בשבוע שעבר חברת ספייס אקס בלמה בהצלחה מתקפת סייבר רוסית על לווייני הסטארלינק שלה, שמספקים אינטרנט מהחלל לאוקראינה, והוכיחה את יעילות החברות הפרטיות בהגנה על מערכות חלל רגישות.
בממשל האמריקני התפעלו מאוד מהיכולות שהציגה החברה של אילון מאסק. אתר החדשות האמריקני "Defense News" ציטט גורמים רשמיים בפנטגון, בהם דייב טרימבר, מנהל הלוחמה האלקטרונית במשרד ההגנה האמריקני, שהתרשם מאוד מהפעולה המהירה של ספייס אקס: "מבחינה טכנולוגית זה היה פנטסטי. איך הם עשו את זה? זה נשגב מבינתי".
ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום הסייבר ומרצה בכיר במכון הטכנולוגי חולון, וממקימי מערך הסייבר בשב"כ, מסביר כי ההתפעלות הרבה של האמריקנים נבעה מעצם היכולת של ספייס אקס לסכל את המתקפה במהירות באמצעות שינוי שורת קוד אחת בודדה בקוד ההפעלה של סטארלינק. "זה היה מהלך גאוני של מאסק. צריך להסיר בפניו את הכובע", והוסיף: "זו לא הפעם הראשונה שבה הרוסים ניסו לתקוף את סטארלינק, וכנראה שזו גם לא הפעם האחרונה. מיד עם הפעלת מסופי סטארלינק באוקראינה הם ניסו לחסום את פעולת הלוויינים, וגם במהלך השבועיים האחרונים היו ניסיונות כאלה. אבל כולם סוכלו".
הצלחתה של ספייס אקס לבלום את תקיפת הסייבר היא אמנם נקודתית, אך מלמדת גם משהו על ההתמודדות עם איומי סייבר וכן על הצורך של מדינות להיעזר בחברות מסחריות בזירה הזו.
Starlink_Mission_(47926144123).jpg
מהפכת החלל החדש – גם בעימותים בינלאומיים
עם תחילת הפלישה הרוסית הממשלה באוקראינה חששה שמתקפת סייבר תשתק את האינטרנט במדינה, או לחילופין, שההפגזות יפגעו בתשתית וכך ינותק הקשר בין הממשל לאזרחים, כמו גם הקשר בין אוקראינה לעולם. ב-26 בפברואר מיכאילו פדורוב, השר לטרנספורמציה דיגיטלית של אוקראינה, פנה בטוויטר למייסד ומנכ"ל ספייס אקס אילון מאסק בבקשה שיפתח את סטארלינק לשימוש באוקראינה.
למרות שגרסת בטא של סטארלינק זמינה היום רק בחלקים מארה"ב ומקנדה, מאסק הרים את הכפפה ושלח בתוך יומיים, יחד עם ארה"ב ומדינות אירופיות, אלפי מסופים לאוקראינה. המסופיםדומים לצלחות לוויין שקולטות שידורי טלוויזיה בלוויין, וכיום פזורים באוקראינה כ-10,000 מסופים כאלה באזורים שבהם תשתית האינטרנט נפגעה. לאחרונה, רוסיה ניסתה שוב לתקוף את הסטארלינקים עצמם.
לדברי ד"ר מנשרי, היכולת של חברות פרטיות כגון זו של מאסק לפעול במהירות רבה כנגד תקיפות סייבר הפכה אותן לשחקני מפתח בעימותים בין מדינות. "לא בכדי, לפני כשבוע בכירים לשעבר בפנטגון ובמודיעין כתבו מכתב לחברי הקונגרס האמריקני ובו הם ביקשו להקפיא את הפעילות להגבלת כוחם של תאגידים כמו מייקרוסופט וגוגל. זאת מפני שלדבריהם, חברות אלו הן בעלות משקל רב בסיוע לממשל בעימותים בין מדינות".
