אולימפיאדת רמון לחלל לחטיבות ביניים

בואו לקחת חלק בתחרות חדשנית ומעוררת השראה בתחום החלל: חוויית לימוד מרתקת המהווה הזדמנות לחשוף את התלמידים לטכנולוגיות חלל שונות, לחשיבה יזמית ולפתרון אתגרים פורצי דרך בתוכן מתקדם בתחום החקר ותעשיית החלל.

התחרות הינה לתלמידי היסודי בכיתות ד'-ו' ולחטיבות הביניים בכיתות ז'-ט' ותעסוק בנושא האסטרונומיה וחקר החלל בדגש על התיישבות במערכת השמש ותכנון כלי תחבורה שיסייע בהתיישבות בחלל.

הירשמו כאן>>

מורים המשתתפים עם כיתותיהם באולימפיאדת החלל לשנת תשפ"ד מוזמנים להשתלמות מיוחדת במינה, שבה נעסוק במיומנויות הנדרשות מהתלמידים המשתתפים באולימפיאדת החלל וכיצד ניתן לקדם אותן. האתגרים שיינתנו לתלמידים במסגרת האולימפיאדה ידרשו מהם מיומנויות של פתרון בעיות, חשיבה מערכתית ומידול, חשיבה יצירתית, עבודת צוות, יזמות, אוריינות גלובלית, גמישות מחשבתית והכוונה עצמית. במשימות שיינתנו למורים במפגשי ההשתלמות הם יתנסו במיומנויות אלה וידונו ביישומן ברמת התלמיד וקידומן ברמת המורה.

בנוסף, יקבלו המורים הדרכה לגבי שימוש בכלי בינה מלאכותית מסוגים שונים במסגרת ההוראה, ללא צורך בידע קודם. ייעשו שימושים מגוונים ביכולות למידת מכונה ובינה מלאכותית. 

התוכנית מתחברת ליעדי משרד החינוך המוצגים במסמך תפיסת הלמידה המתחדשת ותורמת לקידום ושוויון הזדמנויות תוך קידום מצוינות אישית ומיצוי הפוטנציאל של כל תלמיד ותלמידה.

פרטים כלליים:

• למי: מיועד למורים המלמדים בכתות ד'-ט', שמשתתפים באולימפיאדת החלל מטעם סוכנות החלל הישראלית - בלבד!
• איפה: מדי יום שני, החל מ-5.2.24 בין השעות 19:15-16:00. שמונה מפגשים באופן מקוון בזום, סינכרוני וא-סינכרוני
• השתתפות: התוכנית ללא תשלום אך מותנית בהרשמה מראש
• היקף לימודים: 30 שעות

תכנים מרכזיים:

• התיישבות במערכת השמש
• המורה המנטור: הנחיית תלמידים בלמידה שיתופית מבוססת פרויקט
• אוריינות בינה מלאכותית ושימושים בהוראה
• פתרון בעיות בגישת חשיבה מיחשובית

מטרות ההשתלמות:

• ליווי המורים המשתתפים באולימפיאדת החלל ברמת התוכן, המיומנויות והפדגוגיה
• הקניית מושגים רלוונטיים מתחום החלל, חשיבה מיחשובית ובינה מלאכותית
• הכשרת המורים בפרקטיקות להנחיית התלמידים במשימות התחרות (מורה כמנטור)
• מודעות לדרכים לטיפוח מיומנויות תוך אישיות ובין אישיות במסגרת למידה מבוססת פרויקט מתחום החלל
• רכישת פרקטיקות בהובלת תהליכי חקר ופתרון בעיות
• הבנה כיצד בינה מלאכותית יכולה לקדם ידע, מיומנויות וערכים של הלומדים בתחומי המדעים בכלל וחקר החלל בפרט 
• קידום מיומנויות של חשיבה מערכתית ומידול בעת חקר החלל

דרישות התוכנית:

• נוכחות במפגשים
• עבודת גמר
• ציון עובר

*לעומדים בדרישות התוכנית תוענק תעודת סיום התוכנית "אולימפיאדת החלל" מטעם המרכז לפיתוח אישי ומקצועי בחינוך ובחברה, ביה"ס לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב

