סין חשפה מפת דרכים נועזת לחקר החלל העמוק, בדגש על מציאת חיים מחוץ לכדור הארץ במערכת השמש – ומחוצה לה. את התוכניות השאפתניות פרסמה המעבדה לחקר החלל העמוק (DSEL), מכון מחקר שפועל תחת מינהל החלל הסיני הלאומי (CNES).
חופן מאדמת מאדים – פה בכדור הארץ
היעד הראשון במפת הדרכים, ששמה "ישיבות וחיפוש אחר חיים חוצניים – מדריך להתפתחות המחקר הפלנטרי של סין", הוא משימת טיאנוון 3 (Tianwen). משימה זו כבר פורסמה ואושרה, ומיועדת להשתגר כבר בסוף 2028. טיאנוון 3 תאסוף לפחות 500 גרם דוגמיות קרקע ממאדים, ולהביאן למעבדות בכדור הארץ כבר ב-2031, במטרה סוף סוף לענות על שאלת החיים – בעבר ובהווה – בכוכב הלכת האדום.
נכון לכתיבת שורות אלו, טיאנוון 3 תהיה משימת החזרת הדוגמיות הראשונה בהיסטוריה ממאדים, ובכלל משימת החזרת הדוגמיות הראשונה מכוכב לכת אחר. סוכנויות החלל האמריקאית והאירופית עובדות על משימה משלהן להחזרת דוגמיות ממאדים, ששמה הזמני Mars Sample Return, או MSR. לפי התוכניות הנוכחיות של האמריקאים והאירופים, MSR עתידה להביא דוגמיות קרקע ממאדים בין שנת 2035 ל-2039 – כלומר שנים אחרי הסינים. עם זאת, יצוין כי MSR צפויה להיות משימה מורכבת בהרבה מיטאנוון 3: הרובר הסיני יאסוף "איסוף עיוור" – שעה שהרובר האירופי יאסוף את 24 הדוגמיות שהרובר האמריקאי פרסווירנס (Perseverance), שנחת במאדים ב-2021, זיהה במסעותיו כמעניינים ביותר.
סין מסמנת את קליסטו
אחרי טיאנוון 3 יגיע תורה של משימת טיאנוון 4, שמינהל החלל הסיני חשף כעת שהיא תשגור בסביבות 2029 לצדק, ולבסוף תיכנס למסלול מסביב לירח קליסטו. זאת בחירה מפתיעה למדי, מאחר שלירחים הסמוכים אירופה וגנימד יש אוקיינוס תת-קרקעי שעשוי לקיים חיים, אך לא ידוע אם לקליסטו יש אוקיינוס דומה. זאת ועוד, אם יש אוקיינוס בקליסטו, הוא קבור לפחות 100 ק"מ מתחת לפני השטח, ובגלל שקליסטו הוא הרביעי והרחוק ביותר מבין הירחים הגליליאניים – כוח הגאות מהענק צדק כנראה שאינו מחמם את האוקיינוס הפוטנציאלי הזה כפי שהוא מחמם את אירופה וגנימד.
ב-2030, טיאנוון 4 עתידה אף להציב סימולטור כלשהו על פני השטח של קליסטו, "לבדיקת התאמת חיים לסביבות פלנטריות" – לשון מפת הדרכים שפורסמה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא, ככל הנראה, שלקליסטו אטמוספירה דקיקה המורכבת ממימן, פחמן דו-חמצני וחמצן. יחסית לירחים אחרים במערכת השמש, תרכובת זו דומה לזו שבכדור הארץ. התוכנית הסינית מקמצת בפרטים, אך הכוונה כפי הנראה היא להשתמש בעובדה שקליסטו, שהוא כאמור האחרון בירחי צדק הגדולים, חוטף פחות קרינה מצדק – כך שתיאורטית הוא יכול לשמש למגורים אנושיים בעתיד הרחוק (גם זה תחת מחסה כמובן).
