מתוך עשרות ניסויים שערך איתן סטיבה במהלך שהותו בתחנת החלל הבינלאומית באפריל אשתקד, הציגו חוקרים ואנשי תעשייה, אמש בכנס משימת רקיע, הצצה ראשונה לתוצאות. פרופ' יואב יאיר מאוניברסיטת רייכמן, למשל, הציג תמונות מרהיבות של שדוני ברקים שצילם סטיבה כחלק מניסוי המשך לניסוי ה-MEIDEX שערך האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון על סיפון מעבורת החלל קולומביה ב-2003. הניסוי, שאף קרוי על שם רמון (ILAN-ES), עוסק בתצפיות מתחנת-החלל על סופות ברקים ועל תופעות אופטיות באטמוספירה העליונה, הקשורות לברקים חזקים במיוחד ומטרת המחקר הינה לשפר את הבנת התהליכים החשמליים באטמוספירה ומציאת הקשר בינם לבין שינויי האקלים המתרחשים בתקופה הנוכחית.
פרופ' מורן ברקוביץ' מהטכניון הראה כיצד סטיבה הצליח לייצר, לראשונה בחלל, עדשות יציבות מנוזל. ההדגמה מפיחה תקווה באפשרות ליצור בעתיד רכיבים אופטיים בקנה מידה גדול, לטובת טלסקופי חלל ענקיים.
דניאל רוכברגר ועידו דגן, מחברת NSLComm, הציגו הוכחת היתכנות מרשימה של אנטנת תקשורת נפרסת בחלל, אשר בשיגורה תופסת נפח מזערי ובכך מוזילה את עלויות השיגור. רוכברגר ודגן, שרק החודש שיגרו לחלל לוויין נוסף כחלק מתוכנית לשגר קונסטלציית לווייני תקשורת, הודו כי משימת רקיע היוותה עבורם הזדמנות בלתי רגילה, לבדוק הלכה למעשה הטכנולוגיה שפיתחו בתנאי מיקרו גרביטציה למשך זמן ממושך.
יואב שמחוני מאוניברסיטת תל אביב הראה את דפוס החשיפה של רכיבים אלקטרוניים לקרינה קוסמית, במסגרת הניסוי COTS-CAPSULE. פיתוח מנגנון להגנה על מערכות חלליות מנזקי קרינה יאפשר שימוש ברכיבים אלקטרוניים מתקדמים בסביבת חלל למשך זמן ממושך, ויקצר בצורה ניכרת את זמני ועלויות הפיתוח של מוצרים חלליים.
ניסוי מרכזי נוסף שנערך במשימת רקיע, היה בדיקת אפוד ההגנה AstroRad. מנכ"ל חברת סטמראד, ד"ר אורן מילשטיין, הציג בכנס את תוצאות המחקר שבדק את נוחות ושימושיות החליפה בחלל.
צפו בכנס רקיע כאן:
AstroRad הוא אפוד המגן על אסטרונאוטים מפני קרינה שפותח על ידי חברת StemRad, בתמיכת סוכנות החלל הישראלית ובשיתוף עם לוקהיד מרטין. האפוד מגן על מח העצם בעצמות האגן וכן על הריאות, הקיבה, המעי הגס, השדיים והשחלות - איברים רגישים במיוחד להתפתחות סרטן עקב חשיפה כרונית לקרינה. במקום להשתמש בעופרת, שאמנם אידיאלית להגנה מפני קרינה אך יקרה לשיגור בשל משקלה, אפוד AstroRad מורכב מפוליאתילן בצפיפות גבוהה, העשיר מאוד ביסוד מימן. הדבר הופך אותו ליעיל מאוד כמגן מפני חלקיקים טעונים אנרגטית המשתחררים במהלך סופות שמש.
כמבחן לפני השימוש המתוכנן בחלל העמוק, אפוד ה AstroRad בגיזרה נשית שוגר לתחנת החלל הבינלאומית (ISS) ב-2 בנובמבר 2019 על סיפון Cygnus NG-12 כחלק מניסוי ה- Comfort and Human Factors (CHARGE) -מחקר הערכת האפוד מהפן הארגונומי.
ארבע אסטרונאוטיות של נאס"א העריכו את האפוד במהלך שהותו בת יותר מ-3 שנים ב-ISS. נעשה שימוש בסקרים ובווידאו בזמן אמת כדי להעריך את גורמי הנוחות והארגונומיה של האפוד בתנאי מיקרו-כבידה ב-ISS. המטרה הייתה לאסוף תצפיות חזותיות ומשוב מהאסטרונאוטים ולהשתמש בנתונים אלה כדי לשפר את הארגונומיה של האפוד למשימות עתידיות בחלל עמוק, בהן האפוד הוא הכרחי ביותר מבחינה מבצעית. הפעילויות שנבדקו כללו לבישה והורדה של האפוד, משימות שגרתיות יומיומיות ומשימות ספציפיות ל-ISS. כמו כן בוצעו מבחני טווחי תנועה שבהם האסטרונאוטיות ביצעו קבוצה מוגדרת מראש של תנועות ותוכנת מעקב תנועה מבוססת בינה מלאכותית שימשה כדי לכמת במדויק את המגבלות שמטיל האפוד על התנועה. בנוסף, על מנת לבחון את הישימות בין המינים של האפוד, האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה לבש את האפוד כחלק מהניסויים של רקיע.
בהתבסס על ניתוח ראשוני של התוצאות, נקבע כי נדרשים שינויים קלים אך משמעותיים מבחינת ארגונומיה. שינויים כאלה יגבירו את טווח התנועה של הידיים, הצוואר והרגליים. כמו כן נמצא שחלק מהמגבלות הארגונומיות ניתן לקשור לכך שמידות האפוד לא התאימה באופן אופטימלי לכל האסטרונאוטיות ומכאן נובע הצורך גם בהרחבת מידת ההתאמה לטווח רחב יותר של מידות גוף.
בסוף 2022 אפוד AstroRad גם חזר מניסוי נוסף, שבמהלכו שהה במסלול סביב הירח במשימת ארטמיס 1 הלא מאויישת. בשילוב נתוני ניסוי זה יחד עם ממצאי ההתנסות של סטיבה במשימת רקיע, חברת StemRad תוכל לייעל את האפוד הן בפן נוחות השימוש והן בהגנה מפני הקרינה ובכך לספק הגנה אופטימלית לחוקרי החלל העתידיים הצפויים לצאת למסעות לעומק החלל, מרוחקים וממושכים יותר מאי פעם.