2024 עתידה להיות שנת מפתח למהפכת החלל, לתעשיית החלל ולאנושות בכלל. בשנה זו סוף כל סוף יבשילו כמה תהליכים היסטוריים, כמו טיסת הבכורה של המשגר הגדול בהיסטוריה, מסע מאויש מסביב לירח וחיפוש אחר חיים על ירח הקרח המסתורי אירופה.
משימות לירח
זאת תהיה השנה הגדולה של הירח. כבר ב-8 בינואר תשוגר משימת הפרגרין לונאר לנדר (Peregrine Lunar Lander) של חברת אסטרובוטיק (Astrobotic), שתנסה לעשות היסטוריה ולנחות את הנחיתה הרכה הראשונה של חללית מסחרית ולא ממשלתית על עולם אחר – בדומה לחללית הישראלית בראשית ב-2019.
זאת תהיה יריית הפתיחה להסתערות של ממש על הירח. הפרגרין תהיה המשימה הראשונה שמשוגרת במסגרת תוכנית שירותי המטען המסחריים של נאס"א (Commercial Lunar Payload Services, או CLPS) – כלומר משימה פרטית, במימון ממשלתי חלקי או מלא, הכוללת ניסויים ומטען של נאס"א. בפברואר הנחתת נובה-סי (Nova-C) של חברת אינטואיטיב מאשינז (Intuitive Machines), ובהמשך השנה הנחתת בלו גוסט (Blue Ghost) של חברת פיירפליי (Firefly Aerospace). ואילו נאס"א עצמה תשגר בנובמבר את הרובר וייפר (VIPER), שיחפש מרבצי מים בקוטב הדרומי של הירח.
עוד קודם לכן, סוכנות החלל היפנית (JAXA) תנסה להפוך למדינה החמישית בהיסטוריה שמנחיתה כלי רכב על הירח, אחרי ברה"מ, ארה"ב, סין והודו. הנחתת SLIM, ששוגרה בהצלחה ב-6 באוקטובר 2023, מקיפה בימים אלה את הירח – ותנסה לנחות על פניו ב-19 בינואר 2024. בחודש מאי, סין תשגר את משימת צ'נגאה 6, המשימה הראשונה שתנסה להחזיר דוגמיות קרקע מהצד הרחוק של הירח.
אך כל אלה יהיו מתאבנים בדרך למנה העיקרית: טיסה ראשונה של בני אדם מסביב לירח מאז אפולו 17 ב-1972. כזכור, ב-2019 הכריז הנשיא טראמפ על פרויקט ארטמיס, אחותו של אפולו במיתולוגיה היוונית, להחזרת בני אדם לאדמת הירח – ובהמשך אף להקמת בסיס מאויש בקוטב הדרומי. טראמפ סימן את 2024 כשנת היעד להנחתת האסטרונאוטית הראשונה והאסטרונאוט הבא על הירח, תאריך שנדחה מאז כמה פעמים.
ב-2022 שוגרה בהצלחה רבה משימת ארטמיס 1 הלא-מאוישת לירח, והוכיחה שכל המערכות תקינות – לרבות משגר ה-SLS וחללית האוריון. נכון לכתיבת שורות אלו, משימת ארטמיס 2 משובצת להמריא בנובמבר 2024. המשימה תטיס ארבעה אסטרונאוטים של נאס"א למסע בן עשרה ימים מסביב לירח. הנחיתה עצמה תגיע במשימת ארטמיס 3, המיועדת לדצמבר 2025.
משימות לחקר מערכת השמש
באוקטובר תשגר נאס"א את האירופה קליפר (Europa Clipper) לחקר הירח של צדק, אירופה. המקפת תקיף את צדק ותבצע ממנו טיסות יעף (flyby) לאירופה, במטרה לקבוע אם מתחת למעטה הקרח מתקיימים התנאים לחיים כפי שאנו מכירים אותם.
לא רחוק משם (במונחים קוסמיים), חברת רוקט לב (Rocket Lab) האמריקנית-ניו זילנדית, שנקראת לפעמים "ספייס אקס הקטנה", תשגר באוגוסט את משימתה הראשונה למאדים – המקפת אסקפייד (EscaPADE). לידיעת הקורא אילון מאסק: אם המקפת הזעירה תצא לפועל, היא תהיה המשימה הבינפלנטרית הפרטית הראשונה בכלל, והראשונה למאדים בפרט (וזאת למרות שנאס"א מממנת אותה חלקית). זאת ועוד, היא תשוגר על ידי הניו גלן (New Glenn), המשגר הכבד החדש של חברת בלו אוריג'ין הפרטית אף היא של ג'ף בזוס.
