צוות חוקרים מהמרכז להנעה סילונית של נאס"א בפסדינה, קליפורניה יצרו את המפה הגיאולוגית הגלובלית הראשונה של טיטאן, ירחו של שבתאי – וחשפו עולם דינמי ומסקרן של אגמים ונהרות, מישורים ומכתשים, עמקים וגבעות.
טיטאן, הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת שבתאי, הוא העולם היחיד במערכת השמש שעל פניו נמצאו אגמים שלמים ויציבים במצב צבירה נוזלי. אלא שהאגמים של טיטאן הקפוא אינם מורכבים ממים – הם מורכבים ממתאן ואתאן. מתאן ואתאן מוכרים לנו כגזים, אבל עם טמפרטורה ממוצעת של מינוס 179 מעלות צלזיוס – בטיטאן הם יורדים כגשמים, ממלאים את הנהרות ומתאיידים חזרה לאטמוספרה כעננים. מחזור המתאן הזה, שדומה למחזור המים בכדור הארץ, יוצר נוף גיאולוגי מורכב ודומה לזה שבכדור הארץ. הוא מעלה את השאלה אם צורות חיים יכולות להתקיים עם מתאן כממס (סולבנט) במקום מים.
PIA23174_hires.jpg
קראו עוד:
- שבתאי שומט לסתות: תמונות פרידה מהחללית קאסיני
- חיים במערכת השמש? תרכובות אורגניות מורכבות התגלו באנקלדוס, ירחו של שבתאי
- מה היה קורה אם חללית הייתה טסה דרך טבעות שבתאי?
- 20 ירחים חדשים התגלו מסביב לשבתאי – ואתם יכולים לתת להם שמות
ותודה לקאסיני
המפה החדשה הורכבה מנתונים של הגשושית קאסיני של נאס"א וסוכנות החלל האירופית. הגשושית הגיעה למערכת שבתאי ב-2004 וחקרה את כוכב הלכת, טבעותיו וירחיו עד 2017. במהלך משימתה ביצעה קאסיני לא פחות מ-120 גיחות לירח טיטאן. הגשושית קאסיני השתמשה ברדאר כדי לחדור את שמיכת ענני הנתרן והמתאן העבה שמכסה את העולם, והצליחה לחשוף כמה מהתצורות הגיאולוגיות הבולטות – כמו האגמים הגדולים.
PIA10008_Seas_and_Lakes_on_Titan (1).jpg
החוקרים השתמשו בתמונות הרדאר של קאסיני ושילבו אותן עם נתונים מחיישנים אחרים שפעלו על גבי הגשושית, על מנת ליצור מפה גיאולוגית שלמה – גם של אותם אזורים שלא נסרקו ברדאר. התוצאה מראה קורלציה בין סוגי שטח לקווי הרוחב, בדומה ליחס שאנו מוצאים בכדור הארץ. ככלל, משקעים, כלומר גשם, אפשר למצוא בכל מקום בטיטאן, אלא שאזורי קו המשווה יבשים יותר מאשר הקטבים. האגמים נמצאים צפונית ודרומית לקו המשווה, ואילו האזורים הסמוכים אליו מורכבים בעיקר ממישורים (65%) ודיונות (17%), שהם עצמם עשויים מחתיכות קפואות של מתאן ופחמימנים אחרים.
הרחפן בטיטאן
ומה לגבי האפשרות לחיים? אסטרוביולוגים חלוקים בשאלה אם מתאן יכול להחליף את מים כבסיס לחיים. כאן בכדור הארץ, כל צורות החיים מתבססות על מים כממס, שכן מים ממיסים יותר חומרים מכל נוזל אחר. מנגד, ישנם אלה שטוענים שצורות חיים יכולות להשתמש גם במתאן נוזלי לחילוף חומרים.
בנוסף, אין לפסול את קיומם של חיים מבוססי-מים בטיטאן, שכן מתחת לאדמה הקפואה שוכן ככל הנראה אוקיינוס נוזלי – וייתכן שתרכובות אורגניות, שקיימות בשפע על פני השטח, ובמיוחד בדיונות, מחלחלות מטה לשכבת המים והופכות אותם לאותו "מרק הקדמוני" שממנו נוצרו החיים הראשונים בכדור הארץ.
שאלות אלו ואחרות ייפתרו בעתיד הנראה לעין, שכן ביוני השנה הודיעה נאס"א שתשגר רחפן לטיטאן. הרחפן, דרגונפליי ("שפירית"), יערוך עשרות טיסות בשמי טיטאן, וכן ינחת לדגום מספר רב של אתרים, במטרה לחפש אחר חיים בעולם הקפוא והעשיר הזה – ולחפש אחר רמזים לראשית החיים כאן בכדור הארץ.
הרחפן ישוגר לחלל ב-2026 ויגיע למערכת שבתאי ב-2034 – ויהיה הרחפן הראשון בהיסטוריה שנוחת על עולם אחר, והראשון שמשוגר לחלל בכלל. הסיבה שנאס"א בחרה לשגר רחפן לטיטאן ולא, למשל, למאדים, נעוצה באטמוספרה של טיטאן, שהיא דחוסה פי ארבעה מהאטמוספרה של כדור הארץ. כך, הדרגונפליי יהיה בעל שמונה רוטורים, ולא יהיה שונה מהותית מכלי טיס בלתי מאוישים שאנו רואים בשמים שלנו. ראשית ינחת הרחפן בשנגרי-לה (Shangri-La), אזור השופע שדות דיונות בקו המשווה של הירח, ועד תום המשימה הוא צפוי לכסות השטח העולה על 175 ק"מ – כמעט כפול מהמרחק שנסעו כל הרוברים על מאדים גם יחד.
NASA_Dragonfly_mission_to_Titan.jpg
