עדכון 17.3.20: נאס"א הודיעה כי כל עובדיה קיבלו הוראה לעבוד מהבית, למעט מקרים חריגים במיוחד.
עדכון 12.3.20: סוכנויות החלל האירופאית (ESA) והרוסית (Roscosmos) החליטו לדחות ל-2022 את שיגור משימת ExoMars שניה לחקר מאדים. בהודעה משותפת לעיתונות, ראשי הסוכנויות הסבירו שהחללית, שנועדה לחקור את היתכנותם של חיים על הכוכב האדום, זקוקה לעוד סדרה של בדיקות קריטיות והשפעת מגיפת הקורונה מגבילה את עבודת המומחים ואת יכולתם לנסוע לתעשיות חלל שותפות לפרויקט.
עדכון 10.3.20: נאס"א הודיעה כי בעקבות הידבקות של עובד מרכז המחקר שלה, איימס (Ames) נאסר על עובדי המרכז להגיע לעבודה. ראש נאס"א, ג'ים בריידסטין אמר כי בנאס"א מאמינים כי "החשיפה לווירוס במכון היתה מוגבלת, אך מתוך זהירות, לאחר היוועצות עם מנהל איימס, יוג'ין טו וקצין הרפואה ד"ר ג'יי.די פולק, ובהתאמה לתוכניות התגובה של הסוכנות -- איימס עוברת באופן זמני לעבודה מרחוק עם גישה מוגבלת עד להודעה חדשה".
סוכנויות החלל ברחבי העולם נערכות להתמודדות עם מגפת הקורונה. ביום שישי, 6 במרץ, סוכנות החלל האמריקנית וחיל האוויר האמריקני אפשרו לרוב עובדיהם לעבוד מהבית. לדברי נאס"א, המעסיקה 17,000 עובדים ברחבי המדינה, הצעד החריג הוא בבחינת ניסוי חד-פעמי שנועד להכין את הסוכנות לאפשרות של סגירת מתקניה לתקופות ממושכות. הסוכנות אף ייעצה לעובדיה לקחת הביתה מדי לילה ציוד הכרחי, כמו לפטופים ממשלתיים, למקרה של סגירה פתאומית של מתקני הפיתוח והמחקר.
כמובן, לא כולם לא יכולים להישאר בבית. עובדי נאס"א האחראים על פיתוח חומרה למשימות שונות, כמו לרובר מאדים 2020 – שזכה לאחרונה לשם Perseverance ("התמדה", בתרגום ישיר) ומיועד לשיגור בחודש יולי השנה – מוכרחים לעבוד בחדרים נקיים. יתרה מכך, גם מרכזי הבקרה השונים של הסוכנות חייבים להיות מאוישים דרך קבע, שכן התקשורת עם תחנת החלל הבינלאומית ולוויינים שונים מוכרחה להיות מוצפנת. אפילו במקרה של החרפה בקצב התפשטות הקורונה, נאס"א לא תהיה מסוגלת לסגור מתקנים כמו מרכז הבקרה במרכז החלל ג'ונסון – אלא במחיר ביטול משימות.
חזרה זהירה לשיגור משימות חלל
מעבר לים, סוכנות החלל האירופית הודיעה כי החל ממחר, 9 במרץ, תיאסר הכניסה לכל מתקניה למבקרים חיצוניים – קטגוריה הכוללת תיירים, אבל גם מלגאים, חוקרים, עובדים מן החוץ ובני משפחה של עובדי סוכנות החלל. סוכנות החלל האירופית ממליצה לעובדיה לתקשר באמצעות שיחות-וידאו ומבטלת כנסים מקצועיים ברחבי היבשת. גם סוכנות החלל היפנית, JAXA, הודיעה כי לא תאפשר כניסה למתקנים או לתערוכות ביפן לפחות עד ה-15 במרץ.
ואילו במוקד ההתפרצות סין כבר חוזרים בהדרגה לשיגור משימות חלל. ב-19 בפברואר שיגרה המעצמה ארבעה לווייני תקשורת חדשים על גבי משגר ממשפחת הלונג מארץ', אחרי שלא שיגרה דבר מאז ראש השנה הסינית ב-25 בינואר. צריך להבין שסין משגרת היום יותר חלליות מכל מדינה אחרת בעולם, ושיגור אחד בחמישה שבועות הוא האטה משמעותית בקצב ההתפשטות הסינית בחלל. אפילו עם הבדיקות המחמירות בכניסה למתקני הפיתוח, השיגור והבקרה, נראה שההגבלות הנוקשות בתוך המדינה פשוט לא אפשרו לעובדים בתעשיית החלל הסינית לשוב למקום עבודתם בתום החג.
ISS-45_Scott_Kelly_flu_shot_in_the_Destiny_lab.jpg
קורונה בחלל?
השאלה המעניינת ביותר, כמובן, נוגעת למשימות מאוישות: האם ניתן להידבק בקורונה – בחלל? התשובה הקצרה: טכנית, כן. למעשה, תנאי המיקרו-כבידה בחלל מחלישים את המערכת החיסונית. אסטרונאוטים הם אנשים בריאים במיוחד, ובכל זאת קורה לא פעם שהם נזקקים לתרופות, למשל נגד בחילה, כאבי ראש וכדומה. בנוסף, וירוסים עוברים אבולוציה מהירה בתנאי מיקרו-כבידה – ולכן אנו רואים חברות כמו ספייס פארמה הישראלית המשתמשות בחלל כמעבדה לפיתוח חיסונים יעילים במיוחד.
עם זאת, לא סביר להניח שנראה התפרצות של קורונה בתחנת החלל הבינלאומית, למשל. הסיבה לכך היא שאסטרונאוטים המיועדים לטיסה עוברים בדיקות רפואיות מקיפות ויסודיות עשרה ימים לפני השיגור. מאותו רגע, הגישה אליהם מוגבלת והם נמצאים למעשה בבידוד. כל אדם שזקוק למגע פיזי עמם בתקופת הבידוד, כמו רופאים למשל, נדרש אף הוא לעבור בדיקות רפואיות.
נוסף על שלושת האסטרונאוטים שנמצאים כעת בבידוד מושלם בתחנת החלל הבינלאומית, שני קוסמונאוטים ואסטרונאוט אחד צפויים להגיע לתחנה בחודש אפריל – ופירושו של דבר שהם יכנסו לבידוד בשבועות הקרובים.
מחפשים מה לעשות בימי הבידוד? למגוון פעילויות, משחקים והרצאות חלל בימי קורונה