אם לא תהיינה דחיות נוספות, היום בשעה 18:17 (שעון ישראל) תשוגר ממרכז החלל קנדי בפלורידה משימת Ax-1 של חברת אקסיום ספייס על גבי משגר פלקון 9 של ספייס אקס. מדובר במשימה המסחרית הראשונה לתחנת החלל הבינלאומית שבה הצוות כולו מורכב מאסטרונאוטים פרטיים: לצד מפקד המשימה, מייקל לופז-אלגריה, אסטרונאוט נאס"א לשעבר וכיום סגן נשיא אקסיום אספייס, השלושה הנוספים שילמו על הטיסה מכיסם. במשימה משתתף גם איש העסקים הישראלי איתן סטיבה, שיטוס במסגרת משימת רקיע בהובלת קרן רמון. סטיבה יהיה לישראלי השני שיגיע לחלל, והראשון מזה 19 שנה לעשות זאת. הוא יקיים למעלה משלושים ניסויים של חוקרים וחברות ישראליים.
משימת Ax-1 מרהיבה לשלב בין סקטורים מאוד שונים – הפרטי, המסחרי, האקדמי והמדיני – כדי לבצע משימת חקר עם תרומה ממשית לחברה; משימה שמשתתפיה הם בעלי ממון פרטיים שחברו לחברה מסחרית (אקסיום ספייס) אשר טסה לתחנת חלל שנבנתה על ידי ממשלות, ובה הם עתידים לבצע ניסויים מדעיים לטובת האקדמיה והדגמות טכנולוגיות לטובת חברות מסחריות. במילים אחרות, מדובר בדוגמה מובהקת ופורצת דרך לביטוי מגמת החלל החדש בשנים האחרונות – מגמה שבה רף הכניסה לתחום החלל הולך ויורד ובכך מרכז הכובד שלו עובר מהזירה המדינית לזירה העסקית-מסחרית.
[node:field_countdown]
תיירי חלל או אסטרונאוטים?
חברי צוות משימת Ax-1 מימנו את טיסתם לחלל אולם תהיה זו טעות לסכם את פועלם בתור "תיירות חלל". ממש כפי שאיש אינו מכנה "תיירים" את חלק מחוקרי הארצות במאות השנים האחרונות, רק משום שהם מימנו את משלחותיהם היקרות. כאשר החוקר התת-ימי אוטיס ברטון, לדוגמה, מימן בשנת 1932 צלילת מחקר לעמקי שיא באוקיינוס השקט, ההיבט התיירותי נדחק לשוליים בהשוואה להישגי המשימה. אמנם איש אינו רואה באיתן סטיבה ושותפיו למשימת Ax-1 חוקרי ארצות חלוצים, ואולם את הישגם יש לראות בהקשר רחב יותר מההקשר התיירותי-פרטי. שלושת הנוסעים הם אסטרונאוטים לכל דבר ועניין, מתוקף משימתם ועבודתם המתוכננת בתחנת החלל; והם חלוצים במובן שסוג העבודה שהם יבצעו, בוצעה עד היום אך ורק על ידי שליחים רשמיים של מדינות.
חשוב להבין זאת, על מנת להבין מהי בעצם החדשנות הגלומה במשימת Ax-1. זו לא העובדה שהם "הולכים לעבוד" (ועבודה לא קלה זו תהיה, עם לוח זמנים עמוס מאוד במהלך עשרה ימים). צריך להבין שלראשונה, פעילותם של האסטרונאוטים הפרטיים – תרומתם למדע, לטכנולוגיות מסחריות ולחינוך לחלל – אינה מוכתבת על ידי מדינה כזו או אחרת. היא תוצר של קולות קוראים שמובילות קרנות ועמותות פרטיות, כמו קרן רמון במקרה של משימת רקיע. אמנם סוכנות החלל הישראלית תמכה בניסויים חשובים במסגרת משימת רקיע: ניסוי ביצירת עדשות בחלל, בדיקות דם על ידי צילום העין וחקר הסרטן; אך אלה רק קצה הקרחון, חלק קטן מתוך עשרות ניסויים והדגמות מדעיים וטכנולוגיים שיבוצעו בחלל עם חשיבות בתחומים מגוונים כמו רפואה, אסטרופיזיקה, טכנולוגיות חקלאות, תקשורת ועוד.
בסופו של דבר, משימת Ax-1 בכלל ומשימת רקיע בפרט, משמשות דוגמה למודל אחר של משימות חלל, כניסה אחורית לתחום שעד לא מזמן היה נחלתן הבלעדית של מעצמות.
קראו עוד:
- חוקרים ישראלים יעזרו באיתן סטיבה כדי לייצר עדשה בחלל – מנוזלים
- בדיקות דם ללא מחט: ניסוי שיערוך איתן סטיבה יאפשר לכולנו להיבדק מרחוק – בחלל או על הארץ
- משימת רקיע: ילדים מבית החולים שניידר שיגרו תאים סרטניים לחלל
- ממשימת רקיע ועד סיבוב לירח: מהפכת החלל החדש פותחת את השמיים ליזמות הפרטית
- לקראת השיגור בסוף מרץ: תמונות ראשונות של איתן סטיבה במתקן האימונים של נאס"א