מנחי ההשתלמות:

• ד"ר גלעד שמיר: חוקר ויועץ חינוך, מרצה בהשתלמויות מורים בתחומי מדע וטכנולוגיה משנת 2016, מנהל פדוגוגי של תוכניות STEM ביניהם האולימפיאדה למדעים ומתמטיקה של עיריית רעננה, תוכנית "בינה מלאכותית לכולם" של עיריית נס ציונה ותוכנית קל"י של עיריית ראשל"צ. ד"ר שמיר חבר בוועדת בינה מלאכותית של משרד החינוך ומשמש כראש צוות מחקר בינה מלאכותית במינהל הטכנולוגי במשרד החינוך. כמו כן, כיהן כחבר בוועדת קידום מורי המדעים של עיריית באר שבע.
• ד"ר איילת ויצמן: מרצה בתוכנית לתואר שני בטכנולוגיה בחינוך בסמינר הקיבוצים ומובילת נתיב "טכנולוגיות המחר" המכשיר אנשי חינוך בתחום חינוך לחלל וטכנולוגיות חדשניות. בעלת תואר שלישי במדעים פלנטריים וניסיון של יותר מעשר שנים בהובלת השתלמויות מורים בתחום החינוך המדעי - טכנולוגי והחינוך לחלל.

נבחרת חטיבת הביניים טביב מראשון לציון זכתה במקום הראשון, בזכות עיצוב רכב חלל ייעודי לכוכב הלכת הננסי קרס. רכב החלל עושה שימוש באיזוטופ של אורניום להפקת חשמל.

אולימפיאדת החלל מתקיימת זו השנה העשירית לתלמידי חט"ב ויסודי, והשנה השתתפו בתחרות כ-7,000 תלמידים מכ-348 בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים. 

לגמר העפילו סה"כ 21 בתי ספר מרחבי הארץ ובהם תלמידי בתי הספר "הגומא" מכפר בלום ו"בן גוריון" מאופקים שהכינו את פרויקט הגמר בצל המלחמה בזכות התעקשותן של המורות המסורות מבית הספר שהובילו אותם לאורך כל הפרויקט גם בחודשים הקשים בהם לא התקיימו לימודים סדירים.

בתחרות השנה התבקשו התלמידים לאפיין פתרונות יצירתיים למרחבי מחיה (הביטאט) על גרמי שמים, לצד תכנון רכבי חלל לשימוש במרכזי התיישבות אנושית בחלל.  בין הפרויקטים המעניינים שהוצגו בתחרות תכנון מרחבי מחיה בכוכב הלכת מאדים הכוללים שטחי מגורים, חממות לגידול צמחים ומחקר, יחידות להפקת אנרגיה חשמל וחמצן, ומעטפות הגנה מפני סכנות ואתגרים סביבתיים כמו קרינה וטמפרטורות קיצון. תלמידי חטיבות הביניים תכננו ועיצבו רכבי שטח ייעודיים המתמודדים עם אתגרים כמו ניווט בכוכב לכת, טמפרטורות קיצון, נחיתה קשה פיתוח מקורות אנרגיה.

הזוכים בגמר אולימפיאדת החלל לתלמידי חטיבות הביניים:

1. במקום הראשון: חט"ב טביב, ראשון לציון
2. במקום השני: חט"ב בן גוריון, נס ציונה
3. במקום השלישי: אליאנס, חיפה

לכתבה המלאה>>

מרכז יש"י בכפר סבא זכה במקום הראשון בגמר אולימפיאדת החלל לחטיבות הביניים. הזוכים הוכרזו בסוף אירוע הגמר החגיגי של אולימפיאדת החלל לשנת תשפ"ב, שהתקיים ביום שלישי, ה-14.6.22, במרכז הישראלי למצוינות בירושלים.

