חיים על הירח? תגידו, מה השעה אצלכם?
בשנת 1970 פנתה חברת השעונים הלברוס לאסטרונום הראשי של הפלנטריום ע"ש היידן בניו יורק, קנת' פרנקלין, בבקשה שיעצב שעון מיוחד למשימות עתידיות על הירח. פרנקלין ניגש למשימה ברצינות תהומית – והתוצאה הייתה שני שעוני ירח. אחד מהם נשמר בפלנטריום והשני נשלח לנשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון.
כידוע, לירח שלנו לוקח כמעט חודש להשלים סיבוב מסביב לארץ, כלומר יממה שם אורכת חודש ימים – וליתר דיוק: 27.3 ימים ארציים. במילים אחרות, בכל נקודה על הירח היום אורך כשבועיים והלילה אורך כשבועיים.
אבל הירח הוא מקום גדול. לא גדול כמו הארץ – אבל גדול מספיק. וכמו שכדור הארץ מחולק לאזורי זמן, והשעה ביפן אינה השעה בצרפת, כך פרנקלין חילק את הירח לאזורי זמן. כאן בכדור הארץ אנחנו מודדים קווי אורך דמיוניים ברוחב של כ-15 מעלות. את הירח חילק פרנקלין לקווי אורך ברוחב 12 מעלות, וכן קבע קו אפס המדומיין, כמו שאצלנו נקבע קו גריניץ' שבלונדון.
גרים באזור ים השלווה ומתלבטים אם לצלצל לחבר במכתש דדאלוס? פשוט חשבו מה שעת הירח (בלשונו של פרנקלין: "Lunour", הלחם של המילים "שעה" ו"ירח") אצלו לפי המרחק שלכם והמרחק של חברכם מקו האפס. מצד שני, עם יממה שאורכת כמעט חודש, הסיכוי להעיר אותו בטעות הוא אפסי. עדיף כבר להתקשר ולצאת יחד לטיול. יש אחלה נוף בירח.
אז מהו הנוף המרהיב ביותר שרואים כשעומדים על פני הירח?