מדענים מהמרכז לאסטרופיזיקה של אוניברסיטת הרווארד וסמית'סוניאן, יחד עם חוקרים מאוניברסיטת רוצ'סטר, הכריזו על פרויקט חדש לחיפוש אחר חתימות טכנולוגיות (Technosignatures) של חיים תבוניים ביקום. באופן לא שגרתי, הפרויקט זכה לתמיכת נאס"א – הפרויקט הראשון לחיפוש אחר חיים תבוניים ביקום שזוכה לתמיכת סוכנות החלל מזה שלושה עשורים, והראשון אי פעם שלא יחפש אותות רדיו.
מעבר לאותות רדיו
מיד עם המצאת הרדיו בסוף המאה ה-19, מדענים כמו ניקולה טסלה, לורד קלווין וממציא תקשורת הרדיו בכבודו ובעצמו, גוליילמו מרקוני, ניסו להשתמש בטכנולוגיה החדשה כדי לקלוט אותות דומים מהחלל החיצון. ב-1924, ארה"ב הכריזה על "היום הלאומי לדממת רדיו" בניסיון להאזין לשידורי רדיו ממאדים. ב-1960, האסטרונום פרנק דרייק ייסד את מכון סט"י – Search for Extraterrestrial Intelligence. אבל למרות מאה שנות האזנה, האנושות מעולם לא קלטה אות מלאכותי במובהק. המקטרגים כנגד התוכנית טוענים שאין כל סיבה להניח שציוויליזציות מפותחות בהרבה משלנו תשתמשנה בתקשורת רדיו – שעה שהמסנגרים טוענים שהחלל הוא מקום גדול, ועוצמת האות נחלשת עם ריבוע המרחק, כך שעלינו להמשיך ולהאזין.
כך או כך, בשנים האחרונות יותר ויותר מדענים קוראים לחפש אחר חתימות טכנולוגיות נוספות, שאינן תקשורת רדיו. ראשון לאלה הוא ראש המחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת הרווארד, הישראלי פרופ' אבי לייב.
"במשך עשור שלם ניסיתי להביא את הנושא הזה למיינסטרים של קהילת האסטרונומיה", אומר פרופ' לייב. "המענק החדש מנאס"א הוא סימן לכך שהרשויות הפדרליות, שלא מימנו אף פרויקט סט"י, מקשיבות. לדידי אין שום דבר ספקולטיבי בחיפוש אחר חיים תבוניים, שכן פירושו של דבר לחפש אחר תנאים הדומים לאלו של כדור הארץ – שהובילו לתוצאה דומה לזו של כדור הארץ".
AviLoeb15.jpg
למרות שחיים, פשוטים או תבוניים, יכולים ללבוש צורות רבות, פרופ' לייב וצוותו מאמינים שהעקרונות המדעיים המושלים ביקום יחייבו ציוויליזציות שונות מאוד מבחינה ביולוגית להגיע להישגים טכנולוגיים דומים לאלה שאנו הגענו אליהם (או לפחות חשבנו עליהם). כך ניתן לחפש זיהום אוויר כתוצאה מפעילות תעשייתית, זיהום אור מערים, עדויות לקיומם של תאים פוטו-וולטאים (פאנלים סולריים), נחילי לוויינים (מערכי-ענק של לוויינים המקיפים כוכב לכת, כמו סטארלינק).
מה עושים חיים תבוניים בחשכה תמידית?
המחקר הראשוני, "Characterizing Atmospheric Technosignatures", זכה לתמיכת נאס"א בסך 285,000 דולר, יערך לאורך שנתיים ויתמקד בשתי חתימות טכנולוגיות: זיהום אוויר באטמוספרה ותאים פוטו-וולטאים על הקרקע של כוכבי לכת חוץ-שמשיים.
"היום אנחנו משערים שכוכבי לכת דמויי-ארץ מקיפים כרבע מכל הכוכבים בגלקסיה", אומר פרופ' לייב. "זה רק הגיוני לחפש אחר חתימות טכנולוגיות בכוכבי הלכת הללו. דוגמא אחת היא פאנלים סולאריים, שסופגים אור באורכי גל מסוימים – ומחזירים את השאר. התוצאה היא חתימה ספקטרלית שונה מאוד מזו של צמחייה, למשל. על ידי מדידת אור הכוכב המשתקף מפני כוכב לכת, ניתן לדעת אם פני השטח מצופים בתאים פוטו-וולטאים. פתרון טכנולוגי כזה יהיה יעיל במיוחד לכוכבי לכת הנעולים כבידתית על כוכב השבת שלהם, כך שצד אחד של העולם מואר תמיד והצד השני חשוך תמיד. ציוויליזציה על כוכב לכת שכזה תרצה לרצף את הצד המואר בפאנלים סולריים כדי להעביר אנרגיה שתאיר ותחמם את הצד השני".
מטרת הפרויקט היא ליצור מעין ספרייה או קטלוג של חתימות אור מלאכותיות, כך שטלסקופים ידעו לזהות אותן כחתימות טכנולוגיות המעידות על קיומם של חיים תבוניים.
"הסימנים שאנחנו חוקרים ניתנים לזיהוי באמצעות טלסקופים אסטרונומיים רגילים, בחלל או על הקרקע", מסביר פרופ' לייב. "אני מקווה שבאמצעות מענק המחקר הזה נצליח למצוא שיטות כמותיות חדשות לזהות סימנים של טכנולוגיות זרות. השאלה היסודית שאנו מנסים להשיב עליה היא: האם אנחנו לבד ביקום? ולכך הייתי מוסיף: גם אם אנחנו לבד ביקום היום, האם אנחנו לבד ביקום גם בעבר?"