תערוכה חדשה ראשונה מסוגה של משרד המדע תציג כ-60 פיתוחים ותגליות מישראל שהשפיעו על העולם. התערוכה מוצגת בימים אלה בנמל התעופה בן-גוריון למשך שנה (עד סוף פברואר, 2017) על קיר ענק באזור שלאחר מעבר הדרכונים. בתערוכה ניתן יהיה להיחשף גם לכמה מהפיתוחים המעניינים בתחום החלל, כגון פיתוח גלאי מיואונים שמשמש את מאיץ החלקיקים ב-CERN, לוויין "ונוס" לניטור סביבתי, ולוויין התלמידים הראשון, דוכיפת. בנוסף, הציבור הרחב יוכל גם להתרשם מדגם חללית SpaceIL ולהצטלם איתה.
התערוכה, אשר תיחשף במהלך השנה לכשמונה מיליון עוברים ושבים, תושק בנתב"ג ב- 7 במרץ בטקס חגיגי במעמד שר המדע אופיר אקוניס ושר התחבורה והמודיעין ישראל כ"ץ.
לדברי שר המדע אופיר אקוניס, "התערוכה היא נכס הסברה אדיר לישראל. אנו מציגים את התרומה האדירה של המדע והטכנולוגיה הישראלית לעולם ולאנושות כולה. יש לנו במה ויש לנו במי להיות גאים. ישראל היא מדינה פורצת דרך ומובילת חדשנות. בכל העולם מביטים בתדהמה ובהערכה בהישגים הכבירים שלנו ולכן ראוי שהם יוצגו בשער הכניסה והיציאה של ישראל".
מטרת התערוכה היא גם הסברה והנגשת המדע בבית. סקר חדש של משרד המדע מצייר תמונה מדאיגה לגבי היכרות של הציבור הישראלי עם נושאי המדע והאישים המרכזיים בו. הסקר מראה כי 43% מהישראלים לא ידעו לציין כי עיסוקו המקורי של הנשיא לשעבר חיים ויצמן הוא כימאי, וכי כחצי מהישראלים לא יודעים לציין אפילו שם אחד מבין המדענים הישראלים זוכי פרס נובל. כחלק מפעולות המשרד להנגשת מדע, יזם המשרד, בשיתוף האקדמיה הצעירה למדעים, את התערוכה שתציג את המדע בישראל והאנשים הבולטים בו בגובה העיניים ובצורה חזותית.
בתערוכה יוצגו כ-60 תגליות ופיתוחים מישראל שנבחרו על ידי ועדת הבחירה, שהורכבה מנציגי האקדמיה הצעירה למדעים ולשכת המדענית הראשית במשרד המדע, בזכות חדשנותם, פריצת הדרך שעשו והשפעתם, הישירה או העקיפה, על חיי מיליוני אנשים בעולם. לצד מספר פיתוחים פורצי דרך בתחום החלל, יוצגו גם הפיתוחים הגדולים בתחום המדע והטכנולוגיה, המוכרים יותר - כגון עגבניות שרי, דיסק און קי, "PillCam", "קופקסון" לטיפול בטרשת נפוצה, רובוט לניתוחי גב, מערכת למניעת תאונות של "מובילאיי" ושבבי אינטל שפותחו בישראל - והן המוכרים פחות לקהל הרחב שתרומתם אדירה גם היא: שיטה להפעלת תאים חיסוניים לטיפול בסרטן, טכנולוגיה לאבחון מוקדם של מחלות באמצעות הבל פה, תרופות לטיפול באלצהיימר ובפרקינסון, גילוי מיני פטריות בים המלח, פיתוח זני גפן ללא חרצנים, פיתוח אצות לריפוי רקמת לב, גילוי צורת הארגון העצמי של חיידקים ועוד.
חלק נכבד מהתערוכה יוקדש ל-8 חתני וכלת פרס נובל מישראל, ל-3 זוכי פרס טיורינג במדעי המחשב ולזוכה מדליית פילדס, המקבילה לפרס נובל בתחום המתמטיקה. בתחילת התערוכה יוצגו אישים היסטוריים מוכרים שתרמו רבות לתחום המדע שקשורים למדינה כגון חיים ויצמן, מגלה אם החיטה אהרן אהרנסון, הרמב"ם, אלברט איינשטיין ועוד. התערוכה פורסת פיתוחים ממגוון תחומי המדע: רפואה, חקלאות, מדעי הסביבה, ארכאולוגיה, כימיה, מדעי החברה, מדעים מדויקים ועוד.
סלפי לירח
במהלך השנים הוצגו בישראל תערוכות בתחום המדע שעסקו בהמצאות, פטנטים, מדע כללי או תחום ספציפי אחר, אך עד כה לא הוצגה תערוכה כה גדולה שמקיפה פיתוחים ותגליות המהווים את ספינת הדגל של המדע והטכנולוגיה בישראל. אתגר מיוחד בעבודה על התערוכה, שארכה יותר מ-8 חודשים, היה איתור תמונות מתאימות וצילום תחומים שקשה לתת להם ביטוי חזותי ולהסביר אותם רק בתמונה. המשרד, יחד עם אוצר התערוכה דורון פולק והצלם רועי גרינברג, הפיק וצילם במיוחד עבור התערוכה כ-40 תמונות חדשות של פיתוחים ותגליות תוך פרשנות אמנותית ודימויים שממחישים ומנגישים את הפיתוח לציבור הרחב.
בנוסף, יוצבו ברחבי נתב"ג מספר מיצגים חווייתיים בתחום המדע, בהם: באזור המשחקייה תוצב מטוטלת אור ו"מרוץ טיפות" ממוזיאון המדע בלומפילד ובכניסה לדיוטי-פרי תוצג דגם חללית מוקטן של SpaceIL. העוברים ושבים מוזמנים להצטלם עם דגם החללית ולתייג בפייסבוק או באינסטגרם באמצעות האשטאג spaceIL#. בבוא יום השיגור, כל תמונה שתעלה ותתויג תטוס עם החללית הישראלית הראשונה לירח. כך, מבטיחים בעמותה, תוכל מזכרת מכל אחד מהמשתתפים בפעילות להגיע לירח.