לוויין הקובייה של אוניברסיטת תל אביב, TAU-SAT 1, ישוחרר היום ב-16:30 (שעון ישראל) מתחנת החלל הבינלאומית ויכנס למסלול סביב כדור הארץ. הלוויין צפוי לפעול בין שנה לשנה וחצי, ובמהלך זמן זה למדוד את הקרינה הקוסמית בחלל הקרוב.
טאו-סאט 1, ששוגר לתחנת החלל הבינלאומית ב-20 לבפרואר על גבי חללית אספקה מסוג סיגנוס של תאגיד נורת'רופ גראמן, הוא פרויקט משותף לפקולטות למדעים מדויקים ולהנדסה באוניברסיטת תל אביב. עם הגעתו ל"קיבו", המודול היפני שבתחנת החלל, הוא מוכן כעת לפליטתו על ידי הזרוע הרובוטית Canadarm2, שתכניס אותו למסלול לווייני נמוך.
הלוויין הקטן (10 על 10 על 30 ס"מ ובמשקל של פחות מ-2.5 ק"ג") מורכב משני חלקים: האחד הוא המרכב (bus), הכולל את חלקי תפעולו כמו בקרת הכוון, סוללות, תאים סולאריים מחשב מרכזי ומערכת תקשורת. השני הוא המטען הייעודי (מטע"ד- payload) שנבנה במרכז למחקר גרעיני שורק וכולל את ההתקנים המיועדים למשימה המדעית של הלוויין. התוכנה שמנהלת את מערכות הלוויין והמשימה המדעית התוכנה פותחה על ידי סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב.
צפו בהפלטת הלוויין מתחנת החלל הבינלאומית:
מידע חשוב בהגנה על אסטרונאוטים
המטען המדעי של טאו-סאט 1 כולל מספר ניסויים, שפותחו על ידי מחלקת סביבת חלל במרכז למחקר גרעיני שורק. חלק מניסויים אלה נועדו למדוד את כמות הקרינה הקוסמית בחלל הקרוב לכדור הארץ, כמו גם את החלקיקים המגיעים מהשמש ואת החלקיקים הלכודים בחגורות ואן אלן העוטפות את כדור הארץ – זאת באמצעות השפעתם של חלקיקים אלה על גלאים שונים המבוססים על רכיבים אלקטרוניים רגישים. בנוסף, המטען המדעי כולל ניסוי שבו יימדד ריכוז החמצן האטומי הריאקטיבי בחלל באמצעות גלאי המבוסס על תאי שמש (ORMADD), שפותח בתמיכת סוכנות החלל הישראלית. וכן יבוצע ניסוי לפריסת אקטואטור הבנוי מפולימר המשנה את צורתו בחימום – וזאת בחלל בתנאי חוסר כבידה.
"לחלקיקים שונים עשויה להיות השפעה הרסנית על אסטרונאוטים ועל התקנים אלקטרונים. אנחנו עורכים את הניסויים האלה במטרה ללמוד את המרב על שטף החלקיקים, מהירותם, מסתם ועוד, כדי שנדע להגן טוב יותר על האסטרונאוטים ועל האלקטרוניקה שלנו בעתיד", מסביר ד"ר עמרני. "מאחר שללוויין שלנו אין מנוע, טאוסאט 1 ינטר את הקרינה הקוסמית במשך מספר חודשים, לפני שיידעך במסלולו כתוצאה מהגרר האטמוספרי – ויישרף באטמוספרה בדרכו לקרקע".
tausat.jpg
צפו בשיגור מ-20 בפברואר 2021 (החל מדקה 37:03):
החלל החדש – גם באקדמיה הישראלית
לטאוסאט 1 קדמו לוויין הסטודנטים TECH-SAT של הטכניון, ששוגר ב-1998, ולוויין החישה מרחוק של אוניברסיטת בן גוריון, ה-BGUSAT, בתמיכת סוכנות החלל הישראלית, ששוגר ב-2017 – אבל זהו הלוויין הראשון שתוכנן, פותח הורכב ונבדק כל כולו באקדמיה הישראלית.
"תחום החלל השתנה ללא היכר עם מהפכת 'החלל החדש', שפתחה את החלל לשחקנים אזרחיים", מסביר ד"ר עמרני. "אם בעבר לוויין חדש עבר מסלול תכנון ובנייה מייגע שארך שנים רבות, וכלל בדיקות יקרות ומורכבות שרק גופים ממשלתיים היו מסוגלים לממן, את הלוויין שלנו סיימנו בתוך כשנתיים, עם צוות מצומצם של אנשי סגל וסטודנטים. גם את הבדיקות ערכנו כאן, עם תשתית שהקמנו במעבדה, לרבות תא ואקום תרמי ומרעד, ואת התקשורת עם הלוויין נבצע בעזרת תחנת חובבי רדיו לתקשורת לוויינים ומערך אנטנות מבוקרות-כיוון שהקמנו על גג הפקולטה להנדסה. למעשה, טאוסאט 1, הנחשב גם כלוויין חובבי רדיו, ישמש גם כממסר חללי בעבור קהיליות חובבי הרדיו ברחבי העולם".
טאוסאט 1 יצא לדרך בעקבות פנייה לד"ר מאיר אריאל מנהל מרכז המדעים בהרצליה, שהוביל את שיגור לווייני התלמידים דוכיפת 1, דוכיפת 2 ודוכיפת 3, מתוך כוונה לשחזר את ההישג גם באוניברסיטה. צוות החלל של מרכז המדעים הרצליה היווה את הגרעין להקמת המרכז הבינתחומי באוניברסיטת תל אביב לפיתוח ננו-לוויינים.
למעשה, עם התשתית שהקימו והניסיון שצברו, הצוות של ד"ר אריאל וד"ר עמרני כבר החל לעבוד על הננו-לוויין הבא, ה-טאוסאט 2. "השאיפה היא שחוקרים וסטודנטים באוניברסיטה ומחוצה לה יוכלו לתכנן מטע"ד חללי ולשגר את הניסויים שלהם, גם מבלי להיות מומחים לתחום החלל", אומר ד"ר עמרני. "מי שירצה לערוך ניסוי בפיזיקה, בביולוגיה, במחשבים, במדעי הסביבה, ובכל תחום שיכול ליהנות מהשהייה במסלול לווייני נמוך – נצרף אותו לפרויקט הננו-לוויינים שלנו ותוך זמן קצר יחסית הוא יוכל להגיע לחלל".