התפשטות וריאנט הדלתא של נגיף הקורונה גורם למחסור כלל-עולמי בחמצן נוזלי – ופוגע בתעשיית החלל. מחברת ספייס אקס ועד סוכנות החלל הרוסית רוסקוסמוס, שיגורים לחלל נדחים בשל הצורך הגובר בחמצן נוזלי בבתי החולים.
הטיפול בחולי קורונה קשים נעשה כידוע באמצעות מכונות הנשמה, שהופכות חמצן נוזלי לחמצן גזי - ומזרימות אותו ישירות לריאות החולים. עם התפשטות וריאנט הדלתא החדש, קווי הייצור והשינוע העולמיים מתקשים לעמוד בביקושים. כך למשל לפחות 600 חולי קורונה מתו הקיץ בהודו בגלל מחסור בגלילים חדשים של חמצן נוזלי למכונות ההנשמה.
לחמצן נוזלי שימושים רבים בתעשייה, והעלייה במספר חולי הקורונה הזקוקים להנשמה כבר יצר בעיות בענפים אחרים. במדינת פלורידה, שרשמה בחודשים האחרונים שיא ארצי במספר הנדבקים בקורונה, המחסור בחמצן נוזלי אקוטי עד כדי כך שהרשויות באורלנדו ביקשו מהתושבים שלא להשקות גינות ולא לרחוץ מכוניות. הסיבה: גם מערכות טיהור המים משתמשות בחמצן נוזלי, וכ-50% מהאספקה למערכות הטיהור הופנו לבתי החולים בעיר.
חמצן נוזלי הוא גם מרכיב הכרחי בשיגור לחלל. מאחר שבחלל אין אוויר, משגרים משתמשים בחמצן נוזלי כדי לשרוף דלקים כמו מימן נוזלי, קרוסין ומתאן. ללא החמצן, מנועים רקטיים לא יכולים להגיע לבעירה – וחברות וסוכנויות חלל נאלצות לדחות שיגורים מתכוננים.
"המחסור בחמצן נוזלי משפיע על לוח השיגורים שלנו", מסרה נשיאת ספייס אקס גווין שוטוול בסימפוזיון החלל ה-36. "אנחנו בהחלט מתכוונים לוודא שבתי החולים יקבלו את החמצן שהם צריכים, אבל אם למישהו יש קצת חמצן נוזלי גם עבורנו – שישלח לי אימייל בבקשה". ואילו מנהל רוסקוסמוס דמיטרי רוגוזין צייץ בשבוע שעבר כי סוכנות החלל הרוסית מעבירה "כמעט את כל" החמצן הנוזלי שהיא קונה מהספקים שלה לבתי החולים במדינה – והתוצאה היא דחייה של ניסויים במנועים רקטיים.
נרתמים למאמץ הרפואי
המחסור בחמצן נוזלי משפיע גם על שרשראות הייצור והאספקה של חומרים אחרים הנחוצים לתעשיית החלל, כמו חנקן נוזלי. ב-27 באוגוסט הודיעה נאס"א על דחייה של שבוע בשיגור הלוויין הסביבתי לנדסט 9 על גבי משגר מסוג אטלס 5 של חברת ULA מבסיס חיל האוויר האמריקאי ונדנברג שבקליפורניה. לפי סוכנות החלל, המחסור במשאיות שישנעו את החנקן לבסיס הוביל לדחיית השיגור ל-23 בספטמבר, לכל המוקדם.
מאחר שמדובר בחומר דליק ונפיץ מאוד, העברת חמצן נוזלי מאתרי הייצור לאתרי הצריכה – כמו בתי חולים ונמלי חלל – נעשית במשאיות מיוחדות הנהוגות בידי נהגים שעוברים הכשרה להובלת חומרים מסוכנים. אותם נהגים מסיעים גם חנקן נוזלי, אף הוא כימיקל חשוב לבעירה רקטית. למרות שאין כל מחסור בחנקן, הביקוש הגבוה לחמצן רפואי הביא חברות שינוע להמיר משאיות להובלת חנקן למשאיות להובלת חמצן – ואין מי שיוביל את החנקן הנוזלי לאתרי השיגור.