למה מאדים אדום?

גם ללא טלסקופ ניתן לראות שמאדים אדום. לכן הרומאים קראו לו מארס, כשם אל המלחמה, ואילו בעברית נקרא שמו "מאדים" או "כוכב הלכת האדום". ואין מדובר באשליה אופטית: החלליות שנשלחו לפני השטח של מאדים הראו שנופי מאדים – ההרים הנישאים, המישורים השטוחים, דיונות החול, הערוצים היבשים – אדומים כולם. אפילו האטמוספירה אדמדמה. שני היוצאים מן הכללים היחידים הם מרבצי הקרח בקטבים ומעט העננים במאדים, שהם לבנים כמובן – ואפילו להם יש גוון אדמדם.

הסיבה לכך, כך חשבו חוקרים במשך רוב השנים, היא חלודה. מאדים אדום כי הוא חלוד. ברזל שעל פני השטח שלו נחשף בעבר לחמצן ולמים – והתוצאה היא המינרל הֵמָטיט, המוכר לנו מחיי היומיום כחלודה. המטיט הוא תרכובת של אטומי ברזל עם אטומי חמצן, כלומר ברזל שהתחמצן – כמו מעקה ישן. למעשה, תחמוצות ברזל שונות מהוות בין 5% ל-14% מפני השטח של מאדים (תלוי איפה בודקים), בערך פי שניים מהממוצע בכדור הארץ. וזה מעניין, כי שני כוכבי הלכת נוצרו יחד ומאותם החומרים. אם כן, מדוע האדמה המאדימית עשירה יותר בברזל מאדמת עולם הבית שלנו?

ההסבר המקובל נעוץ בהבדלי הַמסה: כדור הארץ מסיבי בהרבה ממאדים, ומכאן שהטמפרטורות בזמן היווצרותו היו גבוהות בהרבה מאלו של מאדים. ההשערה היא כי תחמוצות ברזל על פני השטח הותכו לכדי ברזל מתכתי, ובכדור הארץ, בגלל המסה האדירה, יסודות כבדים יותר כמו ברזל חלחלו פנימה, אל ליבת הברזל הנוזלית של הכדור. מאדים הקדום והקטן, לעומת זאת, לא הצליח להתיך את חומצות הברזל על פני השטח, כלומר לא הגיע לטמפרטורה של 1,565 מעלות צלזיוס, והן נותרו על פני השטח, חשופות לרוח ולמים המחמצנים.

אך יש הסבר נוסף, עדכני יותר, להיותו של מאדים אדום. ב-2025, צוות בינלאומי של חוקרים פרסם מאמר בכתב העת נייצ'ר, לפיו הצבע האדום של מאדים הוא דווקא לא בזכות המטיט אלא בזכות המינרל פריהידריט (ferrihydrite), העשוי מתחמוצת ברזל ומים. לכך יש חשיבות למחקר על ההיסטוריה העתיקה של מאדים. כי בניגוד להמטיט פריהידריט יכול להיווצר אך ורק במגע שבין ברזל למים, כך שהיותו של מאדים מכוסה בפריהידריט מהווה עדות נוספת, וחותכת, לכך שכוכב הלכת היה רטוב בצעירותו. חשוב עוד יותר הוא טיב המים הללו. הרי אם מאדים הצעיר היה מלא במים כמעט-רותחים, כמו האוקיינוסים בכדור הארץ הצעיר – לחיים כפי שאנו מבינים אותם היה קשה מאוד להתפתח שם. פריהידריט נוצר בהכרח במים קרירים, ובטמפרטורות נמוכות בהרבה מאשר המטיט. המחקר החדש מחזק את האפשרות לתנאים הולמים לחיים בעברו של מאדים, לכל הפחות חיים מיקרוביאליים.

אז מדוע מאדים אדום- האם זה בגלל המינרל המטיט או דווקא בגלל המינרל פריהידריט? לצערנו, הדרך היחידה לדעת בוודאות היא להביא עפר מאדימי למעבדות בכדור הארץ. למרבה המזל, לא נצטרך להמתין זמן רב: נאס"א הודיעה כי תביא דוגמיות קרקע ממאדים ב-2035, ואילו סין הודיעה כי תעשה זאת כבר ב-2031.

כך או כך, צבעו האדום של מאדים ממשיך לרתק אותנו. אם וכאשר האנושות תקים מושבה במאדים, אולי זה יהיה הצבע של דגלה. תאמינו או לא, כבר יש כמה הצעות לדגלים...