטמוספרה של כדור הארץ", אומר לייב. "עם זאת, גילויים של מטאורים בין-כוכביים שפגעו בכדור הארץ מחזק את היפותזת הפנספרמיה, לפיה חיים יכולים לנדוד ממערכת שמש למערכת שמש כשהם נישאים על גבי גרמי שמיים שונים".
1200px-Oumuamua_orbit_at_perihelion.png