זוכרים את דארט (DART), הגשושית של נאס"א שהתנגשה (בכוונה) באסטרואיד דימורפוס ב-2022? ובכן, באוקטובר 2024 סוכנות החלל האירופית תשגר את משימת ההמשך הֶרָה. הגשושית האירופית תערוך את המדידות המדויקות שינסו לכמת את השינוי במסלול, במהירות ובציר של דימורפוס כתוצאה מהפגיעה של דארט – מסקנות שעשויות להציל את האנושות יום אחד, אם וכאשר נצטרך להסיט אסטרואיד ממסלולו.
משימות לחלל הקרוב
אחרי שהפכה ב-2023 למדינה הרביעית בעולם שנחתה על הירח, ב-2024 הודו תזניק את תוכנית החלל המאוישת שלה עם שיגור הבכורה של חללית הגאגאניאן (Gaganyaan). החללית יכולה להכיל שלושה אנשי צוות, והיא תשוגר לראשונה (כשהיא עוד לא מאוישת) לחלל ברבעון הראשון של השנה.
ואילו באפריל 2024, המיליארדר-שהפך-אסטרונאוט ג'ארד אייזקמן יחזור לחלל – הפעם כמפקד משימת פולאריס דון (Polaris Dawn), הראשונה מבין שלוש טיסות בחללית הדרגון (Dragon) שאייזקמן קנה מחברת ספייס אקס. המשימה הראשונה תנסה לשבור שני שיאים: הליכת החלל הראשונה במשימה מסחרית, והקפת כדור הארץ בגובה שישבור את השיא הקודם של 1,375 ק"מ מעל גובה פני הים – השיא שקבעו צ'ארלס "פיט" קונראד וריצ'רד גורדון במשימת ג'מיני 11 ב-1966 (משימות אפולו לירח טסו גבוה בהרבה, אבל הן לא טסו במסלול סביב כדור הארץ).
גם כן באפריל, מטוס החלל דרים צ'ייסר (Dream Chaser) שמפתחת סיירה ספייס (Sierra Space) עבור נאס"א צפוי להשתגר לתחנת החלל הבינלאומית – ולנחות חזרה על מסלול תעופה רגיל, כמו כל מטוס. זוהי גרסת המטען של הדרים צ'ייסר, שגרסתו המאוישת עתידה להכיל בין 3 ל-7 אנשי צוות.
דור חדש של רקטות
ראוי לציין גם כי ב-2024 צפויים לפרוץ לחלל דור חדש של משגרים. יריית הפתיחה כאמור, היא משימת פרגרין לונאר לנדר, שצפויה להשתגר כאמור ב-8 בינואר ותעשה זאת על גבי המשגר החדש וולקן קנטאור (Vulcan Centaur) של ULA – חברת החלל של לוקהיד מרטין ובואינג. השיגור לירח יהיה למעשה שיגור הבכורה של המשגר הכבד, שעתיד להחליף את שני סוסי העבודה של ULA: האטלס 5 והדלתא 4 הכבד.
בצרפת הושלמה בניית המשגר הכבד החדש אריאן 6 (Ariane), שצפוי להמריא באמצע השנה. זהו משגר כבד חד-פעמי (כל חלקיו נופלים חזרה לכדור הארץ לאחר השיגור) שנבנה כממשיך דרכו של "סוס העבודה" של סוכנות החלל האירופית (ESA) – האריאן 5. האריאן 5 שוגר לראשונה ב-1998, ומאז שילח 109 משימות לדרכן. האחרונה, ואולי המפורסמת שבהן, הייתה משימת שיגור טלסקופ החלל ג'יימס ווב של נאס"א. באירופה מקווים שהאריאן 6 יתחרה בהצלחה במשגרים כבדים מסוגו, כמו הוולקן קנטאור של ULA.
כמובן, כל הנ"ל מתגמד מכל בחינה אפשרית בהשוואה למערכת השיגור העוצמתית בהיסטוריה, המפלצת סטארשיפ (Starship) של חברת ספייס אקס. טיסת הניסוי השלישית של הסטארשיפ מתוכננת לרבעון הראשון של 2024, ואם לשפוט לפי הקודמת – היא צפויה להיות פיצוץ.
השלב התחתון של הסטארשיפ מתפוצץ זמן קצר לאחר ההפרדה. קרדיט: ספייס אקס