תקשורת גלובלית ללא הפרעות, אינטרנט למטוסים בכל מקום בעולם, זמינות מידית גם באזורי אסון וחיבור של אזורים נידחים לשירותי רפואה וחינוך – כל זה יתאפשר בזכות רשתות תקשורת גלובליות חדשות שמבוססות על מאות או אלפי לוויינים זעירים מסביב לכדור הארץ שמתחילות להיות משוגרות. השאיפה היא כי הרשתות של אלפי הלוויינים הזעירים, יוכלו לתת מענה חלופי בבוא היום לתפקיד שאותם עושים כיום חלק מלווייני התקשורת הגדולים. היזמים מבטיחים כי הפתרונות יסייעו ליצרו עולם טוב יותר, לקידום הכלכלה במדינות שבהן אין תשתית תקשורת אינטרנט משמעותית.
ההתקדמות הטכנולוגית בתחום, שלחלקה שותפות גם חברות ישראליות בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, מאפשרת היום לשגר לוויינים זעירים, בעלות נמוכה, לגובה נמוך מעל כדור הארץ. היתרון על פני הלוויינים הגדולים השוקלים עד 5 טון, מעבר לחסכון בעלויות בפיתוח, בבנייה ובשיגור, הוא בכך שהקליטה והשידור נעשים באמצעות קופסאות זעירות שניתן להציב על גגות בתים, כלי רכב ועוד.
בימים האלו מקדמת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע בשיתוף עם הרשות לחדשנות הקמה של מאגד – איגוד חברות וגופי מחקר שעובד על נושאים עתידיים בתחום החלל – שיתמקד בנושא תקשורת לוויינית למסלולים נמוכים בחלל. במאגד יושקעו מיליוני שקלים על מנת לקדם פעילות של חברות ישראליות בתחום, ולקדם את תעשיית החלל הישראלית.
"תקשורת באמצעות לוויינים דרשה עד היום לוויינים גדולים וכבדים, שהשיגור והתפעול יקרים במיוחד" אומר מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע אבי בלסברגר. "הלוויינים הללו היו מוצבים בגובה רב מעל כדור הארץ, בנקודה קבועה ומאפשרים לכסות שטח נרחב מכדור הארץ, אך לא את כולו. בנוסף תחנות הקרקע של הלוויין מורכבות ויקרות".
הרעיון להשתמש בלוויינים זעירים כאלו התחיל עוד בסוף שנות ה-90 עם פרויקט אירידיום השאפתני שתכנן לכסות את כדור הארץ בעשרות לוויינים כאלו ולספק שירותי טלפון גלובליים ואינטרנט בקצב נמוך. אבל אירידיום ואחריו גם פרויקט אחר כמו GlobalStar סבלו מקשיים טכנולוגיים ופיננסים רבים, ועברו גלגולים רבים עם הבטחה ולא ממומשת.
בין המתמודדות המובילות ניתן למצוא את היזם אלון מאסק, שהקים את SpaceX שמובילה את תחום השיגורים הפרטיים ואת OneWeb שגייסה השקעה של יותר ממיליארד דולר, וכוללת את ריצ'רד ברנסון המייסד של קבוצת Virgin בין חברי מועצת המנהלים שלה.
מאסק הודיע כבר לפני שנתיים על הרעיון של אינטרנט מבוסס על לווייני תקשורת בגובה נמוך, והרשת שהוא מציע מתוכננת להפעיל לא פחות מ-7,518 לוויינים סביב כדור הארץ בגובה של 340 ק"מ, ועוד 4,425 לוויינים בגובה של 1,200 ק"מ. החברה כבר השקיעה בפתיחת מעבדה לפיתוח הלוויינים, אך טרם שיגרה את לווייני הניסוי לחלל. הפרויקט של SpaceX זכה אף להשקעה של מיליארד דולרים מגוגל וקבוצת ההשקעות פידלטי האמריקאית.
OneWeb מתכננת שיגור של לא פחות מ-648 לוויינים שירחפו בגובה של 1,200 ק"מ. החברה גייסה עד כה 1.7 מיליארד דולרים, כולל השקעה של מיליארד דולר מתאגיד SoftBank היפני ומתכננת לסיים את יצור הלוויינים עד סוף 2019.
באופן מפתיע, גם חטיבת המחקר של סמסונג העולמית הציגה תוכנית לפני שנתיים של כיסוי כדור הארץ בלא פחות מ-4,600 לוויינים, שיכולים לספק לכל אדם על כדור הארץ נפח תעבורה של 200 ג'יגהבייט בחודש. אך עד כה סמסונג לא הציגה תוכניות ממשיות כדי לקדם את הרעיון.
הרגולטורים בארה"ב מציבים אתגרים לא פשוטים בפני החברות. החשש של הרגולטורים הוא מפני השתלטות של חברות על תחום התדרים בו יעשו החברות שימוש, וחסימת מתחרות עתידיות. בנוסף יש חשש מפני הצטברות של פסולת חלל בשל מספר הלוויינים העצום שמתכננת כל חברה לשגר.
גם חברות ישראליות ויזמים ישראלים לוקחים חלק בפרויקטים הבינלאומיים הללו, אפשר למצוא שם חברות ותיקות כמו גילת וגם סטרטאפים כמו נובלסאט ו- Sky & Space Global אשר מציעות טכנולוגיות שונות לחלק מהפרויקטים.
גילת למשל מתמקדת ביכולות תקשורת מתקדמות, נובלסאט מפתחת אנטנות קלות יותר, שמפחיתות את משקל הלוויין ויכולות לחסוך בעלויות השיגור של הלוויינים. החברה גם פיתחה אלגוריתמים ייחודיים לתקשורת נתונים, שמיועדים לתחנות הקרקע ומסוגלים להתגבר על הפרעות שונות הנפוצות בעת השימוש בלוויינים נמוכי מסלול. גילת ונובלסאט נתמכות על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה.
Sky & Space Global המובלת על ידי צוות ישראלי הציבה יעד שאפתני יותר - לשגר 200 לוויינים במשקל 10 קילוגרמים האחד, כדי לספק רשת תקשורת נתונים עולמית בסיסית. הרשת תאפשר למשל שירותים כמו מעקב אחר מטענים באוניות ומטוסים, גיבוי לרשתות סלולריות ותמיכה למקרי אסונות גדולים. החברה שגרה שלושה לוויינים ביוני האחרון למטרות ניסוי שהוגדר כהצלחה.