בית הספר זכה עם מיזם L.O.M - Life On Mars שתוכנן לספק מים, חמצן וחשמל להתיישבות התחלתית של אלף איש במאדים והוא יתרחב בהתאם לגידול באוכלוסייה. מערכת המים מבוססת על מיחזור 90% מהמים המסופקים, הפשרת קרח שמקורו בקוטב הצפוני וריבוץ אדי מים מהאוויר. החמצן מופק מפחמן דו-חמצני ועל ידי אלקטרוליזה של מים, והחשמל מסופק בעזרת אנרגיה סולארית בשיתוף פעולה עם חברת Solaredge, כורים גרעיניים משולבים עם מנוע סטירלינג ובלילות ובתקופות של סופות אבק ממושכות גם באמצעות אנרגיה אגורה עם גלגלי תנופה ותאי דלק. את הפרויקט ליוו המורים שרונה חזן וד"ר אריה מלמד-כץ.

באירוע הגמר המאוחד לתחרות לבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים השתתפו מאות תלמידים מ-20 בתי הספר שעלו לגמר (10 יסודיים ו-10 חט"ב), אשר הציגו את המיזמים שלהם לחבר השופטים, המורכב מבכירים בתעשיית החלל והאקדמיה ונציגי סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. התלמידים זכו להציג את הפרויקטים גם ל-2 אסטרונאוטים: ד"ר קייטלין רובינס, אסטרונאוטית פעילה של נאס"א ואורחת הכבוד של האירוע, ואיתן סטיבה, שחזר לאחרונה ממשימתו בתחנת החלל הבינלאומית.

התלמידים שהשתתפו השנה באולימפיאדת החלל עברו חמישה שלבים, במהלכם התמודדו עם חידונים מקוונים, נדרשו לענות על חידות מורכבות, לקיים פעילות בקהילה, לפעול יחד בקבוצה, לבצע התנסויות בכיתה ולבנות דגם על פי קריטריונים קפדניים תוך למידה מעמיקה. בנוסף נדרשו לתכנן ולהציג מיזם עסקי בתחום החלל החדש, למתגו ולבנות דגם אב-טיפוס וירטואלי דיגיטאלי של מוצר פיזי. ההשתתפות בתוכנית אולימפיאדת החל מקנה לתלמידים מיומנויות רבות כולל: חקר מדעי, אסטרטגיות למידה, היכרות עם תעשיית החלל, התמודדות עם אתגרי ניהול עבודת צוות וזמן, פעילות קהילתית, פתרון קונפליקטים, מיומנות הטיעון, גמישות, הסתגלות, פרזנטציה, שפות, אחריות והתמדה.
 

ואלו הם הזוכים של אולימפיאדת החלל ע"ש רמון לחט"ב:

• מקום 1 - מרכז ישי כפר סבא
• מקום 2 - החטיבה לחדשנות וליזמות יקנעם
• מקום 3 - עירוני ד' מודיעין, כיתה ט'
• אתגר הניווט לחלל: חט"ב א' דה שליט, רחובות

אולפנת חן במדבר מבאר שבע זכתה היום (יום ג' 9.6.20) במקום הראשון בגמר אולימפיאדת רמון לחלל לחטיבות הביניים לחטיבות הביניים תש"ף. השנה, בשל מגבלות הקורונה, נערך שלב הגמר, במתכונת מקוונת. אולפנת חן במדבר בנתה דגם של מושבה שלמה שיכולה להתקיים על מאדים הנקראת MARS 7. בדגם הן מציגות את החדרים שתכננו בתוך המושבה, שלכל חדר מטרה אחרת ותפקיד המסייע להתיישבות על מאדים. הקבוצה מונה כ 13 תלמידות כיתה ט'. זו הזכייה השנייה ברציפות של אולפנת חן במדבר באולימפיאדת החלל.  

261 בתי-ספר וכ-4,000 תלמידים מכל רחבי הארץ החלו את התחרות ארצית, 28 הגיעו לשלב חצי הגמר ו -  10 מתוכם העפילו לשלב הגמר. השנה הנושא המרכזי היה האדם בחלל – ציוני דרך, הישגים טכנולוגיים ואתגרים. המשתתפים תכננו, פיתחו ובנו דגם של תחנה מאוישת מחוץ לכדור הארץ באמצעות תב"מ – תכנון בעזרת מחשב והציגו אותם בפני צוות השופטים.

