אם מזג האוויר יאיר לנו פנים, ב-3 באפריל ישוגר האסטרונאוט הישראלי השני איתן סטיבה במשימה הפרטית הראשונה בהיסטוריה לתחנת החלל הבינלאומית. מה שנחשב במשך שנים רבות למדע בדיוני הופך למציאות הודות להוזלה משמעותית של עלויות השיגור – ובעתיד אנו צפויים לראות עוד ועוד משימות פרטיות, מאוישות ולא מאוישות, ליעדים קרובים ורחוקים. אבל האם מהפכת החלל החדש תאפשר לכל חברה מסחרית ומוסד ציבורי, כמו אוניברסיטה או אפילו תיכון, לשגר מטען וצוותים לירח או למאדים?
ראשית, קצת היסטוריה. ב-2001 הפך היזם האמריקני דניס טיטו לתייר החלל הראשון כשטס לתחנת החלל הבינלאומית על סיפון חללית סויוז רוסית. עד 2009, שישה תיירים נוספים תפסו טרמפ לתחנה, כשהם נהנים מהעובדה שרוסיה שיגרה צוותים של שני קוסמונאוטים – בחללית שמתאימה לשלושה. כשתוכנית מעבורות החלל של ארה"ב הגיעה לקיצה ונאס"א החלה לקנות מרוסקוסמוס מושבים בסויוז, לא נשאר מקום לתיירים והתוכנית הוקפאה.
640px-ISS-02_Soyuz_TM-32_Taxi_crewmembers.jpg
אלא שבבית הלבן התקבלה החלטה עקרונית לייחד את נאס"א למחקר מדעי – ולעודד את המגזר הפרטי לייצר את המשגרים ואת החלליות שיישאו את המטענים ואת הצוותים של העתיד ליעדים קרובים כמו תחנת החלל. מענקי פיתוח בסך מיליארדים לשתי חברות – לחברת הזנק קטנה בשם ספייס אקס על פיתוח חללית הדרגון ולענקית התעופה בואינג על פיתוח חללית הסטארליינר.
כבר ב-2012 שיגרה ספייס אקס את דרגון המטען הראשון לתחנת החלל, ובכך הפכה לחברה המסחרית הראשונה אי פעם ששיגרה חללית לחלל והחזירה אותה לארץ. וב-2020 שיגרה ספייס אקס את הדרגון המאויש הראשון, או דרגון 2, עם האסטרונאוטים בוב בנקן ודאג הארלי – האסטרונאוטים הראשונים אי פעם שטסו בחללית פרטית.
אבל ספייס אקס לא רק עמדה בהתחייבות שלה להפוך למעין "תחנת מוניות" חללית עבור נאס"א, היא גם חוללה מהפכה אדירה באופן שבו האנושות משגרת חלליות.
ככלל, כל המשגרים הם משגרים רב-שלביים: המנוע שורף את הדלק במיכל אחד, וכשהדלק נגמר המיכל הריק מתנתק מהמשגר כדי להפחית את המשקל הכולל. לרוב, אותן רקטות ריקות נשרפות באטמוספרה או נופלות לאוקיינוס. בספייס אקס שומרים טיפה דלק ברקטות כדי להנחית אותן חזרה אנכית על הארץ או על דוברות מיוחדות בלב ים. השימוש הרב-פעמי ברקטות הפחית את עלות השיגור דרמטית – מממוצע של 18,500 דולר לק"ג למסלול לווייני נמוך מסביב לכדור הארץ (LEO) בין השנים 1970 ל-2000 ל-2,720 דולר לק"ג בלבד במשגר הפאלקון 9 של ספייס אקס.
1_autoOrient_g.jpg
משימת רקיע כחלק ממגמת משימות פרטיות
אם בעבר ראינו תיירים שקונים מושבים על הסויוז, ההוזלה המשמעותית במחירי השיגור אפשרו ליזמים לקנות משימות שלמות.
