אם לשפוט לפי העין, הירח לא מלהיב כל כך; הכול נראה כל כך צחיח, שטוח, אפור ומשעמם! אבל אם אי פעם תתפתח על הירח תעשיית תיירות, אנחנו ממליצים לכם בכל זאת לקפוץ לשם לכמה ימי חופש.
ובתור תחנה ראשונה לטיול שלכם, כדאי מאוד לטפס על הר הויגנס, ההר הגבוה ביותר בירח. מגובה 5.5 ק"מ תזכו לראות נוף מדהים במוזרותו – ומרהיב ביופיו.
הר הויגנס נמוך מהר האוורסט שבכדור הארץ, אך מאחר שאין אוויר בירח, הנוף יהיה צלול לחלוטין ותוכלו לראות הכול למרחקים. נוסף על כך, הירח עצמו קטן. קוטרו כשליש מזה של כדור הארץ, ופירוש הדבר שהאופק ייראה קרוב הרבה יותר ממה שאתם רגילים. תוכלו ממש לראות שהמרחב סביבכם קטן יותר.
קצת כמו שהנסיך הקטן ראה את העולם מעולמו הקטנטן.
עכשיו הביטו בנוף המרשים סביב: רכסי הרים ומכתשים שכמותם לא ראיתם מעולם. באחד מטיוליכם, הציצו במכתש אריסטרכוס, שרוחבו 40 ק"מ. לעומתו, הגרנד קניון בארצות הברית הוא גומה קטנה בחול.
אבל דבר אחד אינו מניח לכם בשעה שאתם מתבוננים סביב־סביב: הכול אומנם מואר, אך השמיים שחורים!
הסיבה לתופעה זו היא שלירח אין אטמוספרה המפזרת את אור השמש ומעניקה לשמיים את צבעם הכחול. לכן, אם תָצֵלו בידכם על העיניים מאורה המסנוור של השמש על פני הירח, תוכלו לראות אינספור כוכבים בשמיים.
אור יום למרגלותיכם ולילה חשוך מעליכם – ללא ספק מחזה סוריאליסטי, מעין היפוך לציור המפורסם של רֵנֶה מַגְריט, "אימפריית האור":
אחד המחזות המרהיבים ביותר שתראו יהיה כוכב לכת גדול וכחול, כדור הארץ שמו, שיהיה תלוי ברקיע בלי נוע. אם תישארו מספיק זמן על הירח, תוכלו לראות את כדור הארץ מתמלא ומתחסר, בדומה לאופן שבו אנשים על פני כדור הארץ רואים את הירח מתמלא ומתחסר במהלך החודש.
ועכשיו, החזירו את מבטכם אל האופק. עם קצת מזל תתפסו את אחת התופעות המשונות ביותר על פני הירח: הבזקי אור מקומיים שמנצנצים ונעלמים.
מה זה יכול להיות?