ב-1963 שוגרה ולנטינה טרשקובה למסע סביב כדור הארץ, והפכה לאישה הראשונה בחלל. אבל מאז טיסתה של טרשקובה ועד היום טסו לחלל 568 בני אדם – ורק 65 מהם, או קצת יותר מ-11%, היו נשים. מבין 65 הנשים שטסו לחלל, 51 היו אמריקאיות, ורובן ככולן טסו במסגרת תוכנית מעבורות החלל או לתחנת החלל הבינלאומית – ועד היום אף אישה עוד לא הרחיקה לכת מעבר למסלול לווייני נמוך מסביב לכדור הארץ.
כן, גם ביום האישה הבינלאומי 2021, שחל מחר (שני), נראה כי החלל בפרט, ותעשיית החלל בכלל, הם עדיין נחלתם הכמעט-בלעדית של גברים. אבל בשנים האחרונות סוכנויות חלל ברחבי העולם עושות מאמץ ממשי להגיע לייצוג שוויוני גם בין הכוכבים. תמונת מצב עגומה – אבל גם אופטימית.
לא רק טייסי קרב
האסטרונאוטים הראשונים, כמו יורי גגרין הסובייטי או אלן שפרד האמריקאי, היו טייסי קרב, וטרנים של מלחמת העולם השנייה שהמשיכו לשרת כטייסי ניסוי של כלי טיס חדישים לפני שנבחרו לתוכניות החלל המאוישות. מאחר שרק קומץ נשים לחמו כטייסות, תוכניות חלל כמו תוכניות מרקורי ואפולו היו על טהרת המין הגברי, והאסטרונאוטים נדרשו לא פעם לשלוט ידנית על החלליות.
640px-Project_Mercury-Mercury_Seven-Astronauts.jpg
כיום לא זאת בלבד שיותר נשים משרתות בחילות אוויר ברחבי העולם, גם פחות ופחות חלליות דורשות ידיים על ההגה. דאג הארלי ובוב בנקן, למשל, שטסו על גבי הדרגון 2 של חברת ספייס אקס, הצטרכו רק לפקח על העגינה האוטומטית בתחנת החלל הבינלאומית – ולמעשה טסו לחלל כנוסעים ולא כטייסים. הטיסה לחלל עדיין מסוכנת, וכנראה שהיא לעד תדרוש מאמץ פיזי ופסיכולוגי לא מבוטל, אבל היא כבר אינה מצריכה טייסי קרב מנוסים.
במקביל, גם יחס החברה לנשים השתנה – וסביבת העבודה הפכה להרבה פחות פוגענית וטורפנית. דוגמא קלאסית לכך היא ה"מתיחה" של כמה ממהנדסי משימת אפולו 12, שהכניסו שלוש תמונות אמצע של דוגמיות פלייבוי לפנקס המטלות המבצעי של המשימה. האסטרונאוטים גילו את הבדיחה סרת-הטעם על אדמת הירח, והאסטרונאוט צ'ארלס קונראד אפילו עצר את פעילותו ודילג לעברו של אלן בין כדי לראות את התמונה שהוא קיבל.
האישה הראשונה על הירח
הזמנים משתנים, וכבר בשנים הקרובות אנו צפויים לראות את האישה הראשונה נוחתת על הירח. במסגרת תוכנית ארטמיס (אחותו התאומה של אפולו) להחזרת ארה"ב לירח, נאס"א מתכוונת להנחית את האישה הראשונה (והגבר הבא) על הירח עד שנת 2024. מבין 18 האסטרונאוטים שנבחרו ב-2020 לתוכנית ארטמיס, 9 הן אסטרונאוטיות. אחת מהן תהיה האישה הראשונה בהיסטוריה לחלל העמוק, כנראה ב-2023.
artemis_cadre.jpg
התקדמות דומה נרשמה גם בתוכנית החלל המאוישת של ESA, סוכנות החלל האירופית, ששלחה עד היום שתי נשים בלבד לחלל. בפברואר השנה הודיעה ESA כי היא מגייסת אסטרונאוטים חדשים – לראשונה מזה 11 שנה. בסבב המיונים האחרון ב-2008, רק כ-16% מבין 8,000 מגישי המועמדות היו נשים, ומבין שבעת האסטרונאוטים של הסוכנות הזמינים כיום לשיגור, רק אחת, האיטלקייה סמנתה כריסטופורטי, היא אישה.
ב-ESA נחושים לשנות את המאזן הזה, ובסוכנות החלל פצחו ביוזמה לעידוד נשים מכל מדינות האיחוד להציע את מועמדותן. ב-2019 אפילו שיווקו בסוכנות החלל בובות ברבי בצורת כריסטופורטי, בניסיון לעודד ילדות לשאוף לכוכבים.
