בלילה שבין ראשון לשני, בשעה 00:37 לשעון ישראל, חללית דרגון של ספייס אקס תמריא ממרכז החלל קנדי שבפלורידה לתחנת החלל הבינלאומית על גבי משגר מסוג פלקון 9. זוהי המשימה הפרטית השנייה של חברת אקסיום ספייס, לאחר ששיגרה ב-2022 את משימת AX-1 עם האסטרונאוט הישראלי השני איתן סטיבה.
הסעודית הראשונה בחלל
ארבעת האסטרונאוטים הפרטיים שישוגרו הלילה לחלל יקבעו מספר שיאים היסטוריים. על המשימה תפקד אסטרונאוטית נאס"א לשעבר פגי ויטסון, שמחזיקה בשיא השהייה בחלל לאישה או לאמריקאי בכלל (665 ימים) ומי שהייתה המפקדת הראשונה של תחנת החלל הבינלאומית. הלילה, ויטסון בת ה-63 תהפוך למפקדת הראשונה בהיסטוריה על משימת חלל פרטית. ואילו טייס המשימה יהיה טייס האווירובטיקה, נהג המרוצים ואיש העסקים ג'ון שופנר, שקנה את מקומו במשימה בסכום של 55 מיליון דולר.
לויטסון ושופנר יצטרפו שני מומחי מטען מטעם ועדת החלל הסעודית (SSC) – רייאנה ברנאווי ועלי אל-קארני. אל-קארני הוא טייס קרב בדרגת קפטן בחיל האוויר הסעודי, ואילו ברנאווי היא חוקרת סרטן השד – שתהפוך הלילה לאישה הערבייה-מוסלמית הראשונה בחלל בכלל, ולאישה הסעודית הראשונה בחלל בפרט, וזאת כנציגת ממלכה שעד 2018 לא הרשתה לנשים לנהוג במכונית. שניהם יהיו הסעודים הראשונים בהיסטוריה לשהות בתחנת החלל הבינלאומית. האסטרונאוט הסעודי הראשון, הנסיך סולטאן בן סלמאן אאל סעוד, טס במעבורת החלל דיסקברי ב-1985 – וכיום הוא אחראי על ועדת החלל הסעודית במעמד שר.
לצפייה בשידור החי מכן השיגור (החל מהשעה 21:10):
ניסוי הברקים לזכר אילן רמון
במהלך שהותם בת השבוע בתחנת החלל הבינלאומית, ויטסון ושפנר עתידים לערוך תשעה ניסויים. בין היתר, השניים ינסו לרצף גנטית תאים אנושיים בודדים בניסיון להבין טוב יותר את השפעות המיקרו-כבידה על גוף האדם. ואילו ברנאווי ואל-קארני עתידים לערוך 11 ניסויים מדעיים בתחנת החלל, בדגש על תאי גזע – תחום ההתמחות של ברנאווי.
אחד הניסויים שתערוך ויטסון הוא הניסוי הישראלי לחקר שדוני ברקים: ILAN-ES- Imaging of Lightning and Nocturnal Emission in Space, בהובלת פרופ' יואב יאיר מאוניברסיטת רייכמן.מטרת הניסוי היא לתצפת מתחנת החלל על סערות ברקים עוצמתיות, המייצרות "ברקי-על" ותופעות זוהרות באטמוספרה הגבוהה (בין 50 ל-95 ק"מ מגובה פני הים), הידועות בשם "שדוני ברקים" (ספרייטים אדומים, סילונים כחולים וטבעות אור ענקיות הנקראות "אלפים"). ניסוי ILAN-ES הוא המשך ישיר לניסוי MEIDEX שנערך על ידי אילן רמון ז"ל וחבריו לצוות מעבורת החלל קולומביה בשנת 2003.
בשנה שעברה יישם פרופ' יאיר את שיטת החיזוי, שבה השתמש רמון ז"ל, גם במשימת Ax-1. במשימה זו, ואיתן סטיבה ועמיתיו הצליחו לצלם באיכות גבוהה ביותר לא פחות מ-70 שדוני ברקים מ-20 סופות שונות ברחבי כדור הארץ. התוצאות הוצגו במספר כנסים בינלאומיים והוגשו לפרסום בכתב העת Acta Astronautica.
ביוזמתו של סטיבה הוצע לחברת אקסיום לבצע את הניסוי גם במשימת Ax-2. החברה ונאס"א אישרו את ביצוע ILAN-ES – ובתדריך בזום לצוות האסטרונאוטים בשבוע שעבר העביר פרופ' יאיר את המטרות המדעיות והחינוכיות של הניסוי. , ואיתן סטיבה אף הוסיף "טיפים" משלו על האופן בו יש לעקוב אחרי הברקים עם המצלמה מתוך תחנת החלל הבינלאומית. ייתכן שגם האסטרונאוטים הסעודים ייקחו חלק בניסוי הישראלי.