סוכנות החלל האמריקנית וחלוצת החלל החדש ספייס אקס הודיעו כי הן בוחנות את ההיתכנות הטכנולוגית והכלכלית לשיגור משימת שירות לטלסקופ החלל האבל – כפי הנראה באמצעות חללית מסוג דרגון.
טלסקופ החלל האבל שוגר לפני יותר משלושים שנה, ומתקרב לקצה חייו. הטלסקופ האהוב תקין לחלוטין, והוא ממשיך לשמש אסטרונומים מרחבי העולם, אבל הוא נופל חזרה לכדור הארץ כתוצאה מגרר אטמוספרי – והוא צפוי להישרף באטמוספרה במהלך העשור הבא. זאת ועוד, חלקים מהטלסקופ בן ה-12 טונות – כמו המראה הראשית וגוף הטלסקופ – צפויים לשרוד את הכניסה לאטמוספרה ולפגוע בקרקע, עם פוטנציאל לפגיעה ברכוש או בחיי אדם.
משימה מאוישת להאבל?
התוכנית המקורית של נאס"א הייתה להנחית חזרה את טלסקופ החלל האבל בכדור הארץ באמצעות מעבורת חלל – ולהציגו במוזיאון הסמית'סוניאן. זה כמובן לא אפשרי יותר שכן צי מעבורות החלל יצא משימוש ב-2011, ומעבורות האנטרפרייז, דיסקברי, אטלנטיס ואנדוור הפכו בעצמן למוצגים מוזיאוניים.
עוד לפני כן, במשימת השירות החמישית והאחרונה לטלסקופ החלל ב-2009, האסטרונאוטים של מעבורת החלל אטלנטיס התקינו בטלסקופ מנגנון תפיסה רכה שיאפשר לכל חללית אחרת – מאוישת או אוטומטית – להתחבר בקלות לטלסקופ ולשנות את מסלולו, בין אם במטרה להאריך את חייו ובין אם במטרה לרסק אותו בצורה מבוקרת.
אין קושי עקרוני, עם כן, לשיגור חללית דרגון שתתחבר לטלסקופ החלל ותרים אותו, ממסלולו הנוכחי של 540 ק"מ, למסלולו המקורי של 600 ק"מ מעל גובה פני הים, כפי ששוגר על ידי מעבורת החלל דיסקברי ב-1990. לפי הערכות, העלאת המסלול עשויה להאריך את חיי הטלסקופ ב-15 עד 20 שנה. לעומת זאת, אם יוחלט שלא לשגר משימת שירות לטלסקופ, נאס"א תצטרך לשגר במהלך העשור הנוכחי משימה שתרסק את הטלסקופ בבטחה, כנראה ב"בית הקברות לחלליות" שבאוקיינוס השקט.
יתרה מכך, ייתכן שבנאס"א ובספייס אקס ירצו לנצל את ההזדמנות – וגם לשדרג ולתחזק את מערכות הטלסקופ עצמו. כך, לדוגמה, ב-2018 האבל נכנס ל"מצב בטוח" עקב תקלה באחד הגירוסקופים שלו (האבל משתמש בשלושה גירוסקופים כדי "להינעל" על מטרותיו). החלפת מערכות ישנות כמו הגירוסקופים במערכות חדשות ומשוכללות יותר תבטיח את המשך תפקודו האופטימלי. אלא שלשם כך, יצטרכו אסטרונאוטים בשר ודם לטוס לטלסקופ, להסיר את המערכות הישנות ולהתקין את החדשות בסדרה של הליכות חלל מורכבות.
אייזקמן: "להגביה ולשרת את האבל ללא תמיכה ממשלתית"
שאלה מעניינת אחרת נוגעת למימון המשימה, בין אם היא תהיה מאוישת ובין אם לאו. בצוות שגיבשו נאס"א וספייס אקס, שעתיד לדון בהיתכנות התוכנית במשך חצי שנה, שותף גם אדם שהוא לא מדען טילים: המיליארדר ג'ארד אייזקמן, מי ששילם ופיקד על משימת אינספיריישן4, המשימה הראשונה בהיסטוריה ללא אסטרונאוטים "מקצועיים", ששיגרה ארבעה אזרחים לחלל בחללית דרגון של חברת ספייס אקס בשנה שעברה.
בפברואר השנה הכריז אייזקמן על תוכנית פולאריס: שלוש טיסות מסחריות ושוברות שיאים, שתיים מהן בחללית הדרגון של חברת ספייס אקס והשלישית שתהיה המשימה המאוישת הראשונה בחללית הסטארשיפ החדשה. בדומה לתוכנית ג'מיני שקדמה לתוכנית אפולו, משימות פולאריס האזרחיות נועדו לבנות את יכולותיה של ספייס אקס – ואת יכולות האסטרונאוטים שלה – לקראת הנחיתה על מאדים. כך, המשימה הראשונה, פולאריס דון (Polaris Dawn) שתשוגר בשנה הבאה, תנסה לשבור שני שיאים: הליכת החלל הראשונה במשימה מסחרית, והקפת כדור הארץ בגובה שישבור את השיא הקודם של 1,375 ק"מ מעל גובה פני הים – השיא שקבעו צ'ארלס "פיט" קונראד וריצ'רד גורדון במשימת ג'מיני 11 ב-1966 (משימות אפולו לירח טסו גבוה בהרבה, אבל הן לא טסו במסלול סביב כדור הארץ).
במילים אחרות, אייזקמן יכול לממן בעצמו את משימת השירות לטלסקופ החלל האבל במסגרת תוכנית פולאריס: ספייס אקס תתרגל הליכות חלל תובעניות, ונאס"א והעולם ירוויחו עוד שנים רבות עם האבל – ללא כל עלות למשלם המיסים האמריקני.
"בהחלט, הרעיון להגביה ולשרת את האבל – בהנחה שהמחקר שלנו יתמוך בהיתכנותו של מהלך כזה – תהיה משימה שנייה הגיונית לתוכנית פולאריס", מסר אייזקמן במהלך מסיבת העיתונאים שערך יחד עם מנהלי נאס"א וספייס אקס. "אנחנו יכולים לנצל את הפיתוחים של תעשיית החלל המסחרית כדי להוציא לפועל משימה בתמיכה מינימלית או ללא כל תמיכה ממשלתית".
