בתום מסעם ההיסטורי סביב הירח במסגרת משימת ארטמיס 1 של נאס"א, הבובות למדידת הקרינה המדמות אסטרונאוטיות, הלגה וזוהר, הגיעו בימים האחרונים לקלן, גרמניה. ביום חמישי שעבר, שתיהן הוצגו לראשונה לתקשורת על ידי מרכז התעופה והחלל הגרמני (DLR). הנתונים מניסוי MARE של סוכנויות החלל הגרמנית והישראלית, יספקו בקרוב תמונה אנטומית תלת מימדית של החשיפה לקרינה במהלך טיסה לירח ובחזרה.
כזכור, שתי הבובות, זוהר הישראלית והלגה הגרמניה, חזרו עם החללית הבלתי מאוישת ב-11.12.22, בתום מסע חלוצי ושובר שיאים בן 26 יום בחלל העמוק. במסגרת ניסוי MARE זוהר לבשה את אפוד המגן אסטרו-ראד של חברת סטמראד הישראלית. אם יוכח כי זוהר אכן ספגה פחות קרינה מסוכנת מהלגה בדרכן לירח, אפודי המגן אסטרו-ראד מתוצרת כחול-לבן צפויים להפוך לסטנדרט הבטיחות החדש של נאס"א – ולשמש גם את האסטרונאוטים שינחתו על הירח ב-2025 ובמשימות הבאות של תוכנית ארטמיס.
"טיסות מאוישות לחלל מתפתחות במהירות וחקר הירח ומעבר לו ילך ויתפוס תאוצה", הסביר אנקה קיסר-פיזלה, יו"ר מועצת המנהלים של DLR. "חשיפה לקרינה היא אחד האתגרים הרפואיים העיקריים הבלתי פתורים של טיסות אנושיות בחלל. אנחנו צריכים להבין את זה באופן מדויק יותר כדי לפתח אמצעים יעילים להגנה על בני אדם בחלל. זה המקום שבו פרויקט MARE עשה עבודה חלוצית במסגרת משימת ארטמיס לירח".
יותר 12,000 גלאי קרינה
זוהר והלגה מורכבות כל אחת מ-38 דיסקים, בעובי 95 סנטימטרים ובמשקל 36 קילוגרם, ושתיהן מכילות איברים ועצמות העשויים מפלסטיק בצפיפות משתנה. במטרה לדמות כמה עד כמה שניתן את הנוף הנשי, שתי הבובות כוללות אפילו הדמיה פלסטית של איברי רבייה, על מנת למדוד את עצמת הקרינה באיברים רגישים במיוחד.
מסירתן של שתי בובות המדידה במרכז החלל קנדי של נאס"א בינואר, כללה בדיקה ראשונית של מכשירי המדידה. "גלאי הקרינה הפעילים סיפקו נתונים עקביים ואיכותיים", מדווח תומס ברגר, ראש ניסוי MARE. "נתחיל כעת בהערכה של יותר מ-12,000 גלאי קרינה פסיבית העשויים מגבישים קטנים הממוקמים בכל שני גופי המדידה".
ניתוח הנתונים יימשך מספר חודשים והתוצאות יתפרסמו בתחילת 2024, אולם ברגר הוסיף כי "כבר עכשיו אנחנו יכולים לראות חיזוק לחלק מההנחות שלנו לגבי חשיפה לקרינה במהלך המסע לירח".