לכוכב הלכת האחרון במערכת השמש, נפטון, יש 14 ירחים ידועים. בדומה למערכות הירחים של צדק, שבתאי ואורנוס, ירחי נפטון נחלקים לירחים קרובים וסדירים (שהמסלול שלהם נמצא פחות או יותר על מישור אחד עם נפטון עצמו), וכמו בשבתאי ואורנוס – הם בשר מבשרן של טבעות נפטון, ולירחים חיצוניים (רחוקים) ולא-סדירים (שהמסלול שלהם אקסצנטרי ביחס לזווית הציר של נפטון) ו-5 מהם הם כנראה עצמים שנלכדו בכוח הכבידה של כוכב הלכת.
בדומה לירחים הפנימיים של אורנוס, 7 הירחים הפנימיים והסדירים של נפטון כהים מאוד, ומניתוח ספקטרומטרי של מעט האור המשתקף מהם עולה כי הם עשויים בעיקר ממי קרח עם שכבה חיצונית של חומר כהה, כנראה תרכובות אורגניות מורכבות.
יוצאים מן הכלל – וייחודיים בכל מערכת השמש – הם הירחים נראיד וטריטון. טריטון, הגדול בירחי נפטון, הוא תעלומה. ירחים בסדר גודל של טריטון, שככל הנראה נוצרו יחד עם כוכב הלכת שלהם (ולחלופין נקרעו ממנו בעקבות התנגשות גדולה), תמיד סובבים את כוכב הלכת שלהם בכיוון הסיבוב שלו. טריטון חריג בזה: אין עוד ירח המתקרב לממדיו, שנע בכיוון ההפוך לכיוון הסיבוב של כוכב הלכת שהוא מקיף.
מסיבה זו, ההנחה המקובלת היא שטריטון הוא אורח זר: כוכב לכת ננסי שהגיע מחגורת קויפר. הרכבו דומה מאוד להרכב כוכב לכת הננסי המפורסם ביותר בחגורת קויפר – פלוטו – ושונה מאוד מהרכבם של שאר ירחי נפטון. כך למשל, פני השטח של נפטון עשויים בעיקר מחנקן קפוא, והוא נמנה עם חמשת הירחים במערכת השמש שיש בהם פעילות גאולוגית – לצד איו ואירופה של צדק ואנקלדוס וטיטאן של שבתאי – ופני השטח שלו צעירים, עם פגיעות מכתשים מעטות – תוצאה ברורה של פעילות טקטונית וגעשית.
זאת ועוד, וויאג'ר 2, החללית היחידה שחלפה סמוך לטריטון ומיפתה כ-40% מהירח, גילתה התפרצויות גייזריות של גז נתרן, המתנשאות עד לגובה 8 ק"מ מהקרקע. זהו הגוף הרביעי במערכת השמש שנרשמו בו התפרצויות פעילות, אחרי כדור הארץ, איו, אירופה ואנקלדוס. ההתפרצויות המחזוריות הללו מעניקות לטריטון אטמוספירה דקיקה של גז נתרן, והן מצביעות על פעילות פנימית שמחממת את הירח. דבר זה, תאורטית לפחות, מאפשר את קיומו של אוקיינוס תת-קרקעי של נתרן ומים נוזלים מתחת למעטה הקפוא.
אז האם טריטון הוא עולם עם אוקיינוס תת-קרקעי? אנחנו ממש לא יודעים, אבל בנאס"א שוקלים לשגר ב-2025 את משימת טריידנט, שתגיע לטריטון ב-2038 ותנסה לפזר חלק ממסך הערפל מעל העבר וההווה של הירח המשונה.
כמו טריטון, גם נראיד, הירח השלישי בגודלו בירחי נפטון, הוא ירח לא-סדיר. למעשה, נראיד הוא הירח בעל המסלול האקסצנטרי ביותר בכל מערכת השמש ביחס לכוכב הלכת שהוא מקיף: בנקודה הקרובה ביותר שלו לנפטון נראיד מגיע עד כדי 1.4 מיליון ק"מ מהכוכב, ובנקודה הרחוקה ביותר הוא מרוחק ממנו מרחק 9.6 מיליון ק"מ. לשם השוואה, מרחק הירח מכדור הארץ הוא כ-400 אלף ק"מ, מרחק אדיר שאפשר לסדר בו בטור את כל כוכבי הלכת במערכת השמש זה לצד זה, ועוד יישאר מקום.
אלא שנראיד דומה בהרכבו לשאר ירחי נפטון ולנפטון עצמו, ולכן סביר להניח שהוא נוצר יחד איתם כירח פנימי ולא היה גוף חיצוני שנלכד, כמו טריטון. מה גרם לנראיד לעוף כך ממסלולו המקורי? ייתכן שלכידת הירח הענק טריטון היא שהעיפה את נראיד למסלולו האקסצנטרי והמרוחק. ואם זה נכון, יש חוקרים המשערים שנראיד הוא השורד האחרון מבין ירחי נפטון המקוריים, אחרי שלכידתו של טריטון ערערה את המערכת כולה וגרמה לירחים השונים להתנגש זה בזה ולהתפורר.