יצוין כי גם המערב מתעניין במערכת צדק. משימת Jupiter Icy Moons Explorer, או Juice, של סוכנות החלל האירופית שוגרה ב-2023 והיא עתידה להגיע למערכת צדק ב-2031. Juice תבצע טיסות יעף בקליסטו ובאירופה, לפני שתיכנס למסלול מסביב לגנימד. ואילו בשנה שעברה שוגרה האירופה קליפר (Europa Clipper) של נאס"א, שתגיע לחקור את הירח אירופה ב-2030.
האם בענני נוגה מסתתרים חיים
בהמשך, ב-2033, סין תשגר משימה שתדגום את האטמוספרה של נוגה ותחפש מיקרואורגניזמים שאולי חיים בעננים.
לכאורה, נוגה הוא המקום האחרון לחפש בו חיים. בגלל אפקט חממה בלתי נשלט, הטמפרטורה על פני השטח של נוגה עומדת על 462 מעלות צלזיוס, חם מספיק כדי להתיך עופרת. עם זאת, בשנים האחרונות מצטברות ראיות לכך שנוגה היה עד לא מזמן (במונחים קוסמיים, כמובן) כוכב לכת דומה לכדור הארץ, עם טמפרטורות נוחות ואוקיינוסים רחבים. למעשה, המקום הדומה ביותר לכדור הארץ היום הוא ענני נוגה: בגובה של בין 48 ל-60 ק"מ מפני השטח, הטמפרטורה הממוצעת עומדת על 30 מעלות והלחץ האטמוספרי כמעט זהה לזה של עולמנו.
סיבה נוספת לעניין המחודש בכוכב הלכת היא מאמר שפורסם ב-2020 בכתב העת נייצ'ר והציג ראויות לקיומו גז פוספין באטמוספרה של נוגה. כאן בכדור הארץ, גז פוספין נוצר על ידי חיים מיקרוביולוגיים או מיוצר באופן תעשייתי – ולדברי החוקרים אין לקיומו הסבר אחר גם בנוגה. מאז הפרסום, חוקרים רבים ערערו על ממצאי המאמר.
גם כאן הגשושית הסינית לא תהיה לבד. נאס"א עובדת על שתי משימות משלימות לנוגה, DAVINCHI ו-VERITAS, סוכנות החלל האירופית מפתחת גשושית לנוגה בשם EnVision, וחברת החלל הפרטית רוקט לב (Rocket Lab) מפתחת משימת איסוף דוגמיות בשם ונוס לייף פיינדר (Venus Life Finder).
ב-2038 תחזור סין למאדים, והפעם כדי להישאר – עם תחנת מחקר, כפי הנראה רובוטית, שתערוך ניסויים ביולוגיים וסביבתיים ארוכי טווח על הקרקע. סין הודיעה בעבר כי תנחית טייקונאוטים (אסטרונאוטים סינים) על אדמת מאדים ב-2033.
האוקיינוס הקפוא של טריטון
ולבסוף, ב-2039, מפת הדרכים מציינת תוכנית נועזת למדי לחקר הטבעת והאטמוספרה של כוכב הלכת האחרון במערכת השמש – נפטון, וכן את ירחו הגדול והמסקרן טריטון. ייתן שגם לטריטון יש אוקיינוס תת-קרקעי, וייתכן שכוחות הגאות מנפטון מחממות אותו כך שהוא נשאר במצב צבירה נוזלי. המקפת הסינית תחקור את התנאים לחיים במערכת נפטון, ובכלל בעולמות אוקיינוס קפואים בגלקסיה שלנו. כדי להגיע לשם, התוכנית הסינית מפרטת שהגשושית תשתמש בהנעה גרעינית.
עם הבשלת מהפכת החלל החדש, ועם מרוץ החלל החדש בין המעצמות, בעשור הבא אנו צפויים לראות הסתערות של האנושות על הכוכבים, לרבות נחיתות מאוישות על הירח ועל מאדים, תחנות מחקר מאוישות ורובוטיות על הירח ועל מאדים, תחנות חלל מאוישות מסביב לירח, ומשימות רובוטיות משוכללות יותר ויותר לסביבות הקיצוניות והמשונות של החלל העמוק. יש למה לצפות.