האם סופרנובה בחלל השפיעה על האבולוציה של האדם בכדור הארץ? מחקר חדש, שפורסם בכתב העת Geology, טוען שכך היה: שמש מסיבית שהתפוצצה כסופרנובה בקרבת מקום החלה להפציץ את כדור הארץ בקרינה קוסמית לפני 8 מיליון שנה, כאשר שיא הפיצוץ נמדד לפני 2.6 מיליון שנה – וייתכן שהוריד את אבותינו מהעצים.
לפי התיאוריה המוצעת, סופרנובה שהתפוצצה שלחה אלקטרונים לכדור הארץ, שחישמלו את האטמוספרה התחתונה. האלקטרונים העודפים עשו את דרכם לפני הקרקע בצורת ברקים, שפגעו בעצים וגרמו לשריפות בכל רחבי העולם. אבותינו באפריקה נאלצו אפוא לנטוש את היערות השרופים ולהתרגל ללכת זקוף בסוואנה הפתוחה. התוצאה הייתה מינים חדשים של אדם, כמו ההומו הביליס, או "האדם המיומן", שהפסיקו להשתמש בידיהם להליכה ולטיפוס על עצים ושחררו אותם לעשות דברים אחרים, כמו ייצור כלי אבן, ובהמשך גם בניית פירמידות ושיגור רקטות לחלל.
שפע של רמזים
זוהי תיאוריה שנדמית ספקולטיבית אמנם, אבל היא אינה חסרת ביסוס. אסטרונומים כיום בטוחים בכך שסופרנובה אחת או שתיים התפוצצו בשכונה הקוסמית של כדור הארץ, במרחק של בין 150 ל-300 שנות אור מאיתנו, במהלך המעבר מתקופת הפליוקן לעידן הקרח. שכבת מרבצי ברזל-60 (איזוטופ של ברזל), שנמצאה בבקטריות מאובנות בתחתיות הימים, מעידה על הפצצה קוסמית של אלקטרונים לפני 8 מיליון שנה, והפצצה נוספת, חזקה יותר, לפני 2.6 מיליון שנה.
לפי החוקרים, התפוצצות בעוצמה ובמרחק שנמדדו במשקעי הברזל-60 הייתה מגבירה את קצב היינון באטמוספרה התחתונה פי 50. יינון הוא תהליך שבו אטום או מולקולה קולטים או פולטים אלקטרון, ובכך משנים את המטען החשמלי שלהם – מחיובי לשלילי, או להפך. לרוב, קרניים קוסמיות לא מייננות את האטמוספרה התחתונה של כדור הארץ והן נבלמות בשכבות העליונות. עם זאת, קרניים עוצמתיות וקרובות מסופרנובה מסוגלות להעיף הרבה מאוד אלקטרונים, שפוגעים ומעיפים אלקטרונים אחרים – עד שתגובת השרשרת מגיעה לכדי מיצוי בצורת השתחררות מתח חשמלי, שלו אנו קוראים ברק.
שפע האלקטרונים החופשיים שהתעופפו באטמוספרה התחתונה בימי אבותינו שוכני העצים הביא לסערות ברקים תכופות וקטלניות. החוקרים אף מצאו ראיות אמפיריות לברקים הללו במשקעי פחמן שנמצאו באדמה, ומתוארכים לימי הסופרנובה. משקעי פחמן יכולים להיווצר, כמובן, על ידי שריפה של עצים. יותר פחמי עץ נמצאו בעולם המתוארכים לתקופה זו, מבלי שיימצא להם הסבר חלופי. במקביל, אנו רואים מעבר של מיני אדם קדומים מהיערות לסוואנה ברחבי אפריקה, וכן את מאובני האדם הראשונים שהחלו ללכת זקוף. לכן לא מופרך לשער כי יש קשר בין שתי התופעות הללו.
בין אם התיאוריה החדשה נכונה ובין אם לאו, אין מקום לדאגה מסערות ברקים קוסמיות בעתיד הנראה לעין. הכוכב הקרוב ביותר שמסוגל להתפוצץ כסופרנובה במיליון השנים הקרובות הוא הכוכב ביטלג'וז – המרוחק 652 שנות אור מאתנו. במרחק כזה, ביטלג'וז צפוי להאיר את שמי הלילה, אבל לא להשפיע על האטמוספרה של כדור הארץ.