לאחר שבע שנים במסלול, הלוויין לניטור צמחייה וסביבה, ונוס (VENµS), יצא אתמול (רביעי) משימוש ויתחיל לעשות את דרכו חזרה לכדור הארץ על מנת להישרף באטמוספרה. הלוויין, שהנו מאמץ משותף של סוכנויות החלל הישראלית והצרפתית, הוכיח את יעילותו במחקרים מדעיים שונים הודות ליכולות הדימות ברזולוציה מרחבית גבוהה, לאורכי גל ייעודיים, ולצילומים חוזרים ותכופים באתרים ספציפיים.
במקור תוכנן לוויין ונוס להיות מערכת הדגמה ללווייני סנטינל-2, כחלק מתוכנית קופרניקוס האירופית ללווייני חישה מרחוק. אולם, בעקבות עיכובים טכניים, ונוס שוגר ב-2 באוגוסט 2017 אחרי לוויינים אלה. עם זאת הוא הצליח לבדל את עצמו על ידי התמקדות בכ-150 אתרי מחקר ממוקדים ברחבי העולם. הרזולוציה המרחבית וזמן החזרה הגבוה (עד פעם ביום) של הלוויין אפשרו יישומים ייחודיים שונים הקשורים לחקר הקרקע, מאגרי מים והאטמוספירה.
"הלוויין ונוס, שפעל בחלל כמעט כפול מהזמן שתוכנן עבורו במקור, הוא דוגמה לשיתוף פעולה בינלאומי יוצא מן הכלל עם סוכנות החלל הצרפתית, וכן לחדשנות ישראלית בתחום לווייני הסביבה בפרט", אומר תא"ל (מיל) אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. "לאחר שבע שנים ונוס עמד במטרותיו הטכנולוגיות והמדעיות באופן יוצא מן הכלל, ושימש פלטפורמה למחקר ברחבי העולם. סוכנות החלל הישראלית ממשיכה לפעול וליזום שיתופי פעולה עם סוכנויות החלל המובילות בעולם, מתוך כוונה להציב את ישראל בחזית המחקר והתעשיה בתחום החלל".
הלוויין ונוס, בגודל של מקרר ביתי ובמשקל 270 קילוגרם, הוא תוצר של תעשיית החלל הישראלית בעיקר: התעשייה האווירית לישראל אחראית לפיתוח מערכות הלוויין ותחנת הקרקע, מערכת ההנעה החשמלית פותחה ברפאל, ואילו צרפת אחראית על פיתוח המצלמה המולטי-ספקטרלית ומערכת עיבוד התמונות. סוכנות החלל הצרפתית היתה אחראית לפיתוח המצלמה של הלוויין, אולם ראוי לציין כי החברה שזכתה במכרז הצרפתי ופיתחה את המצלמה בפועל, היתה אף היא חברה ישראלית: אלביט מערכות אלקטרו-אופטיות אל-אופ.
סיפור הצלחה טכנולוגי, מדעי וחינוכי
למשימת ונוס היו שתי מטרות עיקריות. המטרה הטכנולוגית היתה לבחון מנוע הנעה חשמלית, שאפשר ללוויין לפעול בחלל פרק זמן ארוך במידה משמעותית בהשוואה לזמני הפעולה של של מנועי דלק. המנוע הפולט סילון של יוני קסנון, ביצע התאמות מסלול ושמר על גובה של 400 ק"מ על מנת להתגבר על גרר האטמוספרי.
מטרתו השניה של הלוויין היתה מדעית: צילום תמונות איכותיות ברזולוציה גבוהה (4-5 מטרים) ובתדירות גבוהה (אחת ליום-יומיים) של כ- 150 אתרים נבחרים ב-12 פסים ספקטרליים. לכל אורך חייו התפעוליים ונוס עבר מספר שינויי מסלול כדי להשיג מטרות אלו. הגבהים השונים הללו הובילו לרזולוציות מרחביות שונות, מה שהגביר עוד יותר את יכולות איסוף הנתונים של הלוויין.
הלוויין שימש חוקרים ברחבי העולם וסיפק נתונים למחקרים משותפים למדענים ישראלים ועמיתים ממדינות אחרות, במטרה לקדם פתרונות לאתגרי סביבה ואקלים. בנוסף, בישראל בלבד, חוקרים ממוסדות אקדמיים שונים הורידו עשרות אלפי תמונות ונוס ששימשו למחקרים שונים בתחומי החקלאות, היערנות, האיקונוגרפיה, והאטמוספרה. נתוני ונוס תרמו לפרסום של למעלה מ-100 מאמרים מדעיים, כאשר רובם נכתבו על ידי חוקרים ישראלים.
בד בבד, לוונוס היה גם חלק בקידום החינוך לחלל בישראל. מערכי שיעור המבוססים על יכולותיו נלמדו בחטיבות הביניים ברחבי הארץ ובתוכנית החקר SHE-SPACE, תלמידות מדרום הארץ פיתחו אפליקציות מחקר בתחום החקלאי והאקולוגי, המבוססות על הנתונים של ונוס. תוכנית זו אף זכתה באות הצטיינות מאת הפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה (IAF).
כעת, בהתאם לאמנת החלל החיצון הבינלאומית, יש צורך להכווין את ונוס בבטחה בחזרה לכדור הארץ, וזאת על מנת למזער סיכונים לפגיעה בלוויינים פעילים אחרים הפועלים באותו המסלול. כחלק מתהליך זה, כל הדלק של הלוויין ינוצל לפני שהוא ירד בהדרגה לכיוון כדור הארץ, עד שלבסוף הוא עתיד להתפורר בעת החיכוך עם האטמוספירה.