סקרני חלל
arrow-left
סקרנות אסטרונומית

הירחים הגליליאניים וכל השאר: כמה ירחים יש לצדק, ואילו?

lossy-page1-640px-The_Galilean_satellites_(the_four_largest_moons_of_Jupiter).tif_.jpg

אל תיעלב ירח שלנו, אבל הירחים הגליליאניים הם היפים במערכת השמש. משמאל לימין: איוֹ, אירופה, גָּנימֶד וקָליסְטוֹ. קרדיט: NASA/DLR
אל תיעלב ירח שלנו, אבל הירחים הגליליאניים הם היפים במערכת השמש. משמאל לימין: איוֹ, אירופה, גָּנימֶד וקָליסְטוֹ. קרדיט: NASA/DLR
 
 

הגוף האדום ביותר במערכת השמש, אינספור הרי געש פעילים ואוקיינוס תת-קרקעי שיש בו סיכוי לקיום חיים: בין 79 הירחים של צדק יש כמה מהגופים המרתקים ביותר הידועים לנו.

 

ב-7 בינואר 1610 הפנה גלילאו גליליי את הטלסקופ שלו לכוכב הלכת הגדול במערכת השמש – צדק. סמוך לצדק ראה גליליי שלוש נקודות אור קטנות, והניח שמדובר בכוכבי שבת ברקע. הוא בכל זאת המשיך לתצפת על נקודות האור מדי לילה, וראה שהן משנות את מקומן אבל נשארות קרוב מאוד לצדק. בהמשך ראה גם נקודה רביעית, ועד ה-15 בינואר השתכנע גליליי שאלו הם ירחים של כוכב הלכת – הירחים הראשונים שהתגלו בהיסטוריה של האסטרונומיה.

 

ארבעת הירחים, שעד היום נקראים "הירחים הגליליאניים" על שם מגלם, הם איו (הפנימי ביותר), אירופה, גנימד (הירח הגדול במערכת השמש, גדול אפילו מכוכב חמה) וקליסטו (החיצוני ביותר) – וכל אסטרונום חובב עם טלסקופ קטן או משקפת שדה יכול לראותם מקיפים את צדק, אפילו מתוך עיר.

 

הירחים הגליליאניים הם מהגופים המסקרנים ביותר במערכת השמש. בשל כוח הכבידה של הענק צדק ושל שלושת הירחים החיצוניים, איו "סובל" מכוחות אדירים של גאות ושפל, ובגללם הוא העולם הגעשי ביותר במערכת השמש, עם כ-400 הרי געש שחלקם יורקים גופרית לחלל – עד לגובה 500 ק"מ מעל פני השטח.

 

NewHorizonsIo.jpg

איו יורק גופרית לחלל ב-2007, בחלק העליון של התמונה. קרדיט: NASA
איו יורק גופרית לחלל ב-2007, בחלק העליון של התמונה. קרדיט: NASA

 

ואילו אירופה, גנימד וקליסטו הם המועמדים המובילים למציאת חיים מחוץ לכדור הארץ, בזכות עדויות לקיומם של אוקיינוסים תת-קרקעיים של מים נוזלים מתחת למעטה דקיק של קרח. ב-2022 תשוגר משימת Jupiter Icy Moons Explorer, או JUICE, של סוכנות החלל האירופית, לחקור את אירופה, גנימד וקליסטו, וב-2024 תשוגר המשימה המשלימה של נאס"א, האירופה קליפר, שתחפש סימנים לקיומם של חיים באירופה.

 

רק ב-1892, כמעט 200 שנה אחרי התגלית של גלילאו, גילה האסטרונום האמריקאי אדוארד ברנרד ירח נוסף, חמישי, הסובב סביב צדק: אָמַלְתֵאה, שהוא הגוף האדום ביותר במערכת השמש (אפילו יותר מכוכב הלכת מאדים), ככל הנראה בגלל כל הגופרית שהירח איו ממטיר עליו. מאז התגלו עוד עשרות ירחים זעירים, וכיום אנחנו יודעים על 79 ירחים סך הכול.

 

Amalthea_Voyager-1.png

הירח האדום אמלתאה, כפי שצולם לראשונה על ידי וויאג'ר 1 ב-1979. קרדיט: NASA
הירח האדום אמלתאה, כפי שצולם לראשונה על ידי וויאג'ר 1 ב-1979. קרדיט: NASA

 

ירחי צדק נחלקים לסדירים ולא-סדירים. לסדירים מסלול קרוב ומישורי למדי לכוכב הלכת, ונמנים עימם הירחים הגדולים איו, אירופה, גנימד, קליסטו, וכן הקטנים מֵטיס, אַדְרַסְטֵאה, אמלתאה ותֶבֶה – שאינם מסיביים מספיק כדי להיות עגולים. ואילו עשרות הירחים הלא-סדירים מקיפים את צדק במרחק רב בהרבה ובמסלולים אקסצנטריים ביחס לזווית הציר של צדק. מאחר שהירחים הלא-סדירים חולקים מאפיינים רבים, כמו זווית הנטייה שלהם ביחס לצדק וכיוון סיבובם סביבו, ההשערה היא שהם שרידי אסטרואידים וכוכבי שביט שנלכדו בכוח הכבידה של הענק הגזי, התנגשו זה בזה והתפרקו.

 

ומה עם הירחים של ענק הקרח אורנוס?