במהלך אירוע הגמר, זכו המשתתפים להפתעה מיוחדת, סרטון של האסטרונאוטית ג'סיקה מאייר, שצולם במיוחד לאירוע הזה. מאייר, ישראלית למחצה, חזרה לפני כחודש וחצי לכדור הארץ אחרי שבילתה 205 ימים בחלל ועשתה היסטוריה כשיחד עם אסטרונאוטית נוספת, כריסטינה קוק, היו הצוות הנשי הראשון שביצע הליכת חלל. 

התחרות מתקיימת ביוזמה ובמימון סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה,  בשיתוף הפיקוח על הוראת מדע וטכנולוגיה באגף מדעים א' במזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, ובסיוע הקרן הממשלתית לזכרו של האסטרונאוט הישראלי הראשון אל"מ אילן רמון ז"ל שבמשרד המדע והטכנולוגיה. התחרות מנוהלת ומבוצעת על ידי המרכז הישראלי למצוינות בחינוך. 

אולימפיאדת רמון לחלל היא תחרות קבוצתית נושאת פרסים בתחום חקר החלל, המספקת חוויית לימוד ומהווה הזדמנות לחשוף את התלמידים לאתגרים חדשים, לחשיבה מחוץ לקופסא, לעבודת צוות ולעיסוק בתוכן מתקדם ומרתק בתחום חקר החלל. 

במהלך התחרות השנה, התלמידים השתתפו בחמישה שלבים בהם התמודדו בחידונים מקוונים, נדרשו לענות על חידות מורכבות, לקיים פעילות בקהילה אשר מטרתה קידום מודעות לנושא החלל, לפעול יחד בקבוצה, לבצע התנסויות בכיתה ולבנות דגם של תחנה מאוישת מחוץ לכדור הארץ באמצעות תב"מ – תכנון בעזרת מחשב. הדגמים הציגו תהליך למידה משמעותי ויצירתי, שיתוף פעולה קבוצתי, מחשבה חדשנית ויכולת להגיע לתוצאות מרשימות בזמן קצר. הקבוצות שעלו לגמר הציגו את הדגמים במהלך האירוע וניתנה להן ההזדמנות להציג אותם בפני חבר השופטים והקבוצות האחרות.

ואלו הזוכים הגדולים באולימפיאדת רמון לחטיבות הביניים תש"ף: 

תעודת ציון לשבח הוענקו  לבית הספר אורט עירוני ד ממודיעין

חביב הקהל, בחירת בתי הספר שהגיעו לגמר, הגיע קרית חינוך ע"ש דוד בן גוריון, עמק חפר

למקום השלישי הגיע בית ספר גוונים ראש העין 

למקום השני הגיע בית ספר כדורי גליל תחתון

למקום הראשון הגיעה אולפנת חן במדבר באר שבע

לצד פרס כספי שיקבלו הזוכים, לפעילות השראה חווייתית, תלמידות אולפנה חן במדבר יוזמנו בקרוב למפגש עם שר המדע והטכנולוגיה חה"כ יזהר שי. 

שלב הגמר של אולימפיאדת רמון לחלל לחטיבות הביניים התקיים בתאריך 14.5.19, ט' באייר תשע"ט בקמפוס "המרכז הישראלי למצוינות בחינוך" בירושלים. 

226 בתי-ספר וכ-4,000 תלמידים מכל רחבי הארץ החלו את התהליך. התלמידים השתתפו לאורך השנה בחמישה שלבים, שבמהלכם התמודדו בחידונים מקוונים, נדרשו לענות על חידות מורכבות, לקיים פעילות בקהילה, לפעול יחד בקבוצה, לבצע התנסויות בכיתה ואף לבנות דגמים המציגים משימת חלל הקשורה לגופים הקטנים במערכת השמש.

