שנתיים אחרי שיגור המקפת אל-עמל ("התקווה") למאדים, איחוד האמירויות הערביות ממשיכה לשאוף לכוכבים – ולהשקיע משאבים אדירים בדרכה להפוך למעצמת החלל החשובה בעולם הערבי. שלשום (שישי) חתמו נציגי מרכז החלל מוחמד בין ראשיד (MBRSC) על מזכר הבנות עם נציגי מינהל החלל הסיני (CNSA) לשיגור הרובר ראשיד-2 אל הירח.
עוד השנה צפויה איחוד האמירויות לשגר את הרובר הירחי ראשיד – ותהפוך רשמית למדינה הרביעית בהיסטוריה שנחתה נחיתה רכה על הירח, אחרי ברה"מ, ארה"ב וסין. הרובר ראשיד, שמשקלו 10 ק"ג, ינחת על הירח באמצעות הנחתת Hakuto-R של החברה היפנית אייספייס. הרובר והנחתת ישוגרו לירח על גבי משגר פאלקון 9 של חברת ספייס אקס.
אבל באמירויות כבר מסתכלים קדימה ומתכננים את הצעד הבא – הרובר ראשיד 2. במסגרת שיתוף הפעולה הראשון בין שתי המדינות בתחום החלל, באיחוד האמירויות יפתחו את הרובר – וסין תעזור להנחיתו, לשלוט בו ולהעביר את הנתונים שיאסוף לכדור הארץ במסגרת משימת צ'אנגה 7 שלה לקוטב הדרומי של הירח. מלבד הרובר הערבי, המשימה תכלול מקפת, נחתת, לוויין ממסר להעברת נתונים וגשושית מקפצת. צ'אנגה 7, ובה גם הרובר ראשיד 2, תשוגר ב-2024 על גבי המשגר לונג מארץ' 5.
הישגים מרקיעי שחקים – לירח, האסטרואידים ומאדים
מאז ייסוד סוכנות החלל האמירתית ב-2014, מדינת המפרץ מנסה למצב את עצמה כמעצמת חלל. ב-2019 היא שיגרה את האסטרונאוט הראשון שלה, חמזה אל-מנסורי, לתחנת החלל הבינלאומית (מאוחר יותר נחשף שאל-מנסורי לקח עמו את דגל ישראל לתחנה), ובשנה הבאה צפוי להשתגר האסטרונאוט האמירתי השני סולטן אל-ניידי. ב-2021 הגיעה המקפת אל-עמל לכוכב הלכת האדום, ומאז היא חוקרת בהצלחה את האטמוספירה והאקלים של מאדים – המשימה הבין-פלנטרית הראשונה בעולם הערבי. ואילו בשנה שעברה הודיעו האמירתים על המשימה השאפתנית ביותר שלהם: גשושית שתחקור שבעה אסטרואידים בחגורת האסטרואידים ותנחת על אחד מהם. לפי התוכנית, הגשושית תשוגר ב-2028.
בנוסף, וכחלק מהסכמי אברהם, איחוד האמירויות משתפת פעולה בתחום החלל גם עם ישראל, למשל בפיתוח לוויינים וטכנולוגיות חלל כמו רובוטיקה ומערכות אופטיות. באמירויות כבר שותפים למחקר מלוויין הסביבה הישראלי-צרפתי ונוס, וגם עמותת spaceIL חתמה עם האמירויות על הסכם לשתף פעולה מדעי, טכנולוגי וחינוכי במסגרת החללית הישראלית בראשית 2 – שעתידה להשתגר לירח בשנת 2024 ולהניף עליו את דגלי שתי המדינות.
היה זה אך טבעי אם כן שהשאפתנות האמירתית תוביל אותה גם לשיתוף פעולה עם סין. בשנים האחרונות סין משקיעה הון עתק בתוכנית צ'אנגה (אלת הירח הסינית) שלה. ב-2013 הפכה למדינה השלישית בהיסטוריה – אחרי ברה"מ וארה"ב – שהנחיתה חללית על הירח עם צ'אנגה 3, וב-2019 הפכה למדינה הראשונה בהיסטוריה שהנחיתה רובר בצד הרחוק של הירח עם צ'אנגה 4. בדצמבר אותה השנה שבר הרובר יוטו 2 ("ארנב" 2, לפי האגדה על הארנבים המקפצים בירח) את שיא השרידות על הירח של הרובר הסובייטי לונוחוד 1 ב-1971. וב-2020 החזירה צ'אנגה 5 דוגמיות קרקע מהירח – הדוגמיות הראשונות שהובאו לכדור הארץ מאז משימת לונה 24 ב-1976.
השלב הבא של התוכנית הסינית יכלול החזרת דוגמיות קרקע מהקוטב הדרומי של הירח, השופע מרבצי קרח, כהכנה למשימה המאוישת לירח עד שנת 2030, ובהמשך כהכנה לבסיס רובוטי ומאויש במקום. צ'אנגה 6 תחזיר דוגמיות קרקע ראשונות מהקוטב הדרומי וצ'אנגה 7 תנסה לעשות שימוש ראשון במשאבים המקומיים. שתי המשימות עתידות להמריא לירח ב-2024.
גם בנאס"א מחממים מנועים
מרוץ הירח החדש הזה אינו חד-צדדי, כמובן, וארה"ב ושותפותיה מתכוונות להקדים את סין ולהנחית את האסטרונאוט הבא והאסטרונאוטית הראשונה על אדמת הירח עד שנת 2025 במסגרת תוכנית ארטמיס. אמנם ארטמיס 1, הלא-מאוישת, עדיין לא המריאה כמתוכנן, אבל בנאס"א כבר עובדים במרץ על התשתית הלוגיסטית הנדרשת לבניית ולתחזוקת בסיס מאויש בקוטב הדרומי של הלוויין שלנו.
שלשום (שישי) פרסמה סוכנות החלל האמריקנית קול קורא לחברות מסחריות לפיתוח רכב נחיתה ירחי לתוכנית ארטמיס. ב-2021 בחרה נאס"א בחללית הענקית סטארשיפ של חברת ספייס אקס כמערכת הנחיתה האנושית (HLS) לארטמיס, בצעד שהפתיע רבים בתעשיית החלל. לרוב, סוכנות החלל משתמשת בשירותיהם של שני קבלנים לפחות, גם כדי לעודד תחרות בתעשיית החלל וגם כדי לעמוד בלוחות הזמנים במקרה של עיכוב באחד הפרויקטים. כאמור, נאס"א בחרה לחרוג ממנהגה ולהעניק לחברת ספייס אקס את מלוא החוזה לפיתוח המערכת, על סך 2.89 מיליארד דולר.
כעת, ועוד לפני שהסטארשיפ המריאה לטיסת הבכורה שלה, בנאס"א מבקשים לפתח מערכת נחיתה שנייה למשימות ההמשך (כלומר, סטארשיפ בכל מקרה תנחית את האסטרונאוטית הראשונה והאסטרונאוט הבא במסגרת משימת ארטמיס 3). לפי תנאי המכרז החדש – שספייס אקס אינה רשאית לגשת אליו כמובן – חברה מסחרית שתרצה להנחית אסטרונאוטים אמריקנים ובינלאומיים במסגרת ארטמיס תצטרך להוכיח את הטכנולוגיה שלה בשתי טיסות ניסוי לירח: אחת לא-מאוישת ואחת מאוישת.
