סטארטאפ סיני בשם קונגטיאן דונגלי, שנוסד רק במארס השנה, כבר גייס מיליוני יואן כדי לבנות מנועים חשמליים ללוויינים קטנים – עדות נוספת לתוכניות הגדולות של סין בתחום מערכי המגה-לוויינים.
סין הקימה חברה ממשלתית שתנהל את פרויקט Guowang לרישות המדינה באינטרנט מהחלל – מערך שימנה 13,000 לוויינים במסלול לווייני נמוך (LEO). הפרויקט הלאומי מצטרף לשורה ארוכה של מגה-מערכים פרטיים במערב שהולכים ונבנים במטרה להציע שירותי פס רחב חללי מכל נקודה בכדור הארץ: מערך סטארלינק של ספייס אקס שימנה 42,000 לוויינים, מערך קויפר של אמזון שימנה 3,236 לוויינים, מערך וואן ווב שימנה 648 לוויינים, מערך של החברה הקנדית טלסט שימנה 512 – והרשימה נמשכת.
למעשה, דו"ח ההתאחדות הבינלאומית לשמיים חשוכים (International Dark-Sky Association) בדק ומצא שאם כל הפרויקטים הללו יצאו לפועל – עד סוף העשור הנוכחי ישוגרו מגה-מערכים בסך כ-100,000 לוויינים למסלול סביב כדור הארץ (בהשוואה לכ-3,500 לוויינים כיום).
המרוץ העולמי לאינטרנט מהחלל
מדוע סין צריכה מערך אינטרנט חללי משלה? צריך להבין שהאינטרנט אמנם חללי, אבל התשתית שקולטת אותו היא ארצית למדי. בדומה לטלוויזיה בלוויין, כדי לגלוש באינטרנט באמצעות מערך סטארלינק למשל צריך להתקין מסוף – ולשם כך צריך לקבל את אישור הרגולטור הממשלתי. מאחר שאתרים רבים – מגוגל ועד CNN – חסומים בסין, ספק אם הממשלה תאשר לתושביה להתקין את המסופים שיאפשרו להם לחמוק מהצנזורה.
זאת ועוד, במקרה של התקררות נוספת ביחסים, מדינה כמו סין תרצה להבטיח גישה עצמאית לאינטרנט. רק לאחרונה פנתה ממשלת אוקראינה למייסד ומנכ"ל ספייס אקס אילון מאסק בבקשה שיפתח את שירותי הסטארלינק לשימוש תושביה, וכך יבטיח את גישתה לעולם במקרה של פגיעה פיזית בתשתית הסיבים. בתרחיש ההפוך, מאסק יכול לחסום גישה של מדינה לאינטרנט, מיוזמתו או בעקבות פנייה של ממשלת ארה"ב לדוגמה.
Starlink_Mission_(47926144123).jpg
תהליך דומה למגה-מערכים של אינטרנט מהחלל קרה עם מערכי איכון עולמיים, או GPS. את ה- GPS הראשון שיגר צבא ארה"ב במטרה לעזור לחיילים לנווט בשטח. לאחר מכן השירות נפתח גם לשימוש אזרחי, אבל הלוויינים הם עדיין לוויינים צבאיים – והבית הלבן יכול להגביל או לחסום את הגישה אליהם (כפי שאמנם הוא עשה לצבא ההודי ב-1999). משום כך סין שיגרה מערך לווייני GPS משלה בשם BeiDou, אירופה שיגרה את מערך גלילאו והודו ויפן שיגרו מערכי איכון אזוריים.
יותר התנגשויות – ויותר הזדמנויות למגזר הפרטי
בשנה שעברה ייסדה סין חברה ממשלתית בשם China Satellite Network Group , או SatNet, על מנת שתנהל את הפרויקט השאפתני של שיגור 12,000 לוויינים לגובה של בין 500 ל-1,145 ק"מ מעל גובה פני הים. במקביל, סין מנסה לעודד את תעשיית החלל הפרטית על ידי שימוש בקבלני משנה.
העובדה שסטארטאפ כמו קונגטיאן דונגלי כבר הצליח לגייס מיליוני יואן מוכיחה שהמשקיעים מאמינים ששוק הלוויינים הקטנים בסין עתיד לצמוח משמעותית. לוויינים במסלול נמוך כמו אלו שמתוכננים לפרויקט Guowang זקוקים למערכת הנעה עצמאית כדי להימנע מהתנגשויות – סכנה שהולכת ומחריפה ככל שיותר לוויינים משוגרים לחלל. קונגטיאן דונגלי מתכוונת לייצר מנועים חשמליים ללוויינים קטנים, עם שיגור הדגמה ראשון שמתוכנן לדצמבר השנה.
דו"ח שחיבר בשנה שעברה יו לואיס, מומחה לפסולת חלל וראש קבוצת מחקר האסטרונאוטיקה באוניברסיטת סאות'המפטון, מצא כי לווייני סטארלינק כבר אחראים לכ-1,600 לתמרוני חירום מדי שבוע – כמחצית מכלל המקרים – רובם בין לווייני סטארלינק לבין עצמם. והמצב רק צפוי להחריף עם המשך השיגורים של המגה-מערכים. לואיס מעריך כי עם השלמת שיגור כל 12,000 הלוויינים מהדור הראשון של סטארלינק (כאמור, מתוך 42,000 לוויינים במערך כולו), ספייס אקס תהיה אחראית ל-90% מסך כל תמרוני החירום בחלל.