למה מאדים אדום?

גם ללא טלסקופ ניתן לראות שמאדים אדום. לכן הרומאים קראו לו מארס, כשם אל המלחמה, ואילו בעברית נקרא שמו "מאדים" או "כוכב הלכת האדום". ואין מדובר באשליה אופטית: החלליות שנשלחו לפני השטח של מאדים הראו שנופי מאדים – ההרים הנישאים, המישורים השטוחים, דיונות החול, הערוצים היבשים – אדומים כולם. אפילו האטמוספירה אדמדמה. שני היוצאים מן הכללים היחידים הם מרבצי הקרח בקטבים ומעט העננים במאדים, שהם לבנים כמובן – ואפילו להם יש גוון אדמדם.

הסיבה לכך היא חלודה. מאדים אדום כי הוא חלוד. ברזל שעל פני השטח שלו נחשף בעבר לחמצן ולמים – והתוצאה היא המינרל הֵמָטיט, המוכר לנו מחיי היומיום כחלודה. המטיט הוא תרכובת של אטומי ברזל עם אטומי חמצן, כלומר ברזל שהתחמצן – כמו מעקה ישן. למעשה, תחמוצות ברזל שונות מהוות בין 5% ל-14% מפני השטח של מאדים (תלוי איפה בודקים), בערך פי שניים מהממוצע בכדור הארץ. וזה מעניין, כי שני כוכבי הלכת נוצרו יחד ומאותם החומרים. אם כן, מדוע האדמה המאדימית עשירה יותר בברזל מאדמת עולם הבית שלנו?

ההסבר המקובל נעוץ בהבדלי הַמסה: כדור הארץ מסיבי בהרבה ממאדים, ומכאן שהטמפרטורות בזמן היווצרותו היו גבוהות בהרבה מאלו של מאדים. ההשערה היא כי תחמוצות ברזל על פני השטח הותכו לכדי ברזל מתכתי, ובכדור הארץ, בגלל המסה האדירה, יסודות כבדים יותר כמו ברזל חלחלו פנימה, אל ליבת הברזל הנוזלית של הכדור. מאדים הקדום והקטן, לעומת זאת, לא הצליח להתיך את חומצות הברזל על פני השטח, כלומר לא הגיע לטמפרטורה של 1,565 מעלות צלזיוס, והן נותרו על פני השטח, חשופות לרוח ולמים המחמצנים.

אז אם מאדים כזה אדום, זה כבר מעיד על צבע הדגל שיהיה למושבה האנושית הראשונה בו, נכון? ובכן, לא בהכרח...