סרטון ארוע הגמר של אולימפיאדת רמון לחלל לחטיבות הביניים תשע"ט

שיאה של התחרות היה באירוע הגמר אליו הגיעו 10 בתי ספר. התלמידים פעלו במספר תחנות, בהן:

• התחרו ראש בראש במענה על שאלות בנושאי מערכת השמש וחקר החלל.
• הפגינו בקיאות במפת שמי הלילה בקבוצות הכוכבים ובעצמים השונים המסתתרים בשמיים.
• ביצעו ניסוי חקר הקשור להחזרי אור מעצמים וקביעת זמן המחזור שלהם לפיהם.
• פיענחו חידות הקשורות להרכב הכימי של גופים קטנים במערכת השמש.
• והשיא – הם הציגו את הדגמים אותם בנו, התבקשו להפגין ידע נרחב ולהשיב על שאלות מורכבות.

במהלך האירוע שמעו התלמידים הרצאה מפי אלכס פיאסיק, מתנדב מטעם עמותת SpaceIL  שסיפר את סיפורה מעורר ההשראה שלSpaceIL ומשימתה להנחית את "בראשית" – החללית הישראלית הראשונה, על הירח.

 

 

 

 

 

 

 

שלב הגמר של אולימפיאדת רמון לחלל לחטיבות הביניים התקיים בתאריך 14.3.18, כ"ז באדר תשע"ח  בקמפוס "המרכז הישראלי למצוינות בחינוך" בירושלים.

קרוב ל-200 בתי-ספר וכ-3,500 תלמידים מכל רחבי הארץ החלו את התהליך.

התלמידים השתתפו לאורך השנה בחמישה שלבים, התהליך המורכב מחמישה שלבים שבמהלכם התמודדו התלמידים בחידונים מקוונים, נדרשו לענות על חידות מורכבות, לקיים פעילות בקהילה, לפעול יחד בקבוצה, לבצע התנסויות בכיתה ואף לבנות דגמים העוסקים במשימה לוויינית על פני כדוה"א. 

שיאה של התחרות היה באירוע הגמר אליו הגיעו 10 בתי ספר. התלמידים פעלו במספר תחנות, בהן:

• התחרו ראש בראש במענה על שאלות בנושאי מערכת השמש וחקר החלל.
• הפגינו בקיאות בתנועת לוויינים ובכוח הכבידה המחזיק אותם במסלולם.
• השתמשו בידע שרכשו על הקרינה האלקטרומגנטית בכדי לבצע ניסוי מדעי ולנתח צילומי לוויין.
• והשיא – הם הציגו את הדגמים אותם בנו, התבקשו להשיב על שאלות מורכבות וכן להתייחס ולהפגין הבנה בניתוח דגמים שבנו בתי ספר אחרים.
• במהלך האירוע שמעו התלמידים הרצאה מפי דב יוליס מתנדב מטעם עמותת SpaceIL  שסיפר את סיפורה מעורר ההשראה שלSpaceIL  ומשימתה להנחית חללית ישראלית ראשונה על הירח.

קבלו את המנצחים בתחרות:

למקום השני הגיעו שני בתי ספר שזכו בשובר בסך 2,000 ₪ למימוש עבור פעילות העשרה חווייתית:

תעודות ציון לשבח הוענקו לשני בתי ספר:

אמש, באירוע השיא של התחרות הוכרזו המנצחים באולימפיאדת רמון:

במקום הראשון, תיכון עירוני ה' מחיפה; במקום השני, תיכון עירוני ד' ע"ש אהרון קציר מתל אביב; במקום השלישי התיכון שליד האוניברסיטה מירושלים.

שלוש הקבוצות גברו על למעלה מ- 400 קבוצות אחרות שהחלו את התהליך בתחרות, 400 קבוצות שמנו סה"כ 4,200 תלמידים. מתוכן, 280 קבוצות מ- 84 יישובים עברו לשלב הבא ורק 24 קבוצות מתוכן עלו לגמר.

התלמידים והתלמידות התבקשו לבחור באחת מבין שתי משימות: חקר אסטרואידים והתמודדות עם פסולות חלל. כיום כ- 170 מיליון גופי "פסולת" בגדלים שונים, החל מחלקים קטנים וברגים ועד לטילים שלמים, חגים בסביבת כדור הארץ. עם ריבוי שיגורים לחלל ותחילת עידן הטיסות הפרטיות לחלל יש צורך "לנקות" את סביבת כדור הארץ מפסולת חלל זו הכוללת שאריות לוויינים וניסויים שנערכו בחלל.

