אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, ב-29 באוגוסט תשגר נאס"א את משימת ארטמיס 1 – השלב הראשון בתוכנית ארטמיס להקמת בסיס מאויש בקוטב הדרומי של הירח. בהמשך, אסטרונאוטים יישלחו למסעות שיארכו חודשים למאדים. במקרה של מצב חירום רפואי, לא יהיה ניתן לפנות בזמן את האסטרונאוטים לבתי חולים כאן בכדור הארץ – והם יצטרכו לעבור ניתוחים מצילי חיים ללא מנתחים מוסמכים. בנאס"א חושבים קדימה, ולכן כבר ב-2024 הם ישגרו רובוט מנתח ראשון מסוגו לתחנת החלל הבינלאומית.
צנתור על הירח, במיקרו-כבידה, וללא נוכחות מנתח
ניתוח באמצעות רובוט (robotic-assisted surgery, או RAS) היא פרוצדורה שהתרגלנו אליה מהר למדי פה על הקרקע. במרכזים רפואיים בישראל, מערכות RAS כבר מבצעות היום פעולות כירורגיות פולשניות – כשהרופאים האנושיים שולטים בדיוק מרבי ב"ידיים" הרובוטיות באמצעות קונסולות שליטה.
הרובוט מירה (Miniaturized In-vivo Robotic Assistant, MIRA) הוא גרסה זעירה וניידת של המערכות הקיימות. למירה שני יתרונות על שאר הקולגות הרובוטיות: המערכת הממוזערת מסוגלת לערוך ניתוחים מדויקים יותר ופולשניים פחות – והיא מאפשרת לרופא המנתח לערוך ניתוחים מרחוק.
סרטון המדגים את MIRA בפעולה. קרדיט: Virtual Incision
את מירה פיתח פרופ' שיין פריטור מאוניברסיטת נברסקה-לינקולן. פריטור, בוגר מחלקת הרובוטיקה של MIT, עבד בעבר במרכז החלל קנדי, במרכז החלל גודארד ובמעבדה להנעה סילונית של נאס"א. בין היתר, הוא היה בין מפתחי תנועת הרוברים קיוריוסיטי ופרסווירנס שפועלים היום על מאדים.
ב-2006 חבר פריטור לפרופ' דמיטרי אולייניקוב, לשעבר מנתח במרכז הרפואי של אוניברסיטת נברסקה-לינקולין, והשניים ייסדו את חברת הסטרטאפ Virtual Incision. מאז, השניים מפתחים את מערכת MIRA, והחברה אף גייסה לשם כך כ-100 מיליון דולר. MIRA כבר שימשה בהצלחה לניתוח רחוק כאן בכדור הארץ כשהסירה בהצלחה חלק מהמעי הגס של פציינט ללא נוכחות פיזית של מנתח. בפועל, היא יכולה לסייע בהנגשת טיפול רפואי באזורים של העולם שאין בהם חדרי ניתוח מודרניים. בניסוי אחר, אסטרונאוט נאס"א לשעבר קלייטון אנדרסון הפעיל את MIRA במרכז החלל ג'ונסון – כשהוא עצמו ישב באוניברסיטת נברסקה – מרחק של כ-1,450 ק"מ.
אבל האתגר הגדול יהיה לסמוך על MIRA מספיק כדי לתת למערכת הרובוטית לנתח אסטרונאוטים שנמצאים על כוכב לכת אחר ללא כל השגחה, אפילו רחוקה, של רופא מנתח. צריך לזכור שזמן שליחת המסרים בין מאדים לכדור הארץ יכול להתארך גם עד כדי 20 דקות לכל כיוון, ובניתוחי חירום הרובוט יצטרך לקבל החלטות לבד. בנוסף, אורך הפס במשימות למאדים ולירח יהיה מוגבל יחסית, והתקשורת החיונית עלולה להתחלק בתעבורה עם מידע חיוני אחר בשעת חירום.
כעת, Virtual Incision זכתה במענק של 100 אלף דולר מטעם משרד האנרגיה האמריקני כדי להכין את MIRA לניסוי אוטונומי ראשון על סיפון תחנת החלל הבינלאומי. לצורך ההדגמה, MIRA "תנתח" גומיות מתוחות המדמות עור אנושי ותשחיל טבעות מתכת לאורך חוט תיל – במטרה לדמות כירורגיה עדינה. לדברי פריטור ואולייניקוב, האתגר האמיתי לא יהיה לבדוק את מידת האוטונומיה של MIRA אלא את תפקודה במיקרו-כבידה, שאינו שונה בהרבה מכוח הכבידה החלש של הירח.
ה"אסטרונאוטית" הישראלית זוהר כבר מוכנה לשיגור
ב-2019 חתם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על צו נשיאותי המורה לנאס"א להנחית את האישה הראשונה ואת האדם הבא על אדמת הירח עד שנת 2024. ראש נאס"א דאז ג'ים בריידנסטין הודיע כי לתוכנית החדשה יקראו ארטמיס, אחותו של אפולו ואלת הירח במיתולוגיה היוונית. ממשלו של ג'ו ביידן תומך גם כן בתוכנית, והורה לסוכנות החלל להנחית במסגרתה גם את האפרו-אמריקני הראשון על הירח.
slsatthepad_0.jpg
ארטמיס 1 תשוגר בסוף החודש למשימה בת 26 עד 42 ימים, מהם לפחות שישה ימים במסלול סביב הירח. מאחר שמדובר בשיגור הבכורה של המשגר SLS ושל החללית אוריון, משימה זו לא תהיה מאוישת. במקום אסטרונאוטים בשר ודם ישבו באוריון שלוש בובות: מפקד המשימה קומנדר מוניקין (Moonikin – משחק מילים על "בובת ראווה" ו"ירח") קמפוס ושתי הבובות הנשיות – הלגה וזוהר.
שעה שהמוניקין קמפוס נועד לבדוק את חליפת החלל, הלגה וזוהר נועדו לבדוק את אפוד הקרינה המיוחד של חברת סטמראד הישראלית בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. הלגה לא תלבש את האפוד – וזוהר כן. אם החיישנים של סוכנות החלל הגרמנית יראו כי זוהר אכן ספגה פחות קרינה מהלגה בזמן המסע, ייתכן שבעתיד כל האסטרונאוטים והאסטרונאוטיות של משימות ארטמיס המאוישות יצוידו בחליפות מסוג אסטרו-ראד, והן ישמשו אותם למקרה של התפרצות סולארית.
בימים אלה מתקינים בנאס"א את הלגה ואת זוהר לצד קומנדר מוניקין קמפוס. שלוש הבובות האמיצות ישתגרו בקול שאגה אדיר – שלא נשמע כמותו לפחות מאז תוכנית מעבורות החלל – מנמל החלל קנדי שבפלורידה לירח. ואם הכול ילך כשורה, ב-2024 תמריא טיסת הבכורה המאוישת של ה-SLS, של האוריון ושל ארטמיס: ארבעה אסטרונאוטים בשר ודם ישוגרו למסע סביב הירח. ואילו ב-2025 (שנה אחרי היעד המקורי שקבע ממשל טראמפ) יגיע זמנה של משימת ארטמיס 3 – המשימה שתחזיר את האנושות לפני ירח.
astrorad_image_1652164635437.jpg
