סוכנות החלל האמריקנית אישרה השבוע את השלב הבא במשימת אירופה קליפר, שנקראת על שם ספינות הקליפר של המאה ה-19. בהודעה לתקשורת נמסר שתוכניות המשימה הסופיות יושלמו בקרוב ולאחר מכן תיבנה הקליפר במעבדה להנעה סילונית (JPL) – לקראת השיגור ב-2023 ולכל המאוחר עד 2025. הקליפר תערוך סקר מקיף של אירופה, במטרה לחפש אחר סימני חיים בעולם המסקרן.
סיכוי לחיים בירח הקרח
אירופה, הקטן מבין ארבעת הירחים הגליליאניים שמקיפים את צדק, הוא ירח בקוטר דומה לקוטר הירח שלנו. אבל כאן מסתיים הדמיון בין שני הירחים. לפי נתונים של הגשושית גלילאו, שחקרה את מערכת צדק בסוף שנות ה-90 וראשית שנות ה-2000, מתחת למעטה קרח בן כ-100 ק"מ משתרע אוקיינוס גלובלי, שכוחות הגאות והשפל העוצמתיים מענק הגז צדק מחממים מעל לנקודת הקפיאה – כלומר אוקיינוס של מים נוזלים. עובדה זו הופכת את אירופה לאחד המועמדים הטובים ביותר לחיפוש אחר חיים במערכת השמש.
המשימה, שעלותה מוערכת בשני מיליארד דולר, תאשר את קיומו ותעמוד על טבעו הכימי והגיאולוגי של האוקיינוס התת-קרקעי באירופה. אבל היעד החשוב ביותר של האירופה קליפר יהיה מציאת אתר נחיתה מתאים לאירופה לנדר, נחתת שתשוגר בנפרד ב-2025 ותנחת על אחד מקווי השבר של הקרח. שם, הנחתת תזכה לגישה למים עצמם – ותנתח את הרכבם במטרה לקבוע אם יש חיים מתחת לפני השטח.
קראו עוד על האפשרות של חיים במערכת השמש
- האם ייתכנו חיים בכוכבי לכת וירחי מערכת השמש שלנו?
- תרכובות אורגניות מורכבות התגלו באנקלדוס, ירחו של שבתאי
- המטאוריט ממאדים
- נאס"א חתמה על הסכם עם Breakthrough למשימה פרטית לאנקלדוס
- האם יש חיים באגמי טיטאן, ירחו של שבתאי? נאס"א שולחת רחפן לגלות
974px-PIA19048_realistic_color_Europa_mosaic.jpg
לחלופין, הקליפר תוכל לפתור את חידת החיים בעצמה, אם יתמזל מזלה לדגום את סילוני האדים הנפלטים מהירח לחלל. ב-2013 גילה טלסקופ החלל האבל שאדי מים נפלטים מקווי השבר של אירופה – בדומה לסילונים שאנו רואים סביב ירח הקרח של שבתאי, אנקלדוס. אם הקליפר יהיה בגובה הנכון, במקום הנכון ובזמן הנכון, יהיה באפשרותו לדגום ולנתח את האדים, בחיפוש אחר שיירים ביולוגיים.
סביבה חדשה, רחוקה וקיצונית
אלא שהסילונים הללו ארעיים, והאירופה קליפר יצטרך לקבל החלטות בזמן אמת – ובאופן אוטונומי. להבדיל מרוברים על מאדים למשל, שאותותיהם נקלטים כאן עד 25 דקות אחרי שהם נשלחים, לאותות שיישלחו מהקליפר לכדור הארץ (או בכיוון ההפוך) ייקח בין חצי שעה לשעה להיקלט. יתרה מכך, מאדים הוא עולם מוכר באופן יחסי. האירופה קליפר יצטרך להסתדר בסביבה חדשה, עם רמות קרינה גבוהות במיוחד שעלולות לפגוע במכשיריו – ולעשות זאת מבלי להמתין לפקודות, כלומר בצורה אוטונומית.
לשם כך, חוקרים מ-JPL, בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת אריזונה, מפתחים אלגוריתמים של בינה מלאכותית שיאפשרו לאירופה קליפר לקבל החלטות מבלי להתייעץ עם מרכז הבקרה. בין היתר, האלגוריתמים יאפשרו לחללית להחליט בזמן אמת אילו מטרות כדאיות יותר מבחינה מדעית, כמו התפרצות של סילוני אדים למשל, אילו נתונים לנתח בכוחות עצמה ואילו נתונים מוטב לשלוח חזרה לכדור הארץ – לפני שהקרינה העוצמתית במערכת צדק מוחקת את הקבצים. כדי לבדוק את היתכנות האלגוריתמים, החוקרים מריצים עליהם בימים אלה על נתוני המשימה של הגשושית גלילאו באירופה.
שלוש משימות בעת ובעונה אחת
הקונגרס הורה לסוכנות החלל לשגר את האירופה קליפר על גבי המשגר החדש של נאס"א, ה-Space Launch System, או SLS, שנמצא בשלבים אחרונים של הכנות לפני שיגור הבכורה לירח שלנו ב-2020. האירופה קליפר תשלים את משימת סוכנות החלל האירופית JUICE (JUpiter ICy moons Explorer), שתשוגר ב-2022 ותקיף את אירופה פעמיים, ואת הירח קליסטו מספר רב של פעמים, לפני שתיכנס למסלול סביב הירח גנימד.
לא מן הנמנע ששתי המשימות יגיעו לאירופה באותו הזמן, וזמן קצר לאחר מכן תצטרף אליהם הגשושית אירופה לנדר – וכך נדע בעשור הבא אם אמנם יש חיים על ירחי הקרח של צדק. למעשה, הנתונים שיאספו על הירחים של צדק ישמשו אותנו גם להערכת הסיכויים לחיים על עולמות מים מחוץ למערכת השמש, שיהוו מטרות לדור הבא של טלסקופים בחלל, כמו טלסקופ החלל ג'יימס ווב.