השנה הקרובה תהיה גורלית לתעשיית החלל – ואולי לאנושות כולה. בכתבה הראשונה (מתוך שתיים) סקרנו שניים מהיעדים המלהיבים ביותר בחקר החלל הצפויים בשנה הקרובה: מאדים והירח. אבל 2020 הולכת להיות שנה מרתקת בכל הקשור למשימות שיחקרו את השמש, האסטרואידים וכן, גם את ספינת הבית הכחולה שלנו, כדור הארץ.
השמש ב-2020: מבט מקרוב אל הקוטב הדרומי והצפוני של השמש
אז על השמש אין, לא היו ולא יהיו חיים, אבל הכוכב הטבעי שלנו, מקור החיים כאן ובכל מקום אחר במערכת השמש – נותר אפוף מסתורין. ב-2018 שיגרה נאס"א את הפארקר סולאר פרוב, גשושית אמיצה שמקיפה בימים אלה את השמש מתוך האטמוספרה החיצונית של הכוכב, או הקורונה (בעברית: "עטרה"). משימתה המדעית של הפארקר סולאר פרוב חיונית: להבין את מנגנוני ההאצה של רוחות סולאריות מהשמש – ולאפשר לאנושות לחזות התפרצויות של סופות סולאריות שעלולות לשתק את רוב הטכנולוגיה של הציוויליזציה שלנו.
ב-2020 עתידות להצטרף אליה שתי משימות. בפברואר תשגר סוכנות החלל האירופית את הסולאר אורביטר, חללית שתקיף את השמש ממסלול אליפטי. האירופאים מקווים להצליח למדוד את התנאים בקוטב הדרומי והצפוני של השמש – אזורים שקשה מאוד לחקור מכדור הארץ. הסולאר אורביטר צפויה לשתף פעולה עם הפארקר סולאר פרוב של האמריקנים ולתאם תצפיות בזמן-אמת.
5baec4dc2400005100550528.jpg
ואילו באפריל תשוגר אדיטיה 1 ההודית לנקודת לגראנז' 1, נקודה יציבה יחסית שבין השמש לארץ. הגשושית ההודית תשתמש בקרונוגרף, נקודה קטנה שיושבת בתוך הטלסקופ עצמו וחוסמת את אור השמש במדויק, על מנת לבודד ולחקור את הפוטוספרה, הקרונוספרה והקורונה של השמש. בנוסף, אדיטיה 1 תנסה להבין את התנאים הסולאריים השוררים באותה נקודת לגראנז' – למען משימות עתידיות שיתמקמו בה.
אסטרואידים ב-2020: דגימות קרקע מעולם קטן וקדמוני
2020 תהיה שנה חסרת תקדים גם בחקר אסטרואידים. בנובמבר 2019 עזבה החללית היפנית היאבוסה 2 את האסטרואיד רְיוּגוּ ובבטנה אוצר מדעי יקר מפז: דגימות קרקע ראשונות של אסטרואיד. בדצמבר 2020 תגיע היאבוסה 2 לכדור הארץ ותשחרר את מטענה, בתקווה שזה ינחת נחיתה רכה בדרום אוסטרליה – ומשם יעשה את דרכו למעבדות ביפן.
אם המבצע יצליח, האנושות תרוויח את הכמות המשמעותית ביותר של דגימות מעולם אחר מאז הדוגמיות שאספה נאס"א מהירח במשימות אפולו. מאחר שאסטרואידים הם מעין "קופסה שחורה" של מידע קדמוני מראשית היווצרות מערכת השמש, שלא השתנו לאורך מיליארדי שנים, בסוכנות החלל היפנית מקווים שחשיפת אוצרותיו של ריוגו תספק לנו הבנה טובה יותר של האבולוציה של מערכת השמש, של כדור הארץ ושל החיים עצמם.
2_MASCam14_Night2_Seq3_rgb_enh_(2).jpg
לפי הסברה, אסטרואידים כמו ריוגו פגעו בכדור הארץ הצעיר והם המקור העיקרי לאוקיינוסים שלנו. בנוסף, ייתכן שאסטרואידים הם שסיפקו את אבני הבניין לחיים – תרכובות אורגניות. וכמו תמיד כשמדובר באסטרואידים, מדענים אינם היחידים שלוטשים עיניהם למטען. אמנם אסטרואידים מסוג C אינם נחשבים למועמדים האידיאליים לכרייה, אבל חברות הזנק רבות בתחום כריית האסטרואידים ממתינות בקוצר רוח לגלות אילו מתכות נדירות מכיל ריוגו. ב-2023 משימת אוסיריס רקס של נאס"א צפויה להחזיר דגימות מאסטרואיד אחר, בנוּ.