הקבוצה המנצחת מתיכון עירוני ה', חיפה, נכנסה לפירוט מרשים בנוגע לאתגר הניווט סביב כדו"א ותכנון תותח אלקטרו-מגנטי שישלח את הזבל לאנטרטיקה באמצעות הנעה באנרגיה חשמלית ובזבל החלל עצמו כדלק. הקבוצה פיתחה זרוע רובוטית ובנתה דגם ממשי שמדגים כיצד תאסף הפסולת. המשימה השניה נגעה באסטרואידים. סביב כדור הארץ חגים למעלה מ- 1700 גופים המכונים אסטרואידים מסוכנים פוטנציאלית והחדשות הטובות הם שאין סכנת פגיעה בכדור הארץ ב 100 השנים הקרובות. אך מחקר על הרכבם וגודלם יאפשר לשנות את מסלולם בעתיד, להשתמש בחומרים הנדירים שיתגלו על פניהם, או להשתמש בממצאים על פני האסטרואידים כדי להתחקות אחר ההיסטוריה והיווצרות של מערכת השמש. מטרתם של תלמידי התיכון שליד האוניברסיטה, ירושלים, היתה להגיע אל האסטרואיד HO3 2016, ולקחת ממנו דגימות על מנת ללמוד עליו עוד.

התלמידים תכננו גשושית שתשוגר באמצעות Delta IV ותיכנס למסלול אליפטי סביב האסטרואיד. באמצעות מצלמות שיותקנו על הגשושית, התלמידים תכננו לסרוק את פני השטח וכך לדעת היכן לנחות ולהתחיל לאסוף דגימות. בתכנון המשימה התלמידים גם פירטו איזה ציוד יידרש, באיזו טכניקה הם ישתמשו כדי לאסוף את הדגימות וכיצד בדיוק יוחזרו הדגימות לכדור הארץ. תלמידי תיכון עירוני ע"ש אהרון קציר מתל אביב, תכננו לחקור באמצעות גשושית את האסטרואיד HO3. הקבוצה תכננה באופן מפורט את הטכנולוגיות שבאמצעותן יאספו הדגימות, לרבות החיישנים השונים, אופן הכרייה והעברת החומר.

אלפי תלמידים הפגינו מעוף במסגרת המשימות המאתגרות של אולימפיאדת החלל, שהגיעה הערב לשיאה עם טקס חלוקת הפרסים

אולימפיאדת רמון הגיעה לסיומה והפרס למקום הראשון הוענק לקבוצת פלך, בית הספר התורני ניסויי לבנות בירושלים, בהנחיית דוד פרל. הקבוצה גברה על 403 קבוצות אחרות, שכולן תכננו במשך כשלושה חודשים אינטנסיביים משימות אשר נועדו לחקור את ירחי צדק או את מחזוריותן של תופעות סולאריות בשמש. מעניין לציין כי מדי שנה, בעידוד משרד החינוך ומשרד המדע הטכנולוגיה והחלל, מספר התלמידות עולה ביחס לבנים וכן, קבוצת הזוכות היתה חלק מלמעלה מאלפיים תלמידות שהשתתפו השנה בתחרות, מתוך 4,419 תלמידים סך הכל. 

מנכ"ל משרד המדע הטכנולוגיה והחלל, פרץ וזאן אמר כי "כיום תחום החלל נוכח בחיי היומיום של כולנו, עם לוויינים המאפשרים אורח חיים שגרתי כמו ניווט, חיזוי מזג אוויר ועוד. אני יכול להבטיח שלצעירים כמוכם שיבחרו לעסוק בתחום, צפויים אתגרים רבים ומרתקים ואנו יכולים כיום רק לדמיין מה תהיינה משימות העתיד שתעסקו בהם". אורחי הכבוד של טקס הסיום, רונה רמון, מייסדת ונשיאת קרן רמון, סו-יאון, האסטרונאוטית הקוריאנית הראשונה בחלל, וגארט רייזמן, אסטרונאוט לשעבר וכיום מהנדס העובד בחברת ספייס-אקס, שמו דגש בדבריהם על החשיבות שבחקר החלל ועודדו את התלמידים להמשיך להסתקרן ולחקור. 

