בתקדים עולמי, מדענים בריטים וניו זילנדים השתמשו בלוויין כדי לחשב את מספרם של אלבטרוסים החיים באיים מבודדים. החוקרים השתמשו בלוויין החדש WorldView-3, שמסוגל לזהות עצמים עד לגודל של 30 ס"מ – והוכיחו שאפשר להשתמש בתמונות לוויין כדי "לספור" ציפורים מהחלל.
מעקב לווייני אחר נדידת ציפורים אינו דבר חדש. כבר שנים רבות שחוקרים לומדים על מספרם ואורחות חייהם של ציפורים בעזרת הצמדת משדרי GPS. אלא שהצמדת משדרים לציפורים היא עסק יקר ומורכב, במיוחד באזורים נידחים של העולם.
כדי להראות שספירה אוטומטית של ציפורים אפשרית גם בלי הצמדת משדרים, החוקרים פיתחו אלגוריתם ראשון מסוגו בעזרת תמונות לוויין של להקות אלבטרוסים נודדים (Diomedea exulans) באיי דרום ג'ורג'יה שבאוקיינוס האטלנטי, דרומית-מזרחית לארגנטינה. מאחר שהלהקות באיי דרום ג'ורג'יה כבר נמצאת תחת מעקב, החוקרים השוו את הממצאים מהשטח לממצאים מהחלל והוכיחו שאפשר לספור אוטומטית מספרים גדולים מאוד של ציפורים.
בשלב השני, החוקרים השתמשו בשיטה החדשה כדי לספור את האלבטרוס המלכותי הצפוני (Diomedea sanfordi), מין של אלבטרוס שנמצא בסכנת הכחדה ומקנן רק באיי ניו זילנד. כך, למשל, הגישה לחלק מאיי צ'אטהאם בניו זילנד מוגבלת, ועד כה מספר האלבטרוסים המקננים שם היה לא ידוע. האלגוריתם הלווייני הראה שמספרם באי הרחוק ביותר יציב – ואילו בשאר האיים ישנה ירידה דרמטית בגודל האוכלוסייה.
"האלבטרוסים מקננים בכמה מקומות נידחים ביותר", אומר ד"ר פיטר פרטוול מצוות החוקרים. "לספור אותם בשיטות מסורתיות דורשת משאבים רבים. כך קורה שמספר להקות חשובות של הציפורים הללו, הנמצאות בסכנת הכחדה, לא נסקרו מזה עשורים. ואילו תמונות לוויין יכולות לשנות את תמונת המצב. התמונות הללו זולות יחסית, וחשוב מכך – ניתן לצלם את האלבטרוסים מכל מקום בכדור הארץ".
"הרזולוציה חסרת התקדים של הלוויין החדש תאפשר לנו לראשונה לספור אלבטרוסים, ציפורים גדולות גדולים ובעלי חיים אחרים ישירות מהחלל", הוסיף פרופ' פול סקופילד, "וכל זאת מבלי להפריע לסביבתם הטבעית של החיות, בעלויות נמוכות ובמאמץ לוגיסטי מינימלי".
המחקר החדש פורסם ב-Ibis, כתב העת האורניתולוגי החשוב בעולם.