השנה הקרובה תהיה גורלית לתעשיית החלל – ואולי לאנושות כולה. חקר החלל הוא עסק יקר להפליא ואיטי להחריד. לפיתוחים טכנולוגיים ולמדע בסיסי לוקח שנים, לפעמים אפילו עשורים שלמים, להבשיל לכדי חלליות חדישות ומשימות פורצות דרך. 2020 תהיה השנה בה נקצור את אשר נזרע לפנינו.
קצת קשה להאמין, אבל מאז חיסול תוכנית מעבורות החלל ב-2011, למעצמה הגדולה בעולם אין חללית משל עצמה שמסוגלת לשאת אסטרונאוטים. בשנים האחרונות ארה"ב תופסת טרמפים על חלליות סויוז רוסיות כדי לשנע את אנשיה לתחנת החלל הבינלאומית. ב-2020 תושלם סוף סוף בנייתם של המשגר כבד SLS, והחללית אוריון שתורכב עליו, ולאמריקאים שוב תהיה יכולת לשגר בני אדם למסלול סביב לכדור הארץ, לירח ולמאדים במסגרת תוכנית ארטמיס.
אלא שהפעם נאס"א לא תהיה לבד. גם לחברות הפרטיות, שנאס"א שכרה את שירותיהן כדי לבנות את התשתית הטכנולוגית שלה, תהיה בקרוב יכולת לשגר בני אדם לחלל הקרוב והעמוק. ובמקביל, מרוץ ירח חדש יצא לדרך מול המעצמות החדשות, הודו וסין. אז ממאובנים במאדים ועד תחנת חלל סינית, מאינטרנט לווייני ועד דגימות קרקע מאסטרואידים, 2020 צפויה להיות שנה מרתקת של שיגורים והתרסקויות, משימות ותגליות, מנצחים ומפסידים. הנה כל מה שצריך לדעת על השלבים הבאים במסעו של האדם לכוכבים.
מאדים ב-2020: מענה לשאלה האם יש חיים על הכוכב האדום?
בספטמבר השנה חולל ג'ים גרין סערה תקשורתית. גרין, המדען הראשי של נאס"א, אמר בראיון לטלגרף הבריטי שקרב היום בו תכריז סוכנות החלל על מציאת חיים מחוץ לכדור הארץ – ותהה אם האנושות מוכנה לחדשות. כצפוי, חובבי תיאוריות קונספירציה קפצו על דבריו כמוצאי שלל רב: הנה, נאס"א מודה שהיא יודעת על קיומם של חייזרים ושומרת את המידע לעצמה!
האמת היא שאף אחד לא יודע אם אנחנו לבד ביקום, או אם החיים הם תהליך צפוי ושגור. רמז עבה, לכאן או לכאן, מסתתר באדמת מאדים – שהיה פעם כוכב לכת חמים ורטוב. אם חיים התפתחו עצמאית על שני כוכבי לכת סמוכים במערכת השמש שלנו, סביר להניח שנמצא אותם בכל פינה ביקום. בריאיון, גרין הכין את השטח לשתי משימות אסטרוביולוגיות שישוגרו למאדים ב-2020 – במטרה למצוא ראיות של ממש לחיים על כוכב הלכת האדום.
בשל המרחק הרב בין שני כוכבי הלכת, חלון ההזדמנויות לשיגור משימות למאדים נפתח אחת לשנתיים, קצת לפני שמאדים מגיע "לניגוד" עם כדור הארץ. החלון הבא ייפתח ביולי 2020, אז ישוגרו למאדים לא פחות משלושה רוברים, שתי מקפות ומסוק: סוכנות החלל האמריקנית תשגר את הרובר מארס 2020 (שיכלול גם מסוק רובוטי), סוכנות החלל האירופית ורוסקוסמוס הרוסית ישגרו את הרובר רוזלינד פרנקלין, מינהל החלל הסיני הלאומי ישגר את המקפת והרובר HX-1 ואפילו איחוד האמירויות הערביות תשגר את המקפת הופ מארס על גבי משגר יפני. ומה מעניין כל כך בשיגורים של קיץ 2020 על כוכב הלכת המדברי? התשובה היא חיים.
640px-PIA22460-Mars2020Mission-Helicopter-20180525.jpg
קשה להאמין אבל הרובר האמריקני מארס 2020 והרובר האירופי-רוסי רוזלינד פרנקלין יהיו המשימות האסטרוביולוגיות הראשונות מאז שוויקינג 1 ו-2 נחתו על מאדים ב-1976. במילים אחרות, 1976 היתה הפעם האחרונה שבה נחתות גרפו חופן אדמה, חיממו אותה ו"רחרחו" את האדים בתקווה לגלות שיירי מיקרואורגניזמים צלויים. התוצאות אז לא היו חד-משמעיות והפעם בסוכנויות החלל מאמינים שיש להן את הידע המדעי המקדים הנדרש להכרעה.