האולימפיאדה המדעית הצעירה לזכרו של אילן רמון ז"ל וצוות קולומביה, נפתחה השנה ב- 21 באוקטובר עם פרסום חידון שעליו הקבוצות המתחרות היו צריכות לענות תוך כיממה. לאחר מכן, על הקבוצות שענו נכונה הוטל לתכנן ולשכלל במשך כשלושה חודשים פיתרון יצירתי ומבוסס מדעית לבעיות ריאליות מתחום חקר החלל. השנה הוזמנו התלמידים לבחור מבין שני אתגרים מרכזיים. במשימה אחת היה על התלמידים לתכנן חללית אשר תשחרר מספר ננו-לוויינים לצד ירחי כוכב הלכת צדק, וזאת במטרה לנסות לגלות אם קיימים בהם חומרים אורגניים המעידים על קיומם של חיים חייזריים. במשימה השניה תכננו התלמידים משימת ננו-לוויינים אשר תתקרב לשמש במידת האפשר ותחקור תופעות שונות בה. לצורך כך, היה עליהם לבחור אסטרואיד שעתיד להתקרב לשמש ולהצמיד אליו את הננו-לוויינים, כך שיהנו מהגנתו. 

תלמידות פלך שזכו במקום הראשון, למשל, בחרו לשגר חללית-אם לעבר אסטרואיד 2007eb26, שם יהיה עליה לפזר על פני שטחו שני סוגי ננו-מעבדות לחקר השמש והאסטרואיד. פירוט המשימה של התלמידות  כולל את מבנה החללית, הטכנולוגיה שבאמצעותה יבוצעו המדידות השונות, ואפילו הסבר על שלל אמצעי הגנה מהתפרצויות שמש. 

בהתמודדות עם חיפוש חומרים אורגניים על פני ירחי צדק, הקבוצות המשתתפות בתחרות השתמשו בדמיון רב על מנת לפתח אמצעים שונים, ביניהם קידוח בשכבת הקרח שעל גבי הירח "אירופה", מצלמות היפרספקטרליות שאמורות לאתר עדויות לחלבונים ועוד. 

במקום השני זכו ויצו הדסים מאבן יהודה, בהנחיית עדי ניניו גרינברג, וביה"ס שרת מנתניה, בהנחיית דפנה הרשקוביץ. במקום השלישי זכו חט"ב מקיף, בין ג'אן, בהנחיית אסאלה גאנם, ומקיף ז' הקריה, אשדוד, בהנחיית גניה חייקין. לכל הזוכים הוענק כפרס, טלסקופ לצפיה בשמי הלילה.

האולימפיאדה מחולקת לארבעה שלבים:

בשלב הראשון, החידון עלה לאתר מוטנט המלווה את התחרות. החידון יעלה ביום ד', 21 באוקטובר 2015 בשעה 8:00. מתוך המגישים נבחרו כשלושים קבוצות מצטיינות. 

בשלב השני, נובמבר דצמבר 2015, על הקבוצות יוטל למצוא פתרון יצירתי, מנומק ומבוסס לבעיה ריאלית מתחום חקר החלל. כל קבוצה מציגה במשך עשר דקות את הפיתרון שפיתחה בפני צוות שיפוט במחוז אליו היא משתייכת. בשלב זה נבחרות כעשר קבוצות שיעפילו לשלב הבא. 

בשלב השלישי, בין דצמבר 2015 ל- ינואר 2016, על הקבוצות לשפר ולהעמיק את הפיתרון שהציעו ולהציגו בדרכים מגוונות (דגם, פוסטר ועוד). 

השלב האחרון הוא כנס הסיום ב- 1.2.16 במכון ויצמן למדע, הקבוצות המצטיינות הציגו את תוצריהן בתערוכה.