בספטמבר 20212019 שוגרה Inspiration4: חללית דרגון על גבי משגר פאלקון 9 שלא כללה אף אסטרונאוט "מקצועי". את הטיסה קנה המיליארדר בן ה-38 ג'ארד אייזקמן, מייסד ומנכ"ל חברת Sift4 Payment, שנתן את הכרטיסים לאנשים "רגילים" – כמו שורדת סרטן ילדים שעובדת כאחות בבית החולים סנט ג'וד. Inspiration4 נכנסה למסלול עצמאי סביב הארץ –והפכה למשימת החלל הפרטית הראשונה בתולדות האדם ולמשימה המאוישת הראשונה שלא עגנה בתחנת החלל מאז מעבורת החלל אטלנטיס ב-2009.
51462276269_7f29deb259_c.jpg
כעת הגיעה זמנה של המשימה הפרטית הראשונה שתעגון בתחנת החלל הבינלאומית. ב-3 באפריל ייפתח חלון ההזדמנויות לשיגור משימת אקסיום 1, או: AX-1. את המשימה קנתה מספייס אקס חברת אקסיום, כשחלקו של האסטרונאוט הישראלי השני איתן סטיבה נקרא משימת רקיע. ארבעת האסטרונאוטים הפרטיים יעגנו בתחנת החלל וישהו בה למשך שמונה ימים. בהמשך צפויה אקסיום לשגר עוד שלוש משימות פרטיות לתחנת החלל, כשבשתיים מהן יטוסו הזוכים בשתי תוכניות ריאליטי ("מי רוצה להיות אסטרונאוט?" ו"ספייס הירו") – ואולי באחרונה גם את הבמאי דאג לימן ואת השחקן טום קרוז, שיצלמו סרט אקשן בחלל.
אייזקמן, יוזם ומפקד משימת Inspiration4, הודיע בפברואר האחרון על תוכנית "פולאריס": שלוש טיסות פרטיות ושוברות שיאים (לרבות הליכת החלל הפרטית הראשונה), כשהשלישית תהיה טיסת הבכורה בחללית הסטארשיפ החדשה של ספייס אקס. במקביל, היזם היפני יוסאקו מאזאווה כבר שריין לעצמו טיסה בסטארשיפ – מסביב לירח. במסגרת פרויקט DearMoon, מאזאווה (שכבר הספיק לטוס לתחנת החלל הבינלאומית בחללית סויוז כתייר) יציע לשמונה אמנים הזדמנות להקיף את הירח.
mainVisual_pc_langEN.jpg
וזאת רק ההתחלה. לפי התוכנית, הסטארשיפ יהיה המשגר הכבד ביותר שנבנה אי פעם והראשון שימריא וינחת בחתיכה אחת, כלומר הוא יהיה רב-שימושי לחלוטין. אם הכול ילך כשורה, הצפי של אילון מאסק הוא שכל שיגור יעלה בסופו של התהליך כשני מיליון דולר – כלומר שק"ג מטען למסלול לווייני נמוך יעמוד על כ-10 עד 20 דולר בלבד.
אם לשפוט לפי מבול המשימות הפרטיות שאפשרו הפאלקון 9 והדרגון, חללית הסטארשיפ תשנה את המשחק מן היסוד – ותאפשר לכל יזם הייטק, מדען חובב, אוניברסיטת מחקר ואפילו אמן יצירתי במיוחד לשגר משימה בסטארשיפ לחלל, לירח, למאדים, לירחי צדק או לסיבוב סביב טבעות שבתאי.
אם במשך שנים רבות ההנחה הייתה שתיירות חלל תהיה ענף משגשג, כעת מסתמן שתיירות החלל תשגשג בטיסות תת-מסלוליות (כמו אלו של וירג'ין גלקטיק ובלו אוריג'ין), שעה שבטיסות מסלוליות וטיסות לחלל העמוק נמצא דווקא יזמי חלל. האם בעוד כמה שנים כל אדם עם רעיון יוכל לקנות מושב בסטארשיפ בכמה אלפי דולרים, ויחד עם יזמים אחרים לצאת להרפתקה במערכת השמש? נחכה ונראה. שיגור הבכורה (הלא-מאויש) של הסטארשיפ צפוי כבר במאי.