העיר ניו יורק, המטרופולין המפורסם בעולם וביתם של 8.6 מיליון תושבים, הושמדה בפגיעת מטאור – בסימולציה בלבד.
זוהי התוצאה העגומה למדי של התרגיל השנתי שנערך במסגרת כנס ההגנה הפלנטרית. במהלך התרגיל ניסו כ-200 מומחי חלל מנאס"א, מ-ESA, מהסוכנות הפדרלית לניהול מצבי חירום פימ"ה ומארגונים נוספים להבין כיצד יש להגיב אמתי של אסטרואיד העושה את דרכו לכדור הארץ. יודגש כי לעת עתה אין אף אסטרואיד שאנו יודעים עליו המהווה סכנה בעתיד הנראה לעין, וזהו תרגיל בלבד.
לפי המצב בתרגילים, מצבנו לא טוב
בתרגיל שנערך בשנה שעברה, הצוותים הצליחו להציל את העיר טוקיו על ידי הפצצה גרעינית של האסטרואיד. אך ההצלחה של 2018 באה בעקבות רצף של כישלונות בשנים הקודמות, במהלכן נהרסו, בין היתר, הריוויירה הצרפתית ובירת בנגלדש דאקה בפגיעות אסטרואידים.
אז מה קרה השנה? התרגיל התחיל כאשר "התגלה" אסטרואיד בקוטר של בין 100 ל-300 מטרים, שמסלולו חוצה את מסלול כדור הארץ עם סיכוי של 1% שיתנגש בכדור הארץ ב-29 באפריל 2027 – שסומן בתור היום החמישי והאחרון לתרגיל שנערך השבוע.
בשנת הסימלוציה 2021, היום השני לסימולציה, נאס"א החליטה לשגר גשושית במטרה לחקור את האסטרואיד מקרוב, והסתבר שהסלע וכדור הארץ נמצאים במסלול התנגשות ודאי של 100%: האסטרואיד יפגע בעיר דנוור וישמיד את רוב מערב ארצות הברית.
ביום השלישי לתרגיל, מעצמות החלל של העולם נפגשו והחליטו לבנות צי של שישה "מתנגשים קינטיים" (kinetic impactors) – חלליות שמטרתן להתנגש באסטרואיד, להאט את מהירותו ולהסיטו ממסלולו. אגב, במציאות שמחוץ לסימולציה, נאס"א בהחלט מתכוונת לבחון את האסטרטגיה הזאת ב-2022: החללית דארט ("חץ") של סוכנות החלל האמריקנית תתנגש באסטרואיד בינוני בשם דידימון, בניסיון לשנות את מסלולו.
בתרגיל, לעומת זאת, הניסיון נחל הצלחה חלקית בלבד: מתוך שש החלליות שמשוגרות, רק שלוש פוגעות במטרתן ב-2024. לפי הסימולציה שהריצו מנהלי התרגיל, האסטרואיד מתפרק בחלל, וחלקו הארי נזרק מהמסלול. למרבה הצער, חתיכה קטנה יותר מוסטת לכיוון מזרח ארצות הברית. ממשלת ארצות הברית שוקלת להפציץ את החתיכה בנשק גרעיני, אולם הזמן אוזל בשל ויכוחים פוליטיים פנימיים ובינלאומיים בשאלת הנפולת הגרעינית.
2019pdcd2.jpg
חודשיים לפני ההתנגשות, מדענים מצליחים לחשב במדויק את נקודת הפגיעה: העיר ניו יורק וסביבותיה, ברדיו של 15 ק"מ. הרשויות מפנות את העיר המאוכלסת ביותר בארצות הברית, וב-29 באפריל 2027, האסטרואיד חודר את האטמוספרה של כדור הארץ במהירות של 69,000 קמ"ש, מתפוצץ מעל סנטרל פארק ומשחרר אנרגיה השקולה ל-1,000 פעמים פצצת האטום שהוטלה על הירושימה.
