אמש (רביעי) הודיעה סוכנות החלל האמריקאית כי היא החלה לפתוח את מיכל האיסוף ממשימת אוסיריס-רקס במרכז החדש למחקר וחקר אסטרו-חומרים (ARES) ביוסטון, טקסס. המיכל מכיל את דגימת הקרקע הגדולה ביותר שנלקחה אי פעם מאסטרואיד, והדגימה צפויה לשפוך אור חדש על ראשית מערכת השמש, על מוצא החיים וכן על הסכנה הנשקפת לנו מאסטרואידים.
בנאס"א סיפרו כי הסירו את המכסה הראשון של המכל ב"חדר הנקי" המיוחד שנבנה לשם כך, וכי התהליך המורכב והעדין צפוי להגיע לשיאו עם ההגעה לדוגמית עצמה – שתועבר בשידור חי ב-11 באוקטובר, בשעה 18:00 לשעון ישראל, ב-NASA Live.
העבר, העתיד והפחדים של האנושות
האסטרואיד בנו מעניין מכמה בחינות. ראשית, הוא חוצה את מסלולו של כדור הארץ – והוא עלול להתנגש בכדור הארץ בעתיד הרחוק. בנו "מככב" דרך קבע במקום השני בסולם פלרמו לעצמים מסוכנים, עם סיכון משוקלל של 1 ל-2,700 לפגוע בכדור הארץ בין השנים 2175 ל-2199. אפיון טוב יותר של האסטרואיד, הרכבו והדינמיקה שלו, יאפשר לצאצאי צאצאינו להתגונן מפניו במקרה של סכנה מוחשית.
במקביל, לא מן הנמנע שצאצאינו יגיעו לאסטרואיד בנו לפני שזה יגיע אליהם. בנו הוא אסטרואיד פחמימני, ופירושו של דבר שהוא מכיל מתכות רבות. לפי הערכות אתר Asterank שמדרג אסטרואידים לפי שווים, בנו שווה כ-670 מיליון דולר במתכות כמו ברזל וניקל. אמנם ישנם אסטרואידים ששווים הרבה יותר, אבל מסלולו הנוח של בנו מזכה אותו במקום הרביעי של אסטרואידים מועדפים לכרייה.
ולבסוף, אסטרואידים כמו בנו הם שהביאו לכדור הארץ הצעיר את המים לאוקיינוסים ואת תרכובות האורגניות שאפשרו את היווצרותם של חיים. לפיכך בנו הוא מעין "קופסה שחורה" שיכולה ללמד אותנו רבות על ראשית מערכת השמש והחיים.
מכל הסיבות הללו, ב-2017 שיגרה נאס"א את משימת אוסיריס-רקס. לשם איסוף הדוגמיות, אוסיריס-רקס לא בדיוק נחתה על האסטרואיד – אלא שאבה ממנו את האבק והאבנים באמצעות זרוע קפיצית. הזרוע התחברה לאסטרואיד ושיחררה סילון עוצמתי של חנקן. סילון החנקן העיף חלקיקים מהרגולית של בנו הישר לתוך מיכל האיסוף במעלה הזרוע. בתום חמש שניות של העפה ושאיבה ב-2020, אוסיריס-רקס ניתקה מגע והתחילה את המסע הארוך הביתה.
ביום ראשון, 24 בספטמבר, הגשושית שחרה את מיכל האיסוף מעל כדור הארץ, והיא נחתה במדבר ימת המלח הגדולה ביוטה. ארבעה מסוקים הוזנקו לחלץ את המיכל, מחשש שיזוהם על ידי אבק וחיים ארציים, והוא הוטס ליוסטון, טקסס. כאמור, אתמול הסירו מדעני נאס"א את המכסה החיצוני של מיכל האיסוף – זה שנסגר מיד בתום השאיבה. המדענים דיווחו על "אבק שחור" מצדו החיצוני של המכסה, וכנראה מדובר באבק מבנו ש"ברח" מהמיכל רגע לפני סגירת המכסה.
התחנה הבאה: האסטרואיד אפופיס
אבל זהו ממש לא סוף המסע המדהים של אוסיריס-רקס. הגשושית שחררה את מיכל האיסוף ממרחק של כ-100 אלף ק"מ מכדור הארץ, כשליש המרחק לירח, ו-20 דקות אחר כך היא כבר המשיכה ליעדה הבא – האסטרואיד אפופיס.
הגשושית יצאה לכיוון אפופיס בעזרת מסלול הקפות מורכב מאוד, שכולל שינויי מסלול איטיים והדרגתיים וכמה הקפות סביב כדור הארץ. מסלול זה עתיד לקחת אותה קרוב מאוד לשמש, קרוב יותר ממסלול נוגה וקרוב בהרבה מכפי שמתכנני המשימה תכננו. אם האלקטרוניקה העדינה של אוסיריס-רקס תשרוד את הקרינה, היא צפויה להגיע לאסטרואיד ב-8 באפריל 2029.
בעבר מדענים חישבו שיש סיכוי מזערי שהאסטרואיד אפופיס יתנגש בכדור הארץ ביום שישי, 13 באפריל 2029, אך היום אנחנו יודעים שמפגש הרה גורל שכזה לא יקרה במאה השנים הקרובות. במקום ארמגדון, מדענים ישתמשו באוסיריס-רקס כדי ללמוד על האסטרואיד כשזה יגיע לקרבתו המרבית של 32,000 ק"מ בלבד (מרחק יחסית קטן- ישנם לוויינים מלאכותיים קרובים יותר סביב כדור הארץ). הגשושית לא תיקח דוגמית קרקע מאפופיס כפי שלקחה מבנו, אבל היא תצלם, תצפה ותנתח על פני השטח ואת הרכבו של האסטרואיד.
