משולחן השרטוטים לפסי הייצור: סוכנות החלל האירופית הורתה לקבלן העיקרי איירבוס להתחיל בבניית אבטיפוס החללית Jupiter Icy Moon Explorer, או JUICE, שנועדה לחקור את צדק ואת שלושת ירחי הקרח שלו – אירופה, גנימד וקליסטו.
בעלות של 1.5 מיליארד יורו, JUICE צפויה להשתגר ב-2022 למסע שיארך כמעט שמונה שנים אל כוכב הלכת הגדול במערכת השמש. בנוסף למאה הקפות סביב צדק עצמו, במטרה לחקור את האטמוספרה והמגנטוספירה שלו, JUICE תבצע 20 גיחות לשלושה מבין ארבעת הירחים הגליליאניים, שגלילאו גליליי גילה ב-1610.
מטרתה העיקרית של המשימה המורכבת והמאתגרת היא לקבוע האם בירחים הללו ישנה סביבה המתאימה לקיומם של חיים כפי שאנו מכירים אותם. גנימד, קליסטו ואירופה נחשבים למועמדים טובים לעולמות שיכולים לתמוך בחיים. שלושת הירחים הם עולמות מים בעלי מעטפת קרח, כאשר כוחות הגאות מהענק הגזי צדק מייצרים מספיק חיכוך כדי ליצור אנרגיית חום השומרת על האוקיינוסים התת-קרקעיים שלהם במצב נוזלי. בין היתר, JUICE נשלחת לברר מהו עובי מעטפת הקרח בכל ירח.
בסך הכול, החללית במשקל 5.3 טון עתידה לבלות שלוש שנים וחצי בעולמות הרחוקים. JUICE תצויד בכור גרעיני והמכשור המדעי שיותקן בה ישמש לעריכת 11 ניסויים שונים, כל אחד מהם באחריותה של סוכנות חלל אחת או יותר מבין קבוצה של 16 מדינות, ביניהן סוכנויות החלל האיטלקית, היפנית והאמריקאית. על אחד מאותם 11 ניסויים, Gravity & Geophysics of Jupiter and Galilean Moons, או 3GM, אחראית סוכנות החלל הישראלית, החברה הישראלית אקיוביט וקבוצת חוקרים ממכון ויצמן למדע בהובלת ד"ר יוחאי כספי.
europa.jpg
אתגר התנאים הקיצוניים של צדק
הצוות הישראלי פיתח שעון קוורץ מיוחד, שמיוצר בחברת אקיוביט המתמחה בשעונים אטומיים. השעון המדויק של חברת אקיוביט יאפשר מדידות של זמן ההסטה של קרן רדיו שתשלח מהחללית לכוכב הלכת, ומשם תמשיך לכדור הארץ. מדידת השינויים בתדר בזמן שהקרן עוברת דרך האטמוספרה של צדק תאפשר ללמוד על מבנה האטמוספרה ועל תנועת הגזים בה. זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה שהתקן שנבנה בישראל ייצא אל מעבר למסלול שסביב כדור הארץ.
"זה צעד חשוב בדרך למימוש התכנית", אומר ד"ר כספי. "במקביל להתחלת העבודות על החללית, אנחנו מתחילים לבנות את השעון שלנו, שאותו נספק בתחילת 2019. לאחר שנה של בדיקות אינטגרציה בין כל המכשירים, ב-2020 כל המכשור המדעי יותקן על גבי JUICE, ואז החללית תעבור לכן השיגור בגיאנה הצרפתית. יש פה שיתוף פעולה מאוד מוצלח בין התעשייה הישראלית, האקדמיה הישראלית וסוכנות החלל הישראלית – שיתוף פעולה שצריך להוות דוגמה לשיתופי פעולה עתידיים בין תעשייה, אקדמיה וממשלה".
לדברי ד"ר כספי, השעון המיוחד מגיע לרמת דיוק של עשר בחזקת מינוס 16 שניות – ויהיה עליו לשרוד בתנאים הקשים של כוכב הלכת צדק. "צריך להבין שהחללית שוקלת חמישה טון, כל המכשור המדעי שוקל 120 קילו, השעון שלנו שוקל שני קילו – וגם שני הקילוגרמים הללו הם רובם שכבות אלומיניום שיגנו על השעון מפני השדה המגנטי של צדק, שהוא חזק פי 20,000 מהשדה המגנטי של כדור הארץ. מדובר באתגר מדעי רציני, אבל בינתיים אנחנו עומדים ביעדים".