Samantha_Barbie.jpg
כמובן, הצהרות לחוד ומעשים לחוד. אחת הבעיות בשילוב נשים בטיסות לחלל היא שכל מערך תעופת החלל נבנה עבור גברים. כך, למשל, ב-2019 האסטרונאוטיות כריסטינה קוך ואן מקליין התכוונו לצאת להליכת חלל מחוץ לתחנת החלל הבינלאומית. האסטרונאוטית הראשונה שיצאה להליכת חלל הייתה קתרין סאליבן ב-1984, אבל מעולם לא היה צוות שהורכב כולו מנשים. בנאס"א התכוונו לחגוג את המאורע ההיסטורי, אלא שאז התברר, למרבה המבוכה, שאין שתי חליפות חלל במידת מדיום על סיפון התחנה.
מקליין הוחלפה ברגע האחרון באסטרונאוט ניק הייג, והליכת החלל הכל-נשית הראשונה יצאה לדרך רק חודשים אחר כך, הפעם עם כריסטינה קוך וג'סיקה מאיר. התאמות הכרחיות נוספות כוללות, למשל, את אפודי המגן של החברה הישראלית סטמראד, שנועדו להגן על אסטרונאוטים בחלל העמוק מפני קרינה, והותאמו במיוחד לאנטומיה הנשית. גם שירותי החלל החדישים, ששוגרו לתחנת החלל הבינלאומית בספטמבר אשתקד, כוללים לראשונה משפך שתן לנשים.
קראו עוד:
- מסע בין כוכבות: האסטרונאוטיות שעשו היסטוריה
- כוכבות בחלל
- הרצאת האסטרונאוטית ניקול סטוט | שבוע החלל הישראלי 2021
נשים מנוגה, נשים למאדים
למעשה, לאסטרונאוטיות מספר יתרונות מובנים על פני אסטרונאוטים. ראשית, האישה הטיפוסית צורכת פחות חמצן וקלוריות מהגבר הטיפוסי, וזאת משום שהיא שוקלת פחות והיא נמוכה מהגבר הטיפוסי. כל אלה יתרונות משמעותיים במשימות חלל, בהן כל ק"ג עולה אלפי ועשרות אלפי דולרים. במחקר שערך ויליאם ראו מאוניברסיטת אוהיו נמצא כי גם המבנה הפיזיולוגי וההורמונלי של נשים מתאים יותר למשימות חלל ארוכות טווח, כמו למאדים: נשים מתחת לגיל 30 חשופות פחות למחלות לב בזכות רמות גבוהות של ההורמון אסטרוגן, ורמות הברזל בדמן נמוך יותר, גורם שמפחית את הסיכוי להרעלה בזמן המשימה. לפי נתוני נאס"א, נשים גם מועדות פחות להידרדרות השמיעה והראייה בתנאי מיקרו-כבידה.
וזה רק הצד הפיזי. ייתכן שהאתגר המשמעותי ביותר במסע בן חצי שנה לכוכב הלכת האדום יהיה פסיכולוגי. בהדמיות מאדים שנערכו, הן בנאס"א והן מחוצה לה, נמצא כי נשים פחות תוקפניות ויותר סובלניות לזולתן. נשים בהדמיות התמודדו טוב יותר עם מצבי לחץ, אבל גם עם שעמום וחסך בגירויים.
כמובן, לא הכול ורוד. ראו מזהיר כי אסטרונאוטיות צריכות להימנע מהליכות חלל בזמן המחזור החודשי, כדי להימנע מסחרחורת והקאה עקב הירידה בנפח הדם. בנוסף, נשים גם רגישות יותר לקרינה מייננת וכפי הנראה גם עצמותיהן יידלדלו מהר יותר מעצמות הגברים. לבסוף, נשים מועדות לדלקות בדרכי השתן, אבל זו בעיה רפואית פתירה למדי במכלול הקשיים שמציב החלל החיצון בפני האדם.
רק שליש מעובדי נאס"א – נשים
אסטרונאוטים הם כמובן רק קצה הקרחון של תעשיית חלל אדירה, לאומית ופרטית, וההישגים בחלל החיצון עוד לא באים לידי ביטוי כאן על הקרקע. גלובלית, רק כ-30% מכל העוסקים במקצועות המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה (STEM) הם נשים – ובתעשיית החלל הן כנראה נדירות עוד יותר. מכלל כוח העבודה ההנדסי של תעשיות התעופה והחלל, רק 24% הן מהנדסות – נתון שלא השתנה זה עשורים. ומה לגבי סוכנויות החלל הגדולות? כשליש מעובדי נאס"א, המעסיקה כ-17,000 עובדים, הן נשים. זה גם כמעט שיעורן בקרב מחברי ההנהלה הבכירה של הארגון. בהנהלה המדעית, עם זאת, נשים מהוות רק 16%. המספרים בחברות החלל הפרטיות מייאשים עוד יותר. כך, למשל, ב-2016 רק 14% מכוח האדם בספייס אקס היו נשים.
ועדיין, התדמית של תחום החלל כמקצוע לגברים קשוחים או מדענים גיקים הולכת ונשחקת בשנים האחרונות, ככל שאנחנו רואים יותר נשים בחזית, החל מנוכחותן של אסטרונאוטיות המסיימות את תוכנית ההכשרה, ועד נוכחותן בהנגשת התחום במדיה ובשידורים החיים של נאס"א. כל אלה הן השראה עצומה עבור נשים, נערות וילדות מכל רחבי כדור הארץ.