כשאנחנו חושבים על יישוב מערכת השמש, רובנו חושבים על מאדים – ומיטיבי לכת מדמיינים ערים מרחפות בענני נוגה. במבט ראשון, יישוב בכוכב חמה נראה דומה ליישוב בירח – רק רחוק יותר.
במבט שני, יש לו, למרקורי, כמה יתרונות. ראשית, הוא כוכב לכת סלעי, ופירושו של דבר שהוא מורכב מסלעים סיליקטיים וממתכות, בדיוק כמו כדור הארץ. למעשה, כוכב חמה מורכב מ-70% מתכות לעומת 40% בכדור הארץ. אם אי פעם נצליח לכרות מחצבים מכוכב חמה, הברזל והניקל שבו יספיקו לאנושות למשך דורות, וכוח הכבידה החלש (38% מזה של כדור הארץ – כפול מבירח, וכמו במאדים) יקל עלינו לשגר את המטען לכדור הארץ. גם מי קרח לא חסרים בכוכב חמה. בשנים האחרונות מצטברות ראיות לקיומם של מי קרח בתחתית המכתשים המוצללים שבקוטבי כוכב חמה, היכן שאור השמש לעולם אינו פוגע.
יתרון נוסף של כוכב חמה הוא קרבתו לשמש. כל יישוב אנושי, ובוודאי תעשייה כבדה, צריך אנרגיה – ובכוכב חמה אין מחסור באנרגיה סולארית. ועוד יתרון: צריך לזכור את העובדה המשונה שבממוצע, כוכב חמה הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לכדור הארץ. בזמן שחלון ההזדמנויות לשיגור למאדים נפתח מדי 26 חודשים, והמסע אורך כחצי שנה, חלון ההזדמנויות לכוכב חמה נפתח מדי ארבעה חודשים, והמסע אורך קצת פחות מחמישה חודשים.
וכעת לאתגרים. כזכור, טמפרטורת היום בכוכב חמה יכולה להגיע ל-427 מעלות וטמפרטורת הלילה יכולה להגיע ל-180 מעלות מתחת לאפס. זה מספיק כדי לשרוף או להקפיא כל אסטרונאוט, בכל חליפת חלל. עם זאת, זמן ההקפה של כוכב חמה סביב השמש ארוך מזמן הסיבוב של כוכב חמה על צירו. פירושו של דבר שיממה אחת על מרקורי אורכת שנתיים מרקוריאניות. נדמיין, למשל, משאית שמוּנעת בכוח סולארי, הכורה מחצבים בכוכב חמה. אנשי הצוות יעבדו במקום אחד כמה ימים או שבועות בזמן הזריחה, וכשהשמש תטפס בשמיים – ייסעו כמה דקות מערבה. כך הם יישארו תמיד בזמן הזריחה, כאשר לא חם מדי ולא קר מדי. אפשרות אחרת, שמתאימה יותר לצורכי מגורים, תהיה ליצור מערכת אקולוגית סגורה מעל מאגרי מי הקרח בקטבים.
בעיה קשה יותר היא בעיית הקרינה. השדה המגנטי של כוכב חמה קלוש. כמו במאדים, המתיישבים יהיו חשופים לקרינה סולארית וקוסמית קטלנית – וכמו במאדים הם ייאלצו כנראה לחיות מתחת לשכבת מיגון טבעית, למשל בתעלות לבה תת-קרקעיות. הגשושית מסנג'ר של נאס"א גילתה מערכת מערות מפוארת, והיא זכתה לשם Hollows. מערכת זו, הנראית מהחלל כמו גבינה שווייצרית, מלמדת שיש תעלות לבה רבות בכוכב הלכת. החיים מתחת לאדמה, או בתחתית המכתשים המוצללים בקטבים, יגנו על התושבים מפני הקרינה ויאזנו את הפרשי הטמפרטורות, כך שניתן יהיה לשמור על סביבה סגורה המתאימה למחיה.