המשימה: לאתר אותם מבעוד מועד
עד היום מעולם לא התגלה אסטרואיד שעושה את דרכו לכדור הארץ, והסיבה לכך היא שעד לפני כמה שנים פשוט לא הייתה לנו את היכולת הטכנית לגלות אסטרואידים מבעוד מועד.
בשנות ה-90' הורה הקונגרס לנאס"א לאתר לפחות 90% מהאסטרואידים שמסלולם מביא אותם למרחק הקטן מ-50 מיליון ק"מ מאתנו וקוטרם למעלה מקילומטר – אסטרואידים שעלולים להחריב את הציוויליזציה האנושית כולה, בדומה לפגיעה שחיסלה את הדינוזאורים. ב-2010 השלימה נאס"א את משימתה, והיום אנו יודעים על כ-50 אסטרואידים קרובים ועצומים כאלה (למען הסר ספק: אף אחד מאלה לא צפוי לפגוע בכדור הארץ בעתיד הנראה לעין).
ב-2005, המחוקקים האמריקנים הטילו על נאס"א משימה נוספת: לזהות 90% מהאסטרואידים הבינוניים, בגודל של 140 מטרים ומעלה, עד שנת 2020. אסטרואידים אלה עלולים להשמיד מדינה שלמה אם יפגעו בה. נכון ל-2019 נמצאו למעלה מ-8,000 אסטרואידים בינוניים שמסלולם מתקרב למסלול כדור הארץ, ועשרות אסטרואידים חדשים מתגלים מדי חודש. החדשות הרעות: המספר הזה מהווה רק כשליש מכל האסטרואידים הגדולים בסביבתנו. לפי הערכות, ישנם כ-17,000 אסטרואידים בינוניים נוספים המתחככים במסלול כדור הארץ, וברור שנאס"א כבר לא תעמוד במועד המקורי.
ומה באשר לאסטרואידים הקטנים מקוטר של 140 מטרים? אותם קשה עד בלתי אפשרי לאתר, בשל המרחקים האדירים בחלל והיותם עצמים עמומים. לפי הערכות ישנם עשרות מיליוני אסטרואידים קטנים בסביבתנו שעלולים לגרום לנזקים חסרי תקדים ברכוש ובנפש אם יפגעו במטרופולין מאוכלס, ובטכנולוגיה הנוכחית אין לנו כל דרך לזהות אותם לפני הפגיעה. כך, למשל, ב-15 בפברואר 2013 התפוצץ אסטרואיד בקוטר של כ-20 מטרים מעל העיר צ'ליאבניסק שברוסיה. האסטרואיד הקטן, שלא התגלה לפני שחדר לאטמוספרה, שחרר אנרגיה של כ-500 קילוטון חומר נפץ, או כ-30 פעמים הפצצה האטומית שהוטלה על הירושימה. כ-1,500 בני אדם נפצעו מגל ההדף, ובכל זאת – נותר רק לדמיין מה היה קורה אם האסטרואיד היה פוגע בקרקע.
2013_Chelyabinsk_meteor_trace.jpg
ומה באשר לאסטרואידים הקטנים? אותם קשה עד בלתי אפשרי לאתר, בשל המרחקים האדירים בחלל והיותם עצמים עמומים. לפי הערכות ישנם עשרות מיליוני אסטרואידים קטנים בסביבתנו שעלולים לגרום לנזקים חסרי תקדים ברכוש ובנפש אם יפגעו במטרופולין מאוכלס, ובטכנולוגיה הנוכחית אין לנו כל דרך לזהות אותם לפני הפגיעה. כך, למשל, ב-15 בפברואר 2013 התפוצץ אסטרואיד בקוטר של כ-20 מטרים מעל העיר צ'ליאבניסק שברוסיה. האסטרואיד הקטן, שלא התגלה לפני שחדר לאטמוספרה, שחרר אנרגיה של כ-500 קילוטון חומר נפץ, או כ-30 פעמים הפצצה האטומית שהוטלה על הירושימה. כ-1,500 בני אדם נפצעו מגל ההדף, ובכל זאת – נותר רק לדמיין מה היה קורה אם האסטרואיד היה פוגע בקרקע.