oldmars.jpg
לפני ארבעה וחצי מיליארד שנה, זמן קצר לאחר שנוצר, מאדים היה ככל הנראה כוכב לכת חמים ומימי בעל אטמוספירה עבה בהרבה מזו שיש לו כיום. אלא שמאדים מסיבי פחות מהארץ, ורחוק יותר מהשמש. אחרי תקופה של כחצי מיליארד שנה, ליבת כוכב הלכת התקררה והמתכות בגלעין הפכו מנוזל למוצק. התוצאה הייתה הרת אסון למאדים.
השדה המגנטי שנוצר מאפקט הדינמו של המתכות בליבת כדור הארץ הודף את הרוח הסולארית המסוכנת של השמש, ומסייע לשמור על האטמוספירה שלנו. במאדים, לאחר שהמתכות בליבה שלו התמצקו, השדה המגנטי נעלם וכוכב הלכת נותר חסר הגנה מול הרוח הסולארית. חלקיקי השמש המהירים החלו להעיף גזים מהאטמוספירה העליונה לחלל, בהם גזי חממה כמו פחמן דו-חמצני ואדי מים. כעבור מיליארד שנה הפך מאדים לעולם יבש וקר. לפי נתונים שהתקבלו מהמקפת MAVEN של נאס"א, מאדים עדיין "מדמם" כ-100 גרם של חלקיקים מהאטמוספירה מדי שנה.
הדמיה של נאס"א המראה את מאדים הקדום, הנעים והרטוב:
את מה שאבד אין להשיב. אם לא מביאים בחשבון מרבצים של פחמן דו-חמצני ומי קרח שאולי מסתתרים עמוק מתחת לפני השטח, למאדים היום פשוט אין מספיק גזי חממה כדי לעבות את האטמוספירה ולחמם את העולם באופן משמעותי.
אילו היינו רוצים ליישב את מאדים, האם היינו יכולים לייבא אליו גזי חממה? אפשרות אחת שהוצעה בעבר היא לייבא אליו מתאן מהאטמוספירה של טיטאן, ירחו של שבתאי, או אמוניה מאחד מכוכבי הלכת הננסיים. מתאן ואמוניה הם גזי חממה מצוינים, אבל הם גם גזים קלים מאוד. אפילו אם נצליח לייבא אותם בכמויות הנדרשות כדי לעבות ולחמם את האוויר המאדימי, הם צפויים להתנדף לחלל בקצב מהיר עוד יותר מהפחמן הדו-חמצני שמילא את האטמוספירה העתיקה של מאדים. למעשה, אפילו אם נצליח לחולל שדה מגנטי מלאכותי למאדים (וגם לכך יש כמה תוכניות מגירה), גז כמו מתאן מתפרק באופן טבעי באור השמש כעבור שנים אחדות, ואילו האמוניה תתפרק כעבור שעות אחדות.
אבל מה לגבי גזים מלאכותיים?