סביב כדור הארץ ב-2020: מערך הלוויינים הגדול ביותר שיספק לכם אינטרנט
מי ספק האינטרנט שלכם? הוט? בזק בינלאומי? ובכן במחצית 2020 תוכלו להתחבר לספייס אקס.
כן, החל מ-2020 תציע חברת ספייס אקס אינטרנט מהחלל: פס רחב וזול, לכל משתמש ובכל מצב: בלב ים, בזמן טיסה או בסוואנה של אפריקה. כידוע, למאסק יש הרבה רעיונות – מה שמוביל בהכרח למידה מסוימת של ספקנות בריאה באשר להיתכנות הרעיונות הללו. אלא שבחודש מאי השנה, ספייס אקס שיגרה את 60 הלוויינים הראשונים בפרויקט סטארלינק. כבר בנובמבר שיגרה החברה 60 לוויינים נוספים – מה שהופך את מערך הלוויינים של אילון מאסק לגדול בעולם. וזאת רק ההתחלה: בקצב של שני שיגורים בחודש, עם 60 לוויינים בכל שיגור, מאסק מקווה לבסס מערך של 12,000 לוויינים עד סוף 2020.
סטארלינק הוא חלום שמתגשם לנגד עינינו. בעולם עם פערים כלכליים ופוליטיים קיצוניים, הפרויקט יאפשר לכל אדם בעולם לקבל גישה זולה וחופשית למידע ולתקשורת. אך אליה וקוץ בה: הגישה למידע עלולה לבוא על חשבון הגישה ליקום. החלל הקרוב לכדור הארץ כבר עמוס מאוד בלוויינים ובפסולת חלל. למעשה, לוויין מחקרי של סוכנות החלל האירופית נאלץ בחודש מרץ לבצע תמרון חירום כדי להימנע מהתנגשות באחד מלווייני סטארלינק. לפי משרד האו"ם לענייני החלל החיצון (UNOOSA), נכון ל-2019 עוטפים את כדור הארץ 4,987 לוויינים – מתוכם כ-2,000 לוויינים פעילים. תוספת של 12,000 לוויינים (או 30,000, אם לשפוט לפי הבקשה שהגישה לאחרונה ספייס אקס לאיגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי) עלול לחסום את נתיב האנושות לכוכבים.
יתרה מכך, אסטרונומים ברחבי העולם חוששים מפני זיהום אור חמור. מאסק אמנם הבטיח לנסות ולהוריד את האלבדו, כלומר את מידת החזריות אור השמש, של הלוויינים הבאים, אבל במספרים אסטרונומיים כאלה – ספק אם זה ישנה. כותב שורות אלו, אסטרונום חובב, כבר חזה בטור לווייני סטארלינק חולף על פני הירח. עם מערך של 12,000 לוויינים – לא תישאר פינה "נקייה" בשמי הלילה.
זה לא פוטושופ, גם לא צילום בחשיפה ארוכה: כל נקודה בטור היא לוויין תקשורת. קרדיט: Marco Langbroek via SatTrackBlog
וזה לא הכול. ספייס אקס ממשיכה לשכלל את צי החלליות החדיש שלה. במרץ 2019 שיגרה החברה חללית דרגון לעגון בתחנת החלל הבינלאומית. המשימה, דמו1, הייתה המשימה הפרטית הראשונה בתולדות החלל. ברבעון הראשון של 2020 תשוגר דמו 2 – והפעם היא תהיה מאוישת.
ספייס אקס נמצאת בתחרות עזה עם בואינג. שתי החברות מקוות להיות הראשונות לשגר אסטרונאוטים לחלל מאדמת ארה"ב מאז ביטול תוכנית מעבורות החלל ב-2011. בזמן שספייס אקס נערכים לשיגור דמו 2, בואינג מתכננת לשגר את הסטארלינר שלה לתחנת החלל הבינלאומית, גם כן ברבעון הראשון של 2020. כמה עשרות קילומטרים מתחת לדרגון ולסטארלינר נמצאת הניו גלן, החללית החדשה של בלו אוריג'ין, שתשגר ב-2020 את התיירים הראשונים לטיסה תת-מסלולית.
במקביל, סוכנות החלל הסינית תשגר את החלק הראשון במה שיהפוך עד 2022 לתחנת חלל מאוישת. התחנה תתבסס על הניסיונות המוצלחים של הסינים בשתי תחנות החלל הקטנות יותר, טיאנגונג 1 וטיאנגונג 2 ("הארמון השמימי"). אם הלונרגייט של נאס"א לא תתממש, ואם המדינות השותפות בתחנת החלל הבינלאומית לא יאריכו את פעילותה אחרי 2024, סין תהיה המדינה היחידה בעולם עם נוכחות קבע בחלל.