אתמול (ראשון), בשעה 16:52 לשעון ישראל, משגר מסוג אלקטרון של חברת רוקט לב המריא בהצלחה מנמל החלל של החברה בניו זילנד כשהוא נושא את משימת ADRAS-J של חברת אסטרוסקייל – הלוויין הראשון בהיסטוריה שתפקידו לנטר פסולת חלל. ADRAS-J יעקוב אחר רקטה יפנית שיצאה מכלל שימוש, באורך 11 מטרים ובמשקל שלושה טונות, כהכנה לקראת סילוקה בהמשך.
צפוף שם למעלה
64 דקות אחרי ההמראה, הלוויין בן 150 הקילוגרמים שוחרר למסלול הקפה סביב הארץ בגובה של כ-600 קילומטרים מעל פני הים, ונראה שהמערכות שלו מתפקדות כשורה. משם, הלוויין ADRAS-J ינסה להתקרב וללמוד את השלב השלישי והעליון במשגר הרב-שלבי H-2A ששיגר ב-2009 את לוויין התצפית GOSAT של סוכנות החלל היפנית JAXA. מאז ועד היום, הלוויין המדעי מודד בהצלחה את ריכוז גזי החממה באטמוספרה שלנו – אך הרקטה שהביאה אותו לשם ממשיכה להקיף את כדור הארץ כפסולת חלל, ולסכן לוויינים מדעיים, לוויינים מסחריים ואסטרונאוטים בשר ודם.
מכל סוגי פסולת החלל, שלבים עליונים של משגרים נחשבים למסוכנים ביותר, שכן הם נושאים שאריות דלק ומצברים. אלה עלולים להתפוצץ מעצמם ולפרק את המשגר לחתיכות קטנות. כך למשל, ב-2019 התפרק שלב עליון של משגר H-2A אחר, ויצר 70 חתיכות גדולות מספיק למעקב. אחת מאותן חתיכות אף חייבה להסיט את תחנת החלל הבינלאומית ב-2020 כדי להימנע מהתנגשות שעלולה הייתה לגרום לנפגעים בנפש.
ADRAS-J נבחר על ידי סוכנות החלל היפנית לשלב ההדגמה של התוכנית לפינוי מסחרי של פסולת חללית Commercial Removal of Debris Demonstration, או CRD2. היוזמה היפנית נועדה להביא לתוצאות ממשיות בתחום הטיפול בפסולת חלל, על ידי עידוד חברות פרטיות לפתח את הטכנולוגיות המתאימות לכך.
להתקרב לשלושה טונות ברזל המסתחררות בחלל
אסטרוסקייל, שנוסדה ביפן, מתמחה בסילוק פסולת חלל והארכת חיי לוויינים (כדי שלא יהפכו לפסולת חלל בעצמם). ב-2020 קנתה אסטרוסקייל את חברת אפקטיב ספייס שייסד אריה הלזבנד, וכיום החברה מסונפת לאסטרוסקייל ארה"ב. החברה הישראלית מעסיקה עשרות עובדים, וב-2023 היא אף חנכה מעבדה הכוללת חדר נקי לתכנון מכני, לייצור ולהרכבה של מערכות חלל תקניות במשרדיה שבתל אביב – החדר הנקי הראשון של חברת חלל ישראלית.
את ADRAS-J תכננה, ייצרה, בדקה ומתפעלת אסטרוסקייל יפן, וזוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה לוויין מנסה לאפיין פסולת חלל – באותו האופן שבו גשושיות, למשל, חוקרות אסטרואיד רחוק. הלוויין מצויד באמצעי חישה וראיית מכונה מתקדמים, ובמשך שלושה עד שישה חודשים הוא ינסה לאפיין איך חלק המשגר זז, כיצד הוא מסתובב סביב עצמו ומה מצבו המבני – הכול במטרה לתכנן משימה ליירטו בבטחה בשלב השני של תוכנית CRD2.
ב-2021 שיגרה אסטרוסקייל את משימת ההדגמה ELSA-D. המשימה הורכבה משני חלקים: חללית שירות ולוויין דֶמה. החללית ניסתה – והצליחה – לתפוס את הלוויין במסלול סביב כדור הארץ ולהפיל אותו לאטמוספרה, שם הוא נשרף. באטסרוסקייל התקינו על צד הלוויין לוחית פרומגנטית (בדומה לחומר שמצפה מקררים), שתאפשר לחללית השירות להיצמד אליו באמצעות מגנטים, למשוך אותו מטה וכך להוציאו ממסלול לווייני. כמובן, הרבה יותר מאתגר לעשות זאת עם פסולת חלל שלא צופתה מראש בלוחית פרומגנטית ושהיא מסתחררת בחלל ללא בקרה.
במקביל, באסטרוסקייל ישראל מפתחים בימים אלה את לוויין השירות LEXI, שנועד לחבור ללוויינים קיימים ולתדלק אותם – על מנת לשמור אותם במסלול יציב. לוויין ה-LEXI הראשון צפוי להשתגר ב-2025, ולהאריך את חייהם של חמישה לוויינים שונים.