מי ינצח במרוץ החדש לירח – ארצות הברית, סין או ספייס אקס?

3-egk9pie5b-rtrmadp-3-space-exploration-china-moon.jpg

במאה ה-20 ניצחה ארצות הברית את ברית המועצות במרוץ לחלל, בעקבות הנחיתה על הירח. אבל מי יחזור לשם ראשון במאה ה-21? ארצות הברית, סין או אולי בכלל חברה פרטית כמו ספייס אקס?

סין היא מעצמת חלל, ובשנים האחרונות היא משקיעה הון עתק בתוכנית הקרויה צ'אנגה, על שם אלת הירח הסינית. כך, ב-2020 שיגרה סין את משימת איסוף הדוגמיות צ'אנגה 5. הנחתת נחתה על אדמת הירח, חפרה בה ואספה ממנה דוגמיות. בשלב השני רכב המראה קטן שמכיל את דוגמיות האדמה המריא מפני הירח וחבר בהצלחה למקפת שחיכתה במסלול. אחרי החבירה עבר מֵכל הדוגמיות מרכב ההמראה לתוך קפסולה מיוחדת, נכנס כך לאטמוספירה של כדור הארץ, ומיד לאחר מכן ניתק מהקפסולה, פתח מצנח ונחת בשלום בלב מונגוליה.

נשמע מוכר? זה בדיוק רצף הפעולות שנדרש כדי להנחית אדם על הירח, והסינים כבר עובדים במרץ על המשגר הכבד במיוחד לונג מארץ' 9, שייקח אותם לשם. במקביל, בכירים במִנהל החלל הסיני (CNSA) אומרים כי ביכולתם להנחית את הטייקונאוט (אסטרונאוט סיני) הראשון על אדמת הירח עד 2029, ולאחר מכן להקים בסיס סיני בקוטב הדרומי של הירח – בדומה לתוכנית ארטמיס. יצוין כי לפי לוח הזמנים הנוכחי, ארצות הברית תנחית את האסטרונאוטית הראשונה והאסטרונאוט הבא כבר ב-2025, אבל היעד הזה תמיד יכול להידחות, וסין תמיד יכולה להפתיע.

אין ספק שאם תוכנית ארטמיס תתעכב וסין תניף את הדגל האדום על אדמת הירח כ-70 שנה אחרי שארצות הברית קיפלה את הדגל שלה – התמונה הזאת תפגע ביוקרה האמריקנית. אלא שהרבה מאוד השתנה בעולם מאז המלחמה הקרה, ותוכנית ארטמיס היא לא תוכנית לאומית כפי שהייתה תוכנית אפולו.

ראשית, בארטמיס חברות 18 מדינות מלבד ארצות הברית (ובכללן ישראל), ואסטרונאוטים מלאומים שונים – אירופאים, קנדים, יפנים ועוד – צפויים לשהות בלונר גייטוויי, ובהמשך גם לנחות על הירח ממש. ושנית, במסגרת תוכנית אפולו נאס"א בנתה או קנתה מקבלני משנה את כל רכיבי המשימות (המשגר, החללית, רכב הנדידה הירחי ועוד), ואילו ארטמיס היא מאמץ משותף של המגזר הציבורי והעסקי. ברוח מהפכת החלל החדש חברות פרטיות ימלאו תפקיד מכריע בהצלחה המשימה. 

אולי הדוגמה הטובה ביותר לכך היא העובדה שהאסטרונאוטים של נאס"א ינחתו על הירח בסטארשיפ של ספייס אקס – חללית שלא תהיה בבעלות נאס"א; נאס"א רק תשכור אותה מספייס אקס. ובקרוב מתכוונים בסוכנות החלל לפרסם מכרז לבניית רכב נחיתה ירחי שני, והמועמדות המובילות לזכייה בו הן בלו אוריג'ין או דיינטיקס. ואם כך, עד סוף העשור כבר יהיו כמה חברות פרטיות שיטיסו אסטרונאוטים לירח ובחזרה.

אך האם פירושו של דבר שספייס אקס תקדים גם את סין וגם את נאס"א – ותהיה הראשונה שתנחת על הירח מאז אפולו 17? לא בדיוק. ספייס אקס לא מתחרה בנאס"א. להפך: נאס"א היא הלקוחה הגדולה ביותר של ספייס אקס.

אם אסטרונאוט קנדי יטוס לירח בחללית של ספייס אקס, האם זה אומר ש"קנדה נחתה על הירח"? ואם מיליונר פקיסטני יחליט לצאת לירח דבש מסביב לירח בחללית של בלו אוריג'ין, האם זה אומר שפקיסטן הצליחה להכניס אסטרונאוט למסלול סביב הירח? נראה שלא. מהפכת החלל החדש שינתה את האופן שבו אנחנו מודדים הצלחה: במקום מפעל לאומי ריכוזי, היום מעצמת חלל נמדדת לפי אקוסיסטם שלם של יזמות, תעשייה ומחקר אקדמי.

אוקיי, אז נראה שהאדם הבא שינחת על הירח יהיה אסטרונאוטית של נאס"א (בחללית של ספייס אקס). ועכשיו לשאלה הכי מעניינת: האם האסטרונאוטית הזאת תוכל להשתמש בכלי הרכב שנאס"א השאירה על אדמת הירח?