יש סיכוי של 72% שאסטרואיד גדול יפגע בכדור הארץ תוך 17 שנה: כך בתרגיל החמישי שערך המשרד לתיאום הגנה פלנטרית (Planetary Defense Coordination Office) בנאס"א יחד עם הסוכנות הפדרלית לניהול מצבי חירום (FEMA), ובהשתתפות למעלה מ-100 נציגים מארה"ב ומחוצה לה. התרגיל נערך באוניברסיטת ג'ונס הופקינס על פני יומיים בחודש אפריל השנה – וכעת (חמישי) פרסמה נאס"א את תוצאותיו.
יצוין כי איננו יודעים על אף אסטרואיד שעלול לסכן את החיים בכדור הארץ, וכי תרגילים כמו זה נועדו למעשה להגביר את המוכנות של האנושות להתמודד עם איומים כאלה בעתיד.
45% שלא ייפגע איש – 8% שייפגעו יותר ממיליון בני אדם
התרחיש ההיפותטי שניתן הפעם לנציגים היה עמום במיוחד: מדענים מגלים שיש סיכוי של 72% שאסטרואיד יפגע בכדור הארץ ב-12 ביולי 2038 – אלא שהתצפיות אינן מצליחות להגדיר ברמה גבוהה של ודאות את גודלו, הרכבו או מסלולו.
גודלו של האסטרואיד עשוי להיות בין 60 ל-800 מטרים, ובוודאות גבוהה יותר בין 100 ל-320 מטרים. ישנו סיכוי של 45% שהאסטרואיד ייפול באוקיינוס ולא יפגע באיש, 47% שהוא יפגע ביותר מ-1,000 איש, 28% שייפגעו יותר מ-100,000 איש, 8% שהוא ישפיע על יותר ממיליון בני אדם ו-0.04% שהוא ישפיע על יותר מ-10 מיליון בני אדם. בשיקלול מסלולו של האסטרואיד עם מסלולו של כדור הארץ, ניתנו גם יעדי פגיעה אפשריים בתרחיש: מעל ארה"ב, האסטרואיד עלול לפגוע בערים כמו נאשוויל, דאלאס ווושינגטון הבירה, ומעל המזרח התיכון הוא עלול לפגוע בערים כמו פורטו, מדריד, תוניס, אסואן שבמצרים וג'דה שבערב הסעודית.
כדי להקשות על הרשויות עוד יותר, למשך שבעה חודשים מיום התגלית לא ניתן לערוך תצפיות המשך על האסטרואיד – שכן הוא חולף מאחורי השמש מנקודת המבט שלנו.
בפני המשתתפים בתרגיל עמדו שלוש תוכניות עיקריות: להמתין עד נובמבר לתצפיות המשך שידייקו את הסכנה הנשקפת, להתחיל כבר עכשיו לבנות משימת יעף בהובלה אמריקאית שתחלוף סמוך לאסטרואיד ותעלה בין 200 ל-400 מיליון דולר, או להתחיל כבר עכשיו לבנות גשושית שתנחת על האסטרואיד ותנתח את הרכבו לעומק – בעלות של בין 800 למיליארד דולר.
למרות שרוב הנציגים העדיפו את אפשרויות 2 ו-3, הם הצהירו שהקונגרס לא צפוי לאשר תקציב למשימת חירום שכזו כל עוד הסכנה הנשקפת אינה ודאית. בעיה אחרת היא שבהיעדר הגדרת סמכויות בינלאומית הדוקה, משימות דומות מצד מדינות אחרות עשויות לייתר את המשימה האמריקאית. ולבסוף, ציינו המשתתפים, אין לדעת איזה ערך יהיה למשימת איסוף הנתונים אם עד שהיא תגיע עלול להתברר שממילא לא ניתן להסיט את האסטרואיד ממקומו. כלומר, מקבלי ההחלטות יתקשו לאשר משימה לאיסוף נתונים בלי לדעת אם אפשר יהיה להשתמש בנתונים הללו כדי לפעול להסרת האיום.