במובן מסוים, כל המשימות שנשלחו למאדים, לצד עבודה מדעית קפדנית על סביבות חיים קיצוניות בכדור הארץ, הכינו את הקרקע לרוברים החדשים – שידעו בדיוק מה לחפש ואיפה לחפש אותו. כך, למשל, מארס 2020 ינחת במכתש ג'זרו. היום אנחנו יודעים שבמכתש ג'זרו זרם נהר עתיק שנשפך לתוך אגם. אם אי פעם היו חיים במאדים, ייתכן שהם שקעו בקרקעית האגם, כוסו בסחף הנהר והשתמרו כמאובנים. אתר הנחיתה הייחודי נבחר הודות למיפוי השיטתי והגלובלי של שכננו הקר, לאורך עשרות שנים. קל להבין אם כן את ההתרגשות בקהילה המדעית לגבי השיגורים ב-2020, שכן אנחנו עשויים סופסוף לקבל תשובה סופית לשאלה האם יש (לפחות היו) חיים על מאדים?
pia23239.jpg
נוסף על הניסויים האסטרוביולוגיים שיערכו הרוברים במקום, מארס 2020 יחפור, יאסוף ויארוז עשרות דגימות קרקע – בתקווה שמשימה עתידית תצליח להביא אותן לניתוח דקדקני במעבדות כדור הארץ. במקרה של תוצאות חיוביות ממארס 2020 או מרוזלינד פרנקלין, אנחנו צפויים לראות משימה כזאת במחצית השנייה של העשור הבא. דגימות הקרקע, יחד עם הניתוח הכימי של הסביבות בהן נחפרו, יצליחו לתת תשובה סופית לשאלה הנצחית של בואי: האם יש חיים על מאדים?
הירח ב-2020: שיגורים של סין, ארה"ב והודו יהוו אבן דרך חשובה לקראת חזרת האדם לירח
ב-2017, טראמפ חתם על צו נשיאותי המורה לנאס"א לחזור לירח – עד שנת 2024. בד בבד, נאס"א ממשיכה להתקדם עם תוכנית ממשל אובמה לבניית תחנת חלל בינלאומית סמוך לירח, הלונרגייט, שתבסס נוכחות קבע על הירח ותאפשר שיגור פשוט יותר של מסעות מאוישים למאדים בעשור השלישי של המאה ה-21.
לפי התוכנית ארטמיס המשולבת, החלק הראשון של התחנה הראשונה, שיכלול את מערכות ההנעה והחשמל, ישוגר ב-2022, ומעבורת החלל המאוישת הראשונה, שתהיה אמריקנית, תצטרף אליו ב-2024. התחנה תקיף את הירח במסלול אליפטי מאוד סביב נקודת לגראנז' 2 – נקודה יציבה יחסית בין מסות הארץ והירח – כשהוא נע, במשך שישה ימים, במרחק של בין 70,000 ק"מ ל-1,500 ק"מ מפני השטח של הירח. התוכנית היא שמשימות מאוישות ובלתי-מאוישות יעגנו בתחנה בדרכן לירח, למאדים וליעדים רחוקים יותר.
היתרון הגדול ביותר של התוכנית, לדעת חסידיה כמובן, נעוץ באפשרות לבנות מחדש – ובבטחה יחסית – את יכולות האסטרונאוטים וסוכנויות החלל בחלל העמוק, לפני הנחיתה על הירח ועל מאדים. ואילו המתנגדים רואים בתחנת החלל הירחית בזבוז משווע של כספי ציבור, וקוראים לשיגור ישיר לירח, כמו בתוכנית אפולו. ספק אם לארה"ב ושותפותיה (קנדה ויפן כבר הצטרפו ללונרגייט) יהיו את המשאבים גם לבניית תחנת חלל חדשה וגם להנחתת אדם על הירח עד 2024 – והקונגרס יכריע בסוגייה כבר בשנה הקרובה. וכמו תמיד, אם נשיא חדש ייכנס לבית הלבן ב-2020, הוא יקבע סדר עדיפויות משלו לנוכחות האמריקנית בחלל.
לוח הזמנים המוצע: ארטמיס 1, חללית מסוג אוריון, תהיה בלתי מאוישת ותשוגר למסלול סביב הירח בנובמבר 2020. ארטמיס 2 תשלח ארבעה אנשי צוות להקיף את הירח ב-2022. וארטמיס 3 תשגר ארבעה אנשי צוות לתחנת החלל הירחית ב-2024 – ושניים מהם ימשיכו משם לקוטב הדרומי של הירח.
timeline.jpg
אבל על ארה"ב להזדרז. ב-2013 סין הפכה למעצמה השלישית בהיסטוריה שנחתה על הירח עם משימת צ'נגאה 3. ב-2019 סין הפכה למדינה הראשונה בהיסטוריה שנחתה בהצלחה על צדו הרחוק של הירח עם צ'נגאה 4. וב-2020 סין תשגר את צ'נגאה 5 – המשימה הראשונה שתאסוף ותחזיר דוגמיות קרקע מהירח מאז לונה 24 הסובייטית ב-1976. הסינים מתכננים להחזיר לכדור הארץ לפחות 2 ק"ג אדמת ירח – הרבה פחות מ-382 הק"ג שנאספו במשימות אפולו, אבל הרבה יותר מ-300 הגרמים שהסובייטים הצליחו לאסוף בשלוש משימות לונה. לצד הערך המדעי האדיר של כל חלקיק ירח, זהו איתות נוסף לשאיפותיה של סין בחלל בכלל – ועל הירח בפרט.
dLelFWp4nu0xRxRBKca3.jpg
דגל נוסף שיש לעקוב אחריו במרוץ הירח החדש הוא הדגל ההודי. בספטמבר השנה, הודו ניסתה להפוך למדינה הרביעית בהיסטוריה שנוחתת על הירח. בדומה לחללית הישראלית בראשית, גם הקשר עם הנחתת ויקראם אבד – והמקפת צ'אנדריאן 2 זיהתה את אתר ההתרסקות. אבל הארגון ההודי לחקר החלל ממש לא מתכוון להרים ידיים. עד נובמבר 2020 תנסה הודו לשגר את צ'אנדריאן 3, משימה נוספת שתורכב ממקפת ומנחתת. הודו מתכננת לשגר משימה מאוישת ראשונה לחלל עד 2020 – ולהנחית אסטרונאוט ראשון על פני הירח עד סוף העשור.