החידוש, מבחינת ד"ר מנשרי, הוא העובדה כי לראשונה ארה"ב ובריטניה החלו להעביר לאותן חברות אזרחיות מידע מודיעיני איכותי, הן מבחינת רמת המידע והן בהיקפו. זאת, במטרה לסייע לנצח את הרוסים במלחמה באוקראינה.
spacex-ceo-elon-musk-discusses-us-space-operations-dc6cb5-1024.jpg
שיתוף פעולה בסיוע חברות מסחריות
"רוסיה היא אחת משלוש המדינות המובילות בעולם בתחום הסייבר ההתקפי, ולא האחרונה שבהם. הרוסים נחשבים לחזקים מאוד, אגרסיביים מאוד, מוצלחים מאוד ונועזים מאוד, ורואים הצלחות אדירות שלהם - גם מול ארה"ב", מדגיש ד"ר מנשרי, אך לדבריו, "עד כה אנו עדים לכישלון רוסי רב־מערכתי במלחמה באוקראינה הכולל את תחום הסייבר". ההסבר לכך, קשור בין השאר להתארגנות המוקדמת ושיתוף הפעולה היעיל. "כשהרוסים החלו להתארגן לתקיפה הנוכחית באוקראינה", מסביר מנשרי, "האמריקנים והאוקראינים, בסיוע החברות האזרחיות, כבר היו מוכנים לקראתה, והצליחו לסכל בהצלחה ובמהירות את רוב תקיפות הסייבר".
והיו לא מעט כאלה. מחקר שפרסמה חברת מייקרוסופט ב-28 באפריל מצביע על כ־40 מתקפות רוסיות מפרוץ המלחמה - קרוב למחצית מהן כוונו נגד מערכות IT של ארגוני תשתיות קריטיות. למעשה, לוחמת הסייבר החלה עוד לפני הפלישה הרוסית, כאשר כמה אתרים ממשלתיים אוקראינים הותקפו והוצאו מכלל פעולה. רק בחודש האחרון חשפה חברת אבטחת המידע צ'ק פוינט מגמת עלייה בשיעור 196 אחוזים במספר תקיפות הסייבר על מטרות ממשלתיות וצבאיות באוקראינה.
איום הסייבר – נקודת תורפה משמעותית בחלל
למערכות הלווייניות השונות סביב כדור הארץ יש כיום חשיבות מכרעת לצורך קיום סדר החיים המודרני, החל מכיסוי תקשורת סלולרית ושידורי לוויין, דרך חיזוי מזג אוויר וחקלאות מדייקת ועד שירותי ניווט למטרות אזרחיות וביטחוניות. איום הסייבר, לפיכך, הפך נקודת תורפה משמעותית. פוטנציאל הנזק של פגיעה באחת מהמערכות הללו הוא חוצה מדינות ויבשות, ובשנים האחרונות דיווחים על מתקפות סייבר כנגד מערכות חלל הולכים ומתרבים.
"צריך להבין כי גם בעימותים עתידיים של ישראל, החברות האזרחיות ימלאו תפקיד חשוב, בשל היכולת שלהן לפעול במהירות כנגד תקיפות - מעכשיו לעכשיו", אומר ד"ר מנשרי. "הרוסים פעלו לתקוף מערכות תקשורת לוויינית, וסביר להניח שנראה תקיפות מהסוג הזה גם בעתיד. מדינת ישראל חייבת לתגבר את ההגנה על הלוויינים ולמצוא חלופות בתחום התקשורת – לא רק מול הרוסים, אלא גם מול האיראנים ואחרים".
"מעבר לכך", מוסיף ד"ר מנשרי, "חלק גדול מהתקיפות בשנים האחרונות נעשה באמצעות תקיפת שרשרת אספקה - כלומר עלינו לחשוב היטב על הגנת הפעילות בשרשרת האספקה. לשקול למשל לנתק באופן יזום את היכולת לעדכן באופן אוטומטי מערכות, בהן לווייניות, ולהשאיר רק אופציה לעדכונים ידניים. בנוסף, קובעי המדיניות חייבים לבחון את הקשר האמריקני לאותן חברות גלובליות ולקחת את זה בחשבון בכל פיתוח של מערכות קריטיות במדינת ישראל. המערכה באוקראינה מוכיחה את הצורך בשרידות ובהיערכות לפעולה מתמשכת".
----------------
ד"ר הראל מנשרי משמש גם מרצה במחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר אילן, מרצה בפקולטה לרפואה (בבית הספר לבריאות הציבור) באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר באוניברסיטת רייכמן