לראשונה, "הוריקן חלל" התגלה באטמוספרה העליונה של כדור הארץ. לווייני מחקר גילו את ההוריקן ב-2014, כשהוא משתולל במשך שעות מעל הקוטב הצפוני. הנתונים שנאספו אז נמצאו כעת במחקר רטרוספקטיבה שערכו חוקרים בהובלת אוניברסיטת שאנדונג שבסין, והתפרסמו בכתב העת Nature Communications. הוריקני חלל היו עד כה תיאורטיים בלבד, אבל החוקרים מאמינים שהם שגרתיים למדי – בכדור הארץ ומעבר לו.
לסופה טרופית, או הוריקן, מבנה מוכר שקל לזהות בתמונות לוויין: עננים המסתחררים סביב ל"עין הסערה" השקטה, לרוב בצורת זרועות. הסופה העוצמתית נוצרת באטמוספרה התחתונה ומלווה ברוחות עזות ובגשמים עזים, שעלולים לזרוע הרס רב על הקרקע. הוריקנים נצפו גם על כוכבי לכת אחרים, כמו צדק ושבתאי.
640px-Hurricane_Isabel_from_ISS.jpg
בדומה לכך, הוריקן החלל שהופיע ב-20 באוגוסט 2014 מעל הקוטב הצפוני השתרע על פני שטח בלתי נתפס של כ-1,000 ק"מ - כמרחק בין חיפה לאתונה. הסופה נוצרה בגובה של 110 ק"מ מעל פני השטח, באטמוספרה העליונה של כדור הארץ, והגיעה עד לגובה של 860 ק"מ, גבוה בהרבה מלוויינים כמו תחנת החלל הבינלאומית. החלקיקים הטעונים שהרכיבו את ההוריקן הסתדרו במספר רב של זרועות ספירליות, שהסתובבו נגד כיוון השעון במהירויות של עד 2,100 מטר לשנייה. ואילו מרכז סערת הפלזמה היה שקט לגמרי, כמו סופות הוריקן סטנדרטיות.
אלא שההוריקן הזה לא המטיר גשם, אלא אלקטרונים לתוך היונוספירה. היונוספרה היא שכבה באטמוספרה של כדור הארץ בה יש אלקטרונים חופשיים, מה שגורם לשכבה זו להוליך חשמלית. ממטרי האלקטרונים הטעונים חשמלית פגעו באלקטרונים החופשיים ויצרו אפקט מרהיב: זוהר קוטב, או אורורה, בצורת סופת ציקלון, שנמשך כשמונה שעות.
זוהר צפוני ספירלי
לרוב, אותם אורות ירקרקים, כחלחלים או אדמדמים בקטבי כדור הארץ נוצרים כאשר רוח של חלקיקים טעונים מהשמש שהצליחו לחמוק מחגורות ואן אלן המקיפות את כדור הארץ, להגיע לאטמוספרה – ולפגוע במולקולות אוויר. כך, למשל, זוהר קוטב ירוק מקורו בהתנגשות של רוח השמש עם אטום חמצן. אולם לא נרשמה פעילות סולארית מיוחדת בעת הסערה, והחוקרים פנו למודלים כדי להסביר את התופעה.
לפי ממצאיהם, הוריקן החלל נגרם על ידי שחרור מסיבי של חלקיקים טוענים מהשמש שנלכדו בעבר בשדה המגנטי של כדור הארץ – ושוחררו כשקווי השדה התחברו מחדש. תהליך מוכר זה, שנקרא "איחוי מגנטי", חולל את הסופה למרות שהשמש הייתה שקטה באופן יחסי באותו יום ב-20 באוגוסט 2014.
מאחר שאיחוי מגנטי הוא תהליך אוניברסלי של שדות מגנטיים, יש להניח שהוריקנים נפוצים ביקום כולו. בנוסף, הבנה טובה יותר של תהליכים בשדה המגנטי של כדור הארץ יעזרו לנו לצפות סערות עתידיות – ולהגן טוב יותר על לוויינים, תקשורת רדיו ומערכות ניווט לווייני.