צבירי כוכבים כדוריים (globular star clusters) הם מהמבנים העתיקים והיפים ביותר בשמי הלילה. הצבירים מורכבים מעשרות ומאות אלפי כוכבים עתיקים שנוצרו בראשית היקום ומוחזקים יחד על ידי כוחות משיכה הדדיים, כשהם מקיפים את מרכזי הגלקסיות הגדולות מעל או מתחת למישור הגלקסיה. את הגלקסיה שלנו, שביל החלב, מקיפים כ-150 צבירים שכאלה – ומומלץ מאוד לצפות בהם בטלסקופ.
אבל עם כל הכבוד לטלסקופים שלנו, כדי באמת להעריך את יופיים של הצבירים מומלץ להביט בתמונה הזאת שצילם טלסקופ החלל האבל. בתמונה רואים את הצביר NGC 3201 (לצפיה ברזולוציה מלאה), שנמצא במרחק 16,300 שנות אור מכדור הארץ, במלוא הדרו.
הצביר הזה, שהתגלה בשנת 1826, מתנהג קצת אחרת משאר הצבירים בשביל החלב. ראשית, הוא מקיף את מרכז הגלקסיה במהירות אדירה של 490 קילומטר לשנייה – מהירות גבוהה בהרבה מזו של השמש שלנו בשולי הגלקסיה. ושנית, הוא נע נגד כיוון התנועה.
מה גורם ל-NGC 3201 לשחות נגד הזרם? אנחנו לא יודעים. זוהי תעלומה מדעית. אבל יש סוד אחד שהצביר הכדורי כן חשף השבוע. אסטרונומים שהשתמשו ב"טלסקופ הגדול מאוד" (Very Large Telescope) של סוכנות החלל האירופית בצ'ילה כדי לעקוב אחר תנועת הכוכבים השונים בתוך הצביר, ראו משהו מוזר ביותר: אחד הכוכבים בצביר מקיף עצם בלתי נראה, במסה של 4.3 ממסת השמש שלנו.
חור שחור – הראשון שאי פעם נמצא בצביר כוכבים – מסובב כוכב אחד במסת השמש שלנו על האצבע הבלתי-נראית שלו. התגלית, שפורסמה בכתב העת Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, מאששת את ההשערה לפיה צפיפותם, מסתם הגבוהה וגילם העתיק של צבירי כוכבים, היא חממה ליצירת חורים שחורים.
למעשה, החוקרים מעריכים שיש חורים שחורים המתחבאים בתוך צבירים כדוריים. אז בפעם הבאה שאתם רואים צביר כדורי בטלסקופ שלכם, או דרך העיניים של האבל בגוגל אימג'ס, דמיינו שאתם רואים כמה וכמה חורים שחורים בין הכוכבים.
פורסם על ידי עודד כרמלי: 24.1.18