נחתם הסכם לשיגור הלוויין הישראלי-צרפתי. לפני תשע שנים חתמו סוכנויות החלל של צרפת וישראל על הסכם לשיתוף פעולה בפיתוח לוויין משותף. המשימה המתוכננת ידעה עליות ומורדות, עיכובים ושינויים, אבל כיום הלוויין ונוס הוא כבר עובדה מוגמרת, ונמצא בשלבי הרכבה מתקדמים בחדר הנקי של מפעל "חלל" של התעשייה האווירית. בימים האחרונים קיבלה העובדה המוגמרת משנה תוקף, עם חתימתו של הסכם לשיגור הלוויין, בטיל של החברה הצרפתית "אריאן", בעוד פחות משנתיים.
"ונוס הוא לוויין מדעי שצריך לצלם את כדוה"א בדגש על אתרים חקלאיים לצרכים מדעיים", מסביר מנהל מפעל "חלל" של התעשייה האווירית, עופר דורון. "הוא מצלם ב-12 צבעים שונים, ומדענים יוכלו להסתכל על הצבעים ולנטר בעזרתם מדדים הקשורים לחקלאות: מצב הצמחים, מצוקות ומחלות שלהם, מצב המים. זה יאפשר בהמשך לפתח יכולות מסחריות לשימושים בחלל. ונוס מיוחד גם בעובדה שהוא לוויין קטן יחסית, אבל בעיקר ביכולת שלו לנתח הרבה מאוד צבעים שמותאמים ספציפית לנושא החקלאות".
ונוס הוא ראשי תבות באנגלית של: מיקרו לוויין חדש לחקר צמחיה וסביבה (Vegetation and Environment on a New Micro Satellite; באנגלית הוא נכתב Venµs, עם האות היוונית µ (מיו), המקובלת כסימן ל"מיקרו"). הלוויין יטוס במסלול מיוחד, תחילה בגובה 720 ק"מ, ובהמשך המשימה ינמיך לגובה 410 ק"מ. שניהם תוכננו כך שהוא יעבור מעל אזורים מסויימים של כדוה"א, בכל פעם באותה שעה בדיוק ובאותה זווית, כך שיהיה אפשר להשוות בקלות בין הצילומים של השטחים החקלאיים ולעקוב אחר שינויים. "זה לוויין אזרחי, וככזה, התוצאות שלו יעמדו לרשות מדענים מהעולם כולו", אומר מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית. מנחם קדרון.
נוסף על משימת הצילום, תשמש משימת ונוס לניסוי של מערכת הנעה חסכונית במיוחד, שפותחה בחברת "רפאל", ותיבחן בפעם הראשונה בחלל. "זו מערכת הנעה חשמלית חדשה, המבוססת על יינון פלזמה של קסנון", מסביר קדרון. "הנעה חשמלית יעילה פי חמישה או ששה יותר מההנעה הכימית הקיימת, והיא טובה למשימות כמו שמירות גובה, ושינויים של מצב הלוויין. וזה בעצם תהיה הוכחה שהמערכת הזו מתאימה לפעילות בחלל".
עלותה של משימת "ונוס" תוכננה תחילה לעמוד על חמישה מיליון דולרים, אך האמירה עם השנים וכיום היא נאמדת ביותר מ-50 מיליון, בין השאר עקב זינוק בעלויות השיגור, לאחר שתכנית לשגרה באמצעות חברה רוסית לא יצאה אל הפועל.
ישראל נושאת במחצית העלות, והמימון מתחלק בין המדען הראשי במשרד הכלכלה, סוכנות החלל במשרד המדע, התעשייה האווירית ורפא"ל. "כתעשייה אווירית שמשקיעה בנושאים האלה, אנחנו מצפים מצד אחד לתרום לקהילה, ומצד שני שאולי יהיה פה אלמנט עסקי כלכלי, שיגיע בעתיד", אומר סמנכ"ל החברה, בועז לוי, מנהל חטיבת טילים, מערכות וחלל. "אנו מקווים למכור את הטכנולוגיות האלה, ולהיות בעולם המתפתח הזה בכיוון ניטור הסביבה ואיכות הסביבה".
את המחצית השנייה של העלות מממנת צרפת, שהיתה אמורה לפתח את המצלמה המשוכללת. בשל הדרישות לביצועים משוכללים לצד משקל נמוך, ויתרו הצרפתים בסופו של דבר על ההתמודדות עם האתגר הטכנולוגי והוציאו את פיתוח המצלמה למכרז בין לאומי, ובו זכתה חברת "אל-אופ" הישראלית. כך יצא שלוויין במימון שהוא בחציו צרפתי, המיועד לסייע לחקלאים בכל העולם, מבוסס כל כולו על טכנולוגיה כחול לבן, ומוכיח – שוב – כי ישראל עומדת בחזית של טכנולוגיית החלל העולמית.