אי-ודאות, שאננות ובירוקרטיה
תרגיל ההגנה הפלנטרית החדש היה הראשון להשתמש בנתוני אמת ממשימת דארט של נאס"א, שב-2022 פגעה באסטרואיד דימורפוס והסיטה אותו ממסלול. כמובן, נדרשות שנים רבות כדי לתכנן משימה דומה, וצריך לדעת מה גודל האסטרואיד כדי לתכנן את הפגיעה הקינטית שתסיטו ממסלול. בתרגיל הנוכחי, לנציגים היה די זמן – 14 שנה – אך לא מספיק מידע. למעשה, המשתתפים ציינו ש-14 שנה הוא פרק זמן ארוך מדי, שמעודד שאננות, משיכת רגליים, זריקת אחריות ופייק ניוז.
על רקע זה, התרגיל הציף בעיקר את הקשיים הביורוקרטיים בהתמודדות עם איומים המשותפים לאנושות כולה. "תהליך קבלת החלטות לגבי משימות חלל בתרחיש איום אסטרואידים נותר לא ברור", קובע הדו"ח. "התהליך לא הוגדר כראוי בארה"ב או בעולם". הדו"ח אף מצא שתפקיד קבוצת הייעוץ לתכנון משימות חלל (SMPAG), קבוצה ששותפים בה נציגים ממדינות חברות עם סוכנויות חלל, לא הוגדר ולא הובן על ידי רבים מהמשתתפים.
כהפקת לקחים מהתרגיל, בנאס"א ממליצים לקהילה הבינלאומית להגדיר סמכויות ומנגנוני תיאום, ולהריץ תרגילים דומים כדי לבדוק אותם.
"ישראל אחת המדינות המוגנות בעולם"
"בעולם נערכים שני תרגילים להגנה פלנטרית", מספר הראל בן-עמי, נציג סוכנות החלל הישראלית בוועדות האו"ם להגנה פלנטרית. "יש את התרגיל הגדול של הכנס להגנה פלנטרית ויש את התרגיל האמריקאי של נאס"א. כמובן, גם בתרגיל של נאס"א משתתפים נציגים מהאו"ם ומסוכנויות חלל שונות, אבל בעיקרו זהו תרגיל אמריקאי בהשתתפות נציגי סוכנויות ורשויות, שהגנה פלנטרית היא העבודה השוטפת שלהם – בלי, למשל, סטודנטים שלומדים חלל ורוצים להצטרף. האמריקאים תמיד שבעה צעדים לפני כולם בהגנה פלנטרית, ובתרגיל הזה הם רוצים ללמוד מעצמם, להפיק לקחים ולייעל תהליכים פנימיים. אני מבקש לערוך תרגיל דומה בישראל מזה כמה שנים, אך עדיין לא קיבלתי אישור. אני כן יכול להגיד שאני בקשר עם פיקוד העורף, ושישראל היא אחת המדינות המוגנות בעולם לאיום מהסוג של צ'ליאבינסק [המטאור שפגע ברוסיה ב-2013 – ע.כ.], שכן בהינתן התרעה מספקת כל שיש לעשות הוא להכניס את האנשים למרחב המוגן, שזו מעטפת הגנה לא נפוצה בעולם".
באשר למתחים שעלו בתרגיל בין נאס"א לאו"ם, בן עמי מסביר: "זאת המטרה של תרגילים – לזהות ולפתור בעיות, במקרה הזה בעיות בהגדרת הסמכויות. באו"ם יש את הוועדה לענייני החלל החיצון, UNOOSA, ואת הוועדה לשימוש בחלל למטרות שלום, COPOUS. תחת COPOUS פועלת ועדה בשם SMPAG, המכילה סוכנויות חלל בלבד, לרבות סוכנות החלל הישראלית, ובה נמצא גם קצין ההגנה הפלנטרית הראשי של נאס"א. הוא יושב איתנו בוועדות וסביר להניח שנקבל עדכון ישירות ממנו על תוצאות התרגיל – כדי שכולנו נלמד ונשתפר. אין עדיין פרוטוקולים של קבלת החלטות, ולכן בין השאר הוקמו ועדות האו"ם להגנה פלנטרית. לכן טוב שעושים תרגילים וכותבים פרוטוקולים".