סוכנות החלל האירופית (ESA) תנחית אדם על הירח בשנת 2028 – כך מסר אתמול (שלישי) ראש סוכנות החלל ג'וזף אשנבך למגזין space.com, בראיון שנערך לרגל השיגור המוצלח של טלסקופ החלל האירופי אוקלידס. לפי אשנבך, אירופה תצרף אסטרונאוט אחד במסגרת משימת ארטמיס 4 שעתידה לנחות על הירח ב-2028 ואסטרונאוט שני בארטמיס 5 ב-2029.
זוהי הפעם הראשונה שבה נמסר לוח הזמנים לטיסות אסטרונאוטים ממדינות אירופה במסגרת תוכנית ארטמיס בהובלת נאס"א – וההודעה מעוררת תקוות להנחתת אסטרונאוטים ממדינות אחרות על הירח בעשור הבא, לרבות ישראל. בחודש שעבר הצטרפו הודו ואקוודור להסכמי ארטמיס – המסגרת החוקית ליישוב הירח בכלל ולשיתוף הפעולה הבינלאומי במסגרת ארטמיס בפרט – מה שמביא את מספר המדינות החברות בתוכנית ל-27. ישראל חתמה על הסכמי ארטמיס בינואר 2022.
הראשונות לטוס: בעלות הברית הקרובות שהן גם מעצמות חלל
אירופה היא בעלת ברית של ארה"ב, וכמעצמת חלל נועד לה תפקיד מיוחד במאמץ להחזרת בני אדם לאדמת הירח, לבניית תחנת חלל בינלאומית שתקיף את הירח ולבסוף גם להקמת תחנת מחקר מאוישת על פני הירח. היא בנתה את מודול השירות האירופי (European Service Module), שמספק הנעה וחשמל לחללית האוריון של נאס"א. בנוסף, סוכנויות החלל האירופית (ESA) והיפנית (JAXA) בונות בימים אלה מודול מגורים ומודל תדלוק לתחנת החלל הירחית גייטוויי.
בתמורה, האמריקאים הבטיחו לאירופאים שלושה מושבים לאסטרונאוטים של ESA על גבי משימות ארטמיס שעתידות לנחות על הירח – אך מבלי לפרט את לוח הזמנים. כעת נודע שאסטרונאוטים מהאיחוד האירופי יטוסו לירח כבר ב-2028 וב-2029 (עוד לא נקבע מועד טיסתו של האסטרונאוט השלישי). כמובן, אין פירושו של דבר ששני אסטרונאוטים האלה ינחתו על הירח בפועל, וייתכן שאחד מהם יישאר בחללית האוריון שתקיף את הירח שעה שחבריו לצוות ינחתו בקוטב הדרומי של הירח בסטארשיפ מתוצרת ספייס אקס.
האירופאים שיטוסו לירח בעשור הזה ייבחרו מתוך מחזור האסטרונאוטים הרביעי של ESA, שהוכרז ב-2022. המחזור הנוכחי כולל חמישה אסטרונאוטים "מקצועיים", 11 אסטרונאוטים ב"מילואים" (מומחים מתחומים שונים שיזכו להכשרה מקוצרת) ו"פאראסטרונאוט" אחד בשם ג'ון מקפול, בריטי שאיבד את רגלו בתאונה והפך לאלוף פאראלימפי בריצה. הכשרת מחזור האסטרונאוטים החלה באפריל השנה, ואנו צפויים לראות את מי שעתיד לטוס לירח טס קודם לתחנת החלל הבינלאומית.
סיכוי לאסטרונאוט ישראלי?
תוכנית ארטמיס כבר יצאה לדרך עם השיגור המוצלח של ארטמיס 1 בנובמבר אשתקד. ארטמיס 1 הייתה משימה לא מאוישת (אם לא סופרים את בובת הפנטום הישראלית זוהר), שהקיפה את הירח. בסוף השנה הבאה, ארטמיס 2 צפויה לטוס בעקבותיה – אך הפעם עם ארבעה אנשי צוות בשר ודם: שלושה אסטרונאוטים אמריקאים ואחד קנדי. וכפי שמסתמן, ולאחר עיכובים רבים מהמועד המקורי של 2024, בסוף 2026 תשוגר ארטמיס 3 – שתישא ארבעה אנשי צוות למסלול סביב הירח, כאשר שניים מהם ינחתו על פניו. זאת תהיה הנחיתה הראשונה של בני אדם על הירח, ובכלל על עולם אחר, מאז אפולו 17 ב-1972.
עוד לא ידוע מי יהיו שני האסטרונאוטים הראשונים הללו, אבל אין ספק ששניהם יהיו אסטרונאוטים אמריקאים, ואחת מהן תהיה אסטרונאוטית אישה (האישה הראשונה לנחות על הירח אי פעם) – כפי שהכריז הנשיא טראמפ כשהכריז על תוכנית ארטמיס ב-2017.
ומתי יגיע תורה של ישראל לראות את אחד מבניה או בנותיה מדלג/ת על פני הירח? שאלה זו קשורה מן הסתם ליחסי ישראל-ארה"ב, ולתרומה שתרים תעשיית החלל המקומית במסגרת סטרטאפים כמו WeSpace ו-HELIOS. אך שלא כמו תוכנית אפולו, הפעם בכוונתן של ארה"ב ובעלות בריתה להשתקע בירח. האסטרונאוטים של משימות ארטמיס יחיו על ומסביב לירח לתקופות ארוכות יותר ויותר, כשהם לומדים לנצל את המשאבים המקומיים כמו מים וחמצן, ואין סיבה שלא להניח – ולקוות – שגם אסטרונאוט ישראלי יגיע לירח כבר בעשור הבא.
