מחר (חמישי) עתידה הייתה הגשושית אירופה קליפר של נאס"א להמריא למערכת צדק, אולם השיגור נדחה בשל ההוריקן העוצמתי מילטון – שיכה בשעות הקרובות גם במרכז החלל קנדי שבפלורידה. סוכנות החלל מסרה כי חללית הדגל, שעלותה הכוללת כ-5.2 מיליארד דולר, אופסנה בבטחה באחד ההאנגרים של קייפ קנוורל, זאת יחד עם מרקיע הפאלקון הכבד של חברת ספייס אקס שעתיד לשגר אותה. אומנם עוד מוקדם מדי לקבוע מועד שיגור חלופי, אבל סביר להניח שהאירופה קליפר תמריא כבר בשבוע הבא עם שוך הסערה – ובכל מקרה חלון ההזדמנויות לשיגור פתוח לרווחה מעתה ועד 6.11.
אחרי שתמריא, הקליפר (על שם ספינות המפרשים המהירות מהמאה ה-19) תבצע תמרון מקלעת כבידתית מסביב למאדים, ואחר כך מסביב לכדור הארץ, כדי להאיץ אותה למערכת צדק. בסך הכול תגמע החללית מרחק של 2.9 מיליארד ק"מ, ותבלה 5 וחצי שנים בחלל. אחרי שתיכנס למסלול סביב צדק ב-11.4.2030, הקליפר תבצע 44 טיסות יעף ליד ירחו המסקרן אירופה, במטרה לקבוע אם ואיפה ייתכנו בו חיים.
האם יש חיים בקרקעית האוקיינוס של אירופה?
אירופה הוא הירח השני והקטן מבין ארבעת הירחים הגליליאניים של צדק, שהתגלו על ידי גלילאו גליליי ב-1610, וגודלו כגודל הירח של הארץ. הירח מכוסה קרח, ופני השטח שלו הם החלקים ומחזירי האור ביותר בכל מערכת השמש.
המראה הצעיר הוביל להשערה לפיה בעומק של כ-10 ק"מ מתחת למעטה הקרח ישנו אוקיינוס גלובלי של מים נוזלים, שעומקו לפי הערכות כ-100 ק"מ (לעומת האוקיינוסים של כדור הארץ שעומקם הממוצע הוא כארבעה ק"מ בלבד), המתחממים כתוצאה מכוחות הגאות והשפל העוצמתיים של הענק הגזי צדק. צדק מחמם ומזין את החלק הפנימי של אירופה, מה שיכול לאפשר את קיומם של חיים מתחת לפני השטח הקפואים – בדומה לחיים שאנו מוצאים בקרקעיות האוקיינוסים החשוכות והקרות כאן בכדור הארץ.
לכאורה היה אפשר לשלוח את האירופה קליפר להיכנס למסלול סביב אירופה עצמו, אלא שהשדה המגנטי הענק של צדק חזק פי 20,000 מזה של כדור הארץ, והוא לוכד המון חלקיקים טעונים מהשמש ומאיץ אותם לאנרגיות גבוהות מאוד. הסכנה כמובן היא שהחלקיקים ישבשו ואף ישביתו את המערכות האלקטרוניות של החללית. לפיכך בחרו בנאס"א במסלול אליפטי מאוד סביב לצדק, שיאפשר לה לבלות זמן רב ככל האפשר מחוץ לשדה המגנטי של הענק הגזי – ומפעם לפעם, על פני 3.5 שנות המשימה המתוכננות, יקרב אותה לאירופה. למעשה, המסלול האליפטי סביב צדק יאפשר לקליפר להעביר פי שלושה יותר נתונים לכדור הארץ מאשר ממסלול סביב אירופה.
עם זאת, אין פירושו של דבר שהאירופה קליפר יקרב אותה באופן חסר תקדים לירחו של צדק. בקרבתה המרבית, החללית תתקרב עד כדי 25 ק"מ מפני השטח של הירח. לשם השוואה, החללית ג'ונו של נאס"א התקרבה עד כדי 335 ק"מ מאירופה בטיסת היעף שלה ב-2022. זאת ועוד, ב-2016 גילה טלסקופ החלל האבל סילונים אדירים של אדי מים הפורצים מבין השברים בקרח של אירופה – ומתנשאים לגבהים של עד 200 ק"מ בחלל. גשושית הקליפר עתידה לטוס דרך הסילונים האלה ולחפש בהם שיירים של מולקולות אורגניות ואנאורגניות.
האירופה קליפר היא משימת הדגל של נאס"א לחיפוש אחר חיים במערכת השמש החיצונית, אבל היא תמפה גם את הירח ואת הרכבו. למעשה, אפילו קיומו של אוקיינוס תת-קרקעי – שהוכח באנקלדוס למשל – הוא בגדר השערה בלבד באירופה. מכשירי הקליפר ינסו לאשר את קיומם של מים נוזלים מתחת לקרח, את עומק הקרח החוצץ בין החלל הקר והרדיואקטיבי למים המוגנים והחמימים יחסית ואת מגנוני ההסעה של מים וחום בין פני השטח לאוקיינוס – כלומר את התהליכים הגיאולוגיים האחראים בין היתר לסילוני האדים.
שתי משימות דגל בצדק – בעת ובעונה אחת
האירופה קליפר לא תהיה לבד במערכת צדק. המשימה חופפת למשימת Jupiter Icy Moons Explorer, או Juice, של סוכנות החלל האירופית – המשימה הראשונה למערכת השמש החיצונית שמשגרת סוכנות חלל שאינה נאס"א. הגשושית האירופית תבצע טיסות יעף לירחי צדק אירופה, קליסטו וגנימד, אבל בהמשך היא תיכנס למסלול סביב יעדה המרכזי – גנימד, שהוא הירח הגדול ביותר של צדק והגדול במערכת השמש בכלל.
הגשושית Juice שוגרה באפריל 2023, אבל במרקיע עוצמתי פחות – דבר שמחייב אותה ליותר תמרוני קלע כדי להאיץ לצדק. כך קרה שהאירופה קליפר תשוגר 18 חודשים אחרי JUICE ותגיע ליעדה 15 חודשים לפניה. בנאס"א אף מתכננים לסייע ל-Juice בצורה מפתיעה: מאחר שייתכנו חיים באירופה שעלולים להזדהם מחיידקים ארציים שנדבקו לאירופה קליפר, ייתכן שבסוכנות החלל האמריקאית יבחרו לרסק את הקליפר הכבדה, שמשקלה כשש טונות (כמשקל פיל אפריקאי) על גנימד, ולאפשר ל-Juice לחקור את המכתש שייווצר ואת החומר שייפלט